ווישוס את מזכירה לי את עצמי כשהייתי בגילך
כלומר,
להיות ביקורתית נורא ולחפש קבלות בטרם הבנאדם נדרש לעשות שום דבר.
אם לחפש את הדרך הטובה ביותר איך לשרת את המדינה, זה נקרא אצלך לזגזג, אז כן, ציפי ליבני מזגזגת. אז לא אני לא מתה עליה, אבל היא לא איכזבה אותי בסך הכל.
האם חוסר כריזמה (במקרה של בוז'י) זה אומר שאין לו אופי או אין לו גב או אין לו ביצים? אני לא חושבת ככה. אדם נמדד בעת צרה ובעת מצוקה. בינתיים, אני לא יכולה לשפוט
רק על סמך נאומים או הופעה חיצונית.
גם השפיטה שלך לחומרה את יאיר לפיד בגלל הזובור שנתניהו עשה לו, גם כן לא מקובלת עלי
צריך להבין לעומק את מה שקרה בשנתיים האחרונות כאן כדי להבין שהוא לא
היה מצליח בשום אופן לעשות את מה שהוא רצה לעשות כל זמן שנתניהו מנהל את העניינים מלמעלה. בנוסף, הוא הודה שהוא היה יהיר מדי בכניסתו לתפקיד כי הוא חשב שהפוליטיקה
החדשה שלו תצליח והוא נוכח לדעת שאי אפשר לנצח את הפוליטיקה הישנה עם התרגילים ועם המניפולציות. אני חושבת שהוא למד קצת את הלקח.
אף אחד לא טוען שאי אפשר בלי ביטחון. ביטחון המדינה תמיד יעמוד על ראש סדר היום של כל ראש ממשלה שייבחר. לנתניהו אין רישום פטנט בנדון.
בקיצור,
לצערי, הנטיה שלך היא לא לקחת סיכונים ולא להעז. משהו מקובע מהעבר הרחוק לא נותן לך להעז ולעשות משהו חדש, משהו שתוכלי להגיד לעצמך - ניסיתי לשנות, ניסיתי דרך אחרת.
את הולכת על הבטוח והמוכר. שרדנו עם נתניהו שש שנים רעות אז למה לשנות? אפשר עוד כמה שנים כאלו מחורבנות... אנחנו נשרוד.
זאת גישה תבוסתנית לצערי.
צריך פעם אחת לשכוח מהנושא של הביטחון (כן, אני יודעת היה פיגוע דקירה הבוקר) כי הנושא הזה יהיה על ראש סדר היום כל חיינו ולא משנה מי יעמוד בראש המדינה.
צריך להתמקד במצב החברתי במדינה הזאת. לטפל בפערים. לטפל בחינוך. לטפל ביוקר המחיה. לטפל בנושא הדיור כי בית לזוג צעיר רק הולך ומתרחק עם כל שנה שעוברת.
יש הרבה בעיות שצריך לטפל בהן. אבל הכי כיף זה לטייח הכל ולהגיד שהביטחון הוא חזות הכל. דרך אגב, לא בטוח שהרצוג יטפל בביטחון פחות טוב מנתניהו. אל תתני לחזות הלפלפית
שלו להטעות אותך. כבר נוכחנו ש"יורמים" יכולים להיות הרבה יותר אמיצים מהבריונים השכונתיים.
