שלילי...

שלילי...

אני יודעת שיהיה קשה יותר הפעם.
אני יודעת שיקח עוד כמה וכמה נסיונות.
אבל כל נסיון הוא עולם ומלואו שנשבר שמגיעות התוצאות.
וכל כך רציתי וקיוותי והתפללתי וחלמתי.
עכשיו אני רק רוצה לבכות.
 

PAND76

New member
אני בכיתי יומיים. קיבלתי שלילי ביום שני.

כולל מחשבות ללכת לפסיכיאטר לקבל כדורים, שטיפה ירימו אותי. אתמול היינו אצל הרופא. הוא מוכן להמשיך לעבוד אתי, אבל הסביר לי שהסיכוי לא גבוה.
כל הזמן רצות לי מחשבות. מתפדחת שאנשים שאני מכירה יודעים שאני לא צעירה, נשואה 3 שנים ואין לי ילדים. מתפדחת שגיסתי ובעלה שנישאו אחרינו, בטח יביאו ילדים לפנינו.
המחשבות רצות על 120. ביום וגם בלילה. מה יהיה, מה יהיה. ומתי בכלל חוזרים לאהוב את הבורא ולא לכעוס עליו ככה?
והיום קמתי. בכל זאת קמתי. היום לא היה בכי. רק כאב עמום. היום עבדתי, וסידרתי לי את הלו"ז וחשבתי מה להכין לשבת ועשיתי כמה קניות באינטרנט ותכננתי יום של שופינג עם אחותי.

את תקומי גם כן בע"ה. עם כל הקושי. ומותר לך לבכות. זה אפילו עוזר.
 
תודה יקירתי,

התרגשתי מאור לקרוא את המילים שלך.
מתוך העצב שלך את נותנת כוחות לאחרים וזה לא מובן מאליו.
תודה רבה לך.
אני מתחברת מאוד לתחושות ולחרדות שלך.
אני התחלתי את המסע הזה בגיל די מאוחר (39.5)
וכל הזמן היו לי פחדים שלי זה לא יקרה.
בהתחלה לא היה לי ביוץ בכלל ואני זוכרת שיום אחד נסעתי באוטו ופתאום הסתכלתי סביב וכל אדם שראיתי ברחוב
אמרתי לעצמי - הוא/היא היו פעם ביצית. פתאום כל הרחוב נהפך לביציות מהלכות.
כל כך הרבה ואני צריכה רק אחת.
המחשבה הזו עודדה אותי.
שולחת לך חיבוק וירטואלי בחזרה.
 


 

טוליתי

New member
תבכי אהובה


בוכה איתך, כי רצית, וניסית, וקווית, והתפללת, וחלמת
.
תבכי עד שהדמעות יסיימו לרדת,
ותפצי את עצמך בסופ"ש עם איזה פינוק
...
הסוף הטוב עוד יגיע.
שולחת חיבוק
.
 
תודה טוליתי

התפנקתי באותו יום בקניות בקניון.
הדמעות יבשו והעצב לאט מתפוגג.
נקום חזקים יותר ונחושים יותר.
 
תודה.

נכון.
בימים האחרונים הכנתי את עצמי למכה, אבל אתה לא באמת יכול להתכונן.
 
מקווה שאצלך התוצאה תהיה שונה!!

עכשיו אני מתפללת וחושבת עליך!
שולחת לך אנרגיות טובות וחיוביות!
 
למעלה