שלמה קאלו

rigoletto111

New member
שלמה קאלו

מישהו פה אהב ספרים שלו? אני קורא עכשיו ספר סיפורים שלו "עד שהמוות יחבר ביניהם" והם.... מוזרים...
 

ILet

New member
קאלו

קראתי ספר שלו-לב הבשר. אפשר להישאר בחיים גם בלעדיו. הדמויות שטוחות, הכתיבה משעממת ודידקטית. הוציא לי את החשק לקרוא עוד משהו שלו.
 

דוסטו

New member
סליחה על הקטילה

נביא שקר, חכמולוג דה-לה-שמטה וסופר מתחזה שטחי ומעופף.
 
דוסטו?

לא קראתי את קאלו, אבל שמעתי עליו. תהיה מוכן לפרט עליו קצת יותר? (למען הסר ספק, ההודעה הזו אינה צינית)
 

דוסטו

New member
sorry, זמני קצר

במיוחד ברגע זה, ובכלל לשרלטנים מסוגו של הספאודו-פילוסוף, כאילו-פסיכולוג קאלו.
 
רונן?

קצת חבל שתקבל דעה שטחית וחד-ממדית, בדיוק כמו הביקורת על נשוא אותה דעה, אז מעט איזון: קאלו הוא גם מתרגם ובעליה של הוצאה לאור (דע"ת), המוציאה ספרות הגות קלאסית (זן, הינדואיזם, טאואיזם וכו'), והוא גם סופר. קראתי מעט מאד מספריו, בהם הוא מנסה להעביר ממשנתו הרוחנית בצורה ספרותית. את "והנה הוא בא", המספר מחדש את סיפורו של ישו באופן מיוחד ושונה, אהבתי יותר. את "מסעאל", המביא את תחילת "בראשית" מהזווית של קאלו אהבתי פחות. כמו כל משנה "רוחנית", מצדדיה יגנו עליה בלהט ושולליה יכנוהו "נביא שקר, מתחזה" וכהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה עליהם. אין מה לעשות: כאלו החיים ואלו הם בני האדם. אני לא שייך לא לתומכי קאלו ולא לשולליו, ויכול רק לציין שיש לו ספרים מעניינים יותר ומעניינים פחות.
 
או קיי

בוא נעזוב רגע את "משנתו הרוחנית". איך הכתיבה? עיונית? סיפורית? מעניינת? מייגעת? בקיצור, שווה ניסיון?
 
הכתיבה היא סיפורית

לגבי "איך הכתיבה", "מעניינת" ו"מייגעת" - אלו דברים סובייקטיבים, שגם משתנים מספר לספר שלו. באופן אישי, כאמור, את "והנה הוא בא" מצאתי מעניין וקולח, את "מסעאל" מעט פחות. אהבתי מאד את תרגומיו ל"בהגווד גיטה", "זן ושיחות זן" ו"טאו-טה-צ'ינג". שווה נסיון? ודאי! כל ספר שווה נסיון. אחרת איך תעצב את טעמך שלך? ע"פ דוגמטיזם ושיבוט טעמם של אחרים?
 
הבנתי. תודה.

פשוט החלטתי שבגלל שאתה כזה חכם ומבין אני אקרה רק מה שאתה קורא. אני לא כל כך מצליח לבחור ספרים לבד. לכן שאלתי אותך. אני יודע שעדיף היה אם הייתי מצליח לפתח טעם עצמאי (ולא רק בספרים) אבל אני לא מצליח... אגב, חשבתי לשנות את השם לאליהו, מה דעתך?
 

דוסטו

New member
אם להשתמש בעולם הדימויים של M

אז הכתיבה היא פלצנית. מלאת חשיבות עצמית ופאטתית.
 
למעלה