שלוש שאלות

[חוכך בדעתו 2]

הפוכות

 

[אור הקטן 2]

שלוש שאלות

1. מחפש ביטויים בעלי משמעות דומה ל-"להפיק את המיטב/"לנצל עד תום".

הנה ההקשר - "אסונות, אכזבות, כישלונות. המציאות דוחקת בנו כמו בסיזיפוס במעלה ההר. גם אם היא בלתי נמנעת, חייבים להפיק ממנה את המיטב".

2. כיצד עלי לכתוב נוטר בזמן עתיד - ינטור או ייטור?

הנה ההקשר - "ידעתי שאני מאכזב אותו, ובכך מאכזב גם את עצמי, לא חשוב שהוא לעולם לא ינטור לי על זה טינה".

3. כיצד מקובל לומר בהקשר לרעידת אדמה? פרצה? בקעה?

הנה ההקשר - "מכל דבר ניתן להתחשל? לפעמים האמונה הזו נסדקה. כי כשפורצת רעידות אדמה, לא תמיד ניתן להתכונן. וכזו הייתה עבורנו, המחלה של קורין".

תודה לעונים

 

[trilliane]

תשובות

1. מה רע בניסוח הזה? אני מודה שאני לא מצליחה לחשוב כרגע על סיבה לשנותו או על ניסוח טוב ממנו.

2. שתי האפשרויות נכונות. לפירוט, ראה כללי האקדמיה ללשון 'הבלעת הנו"ן או קיומה בפועלי פ"נ':
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-3-כללים-בגזרת-פנ/

3. לא יודעת איך מקובל (גוגל יכול לסייע בכך, זה מסוג האירועים שמדווחים בחדשות לא מעט); אפשר קורית, מתרחשת... או פשוט להשתמש ישר בפועל במקום בשם פעולה: "אבל כשהאדמה רועדת...".

 

[אור הקטן 2]

תשובתי

הצורך בשינוי הניסוח הוא מכיוון שכבר השתמשתי בשני הניסוחים הנ"ל בפרק.

 

[trilliane]

אז מה? אני בטוחה שיש עוד הרבה מילים שהשתמשת בהן יותר מפעמיים

בפרק... אולי הבעיה היא לא בניסוח אלא ברעיון שחוזר על עצמו.

 

[חוכך בדעתו 2]

לגבי 1: דומני שכדאי לשנות מעט את המשפט שהבאת.

המשפט המקורי:
"אסונות, אכזבות, כישלונות. המציאות דוחקת בנו כמו בסיזיפוס במעלה ההר. גם אם היא בלתי נמנעת, חייבים להפיק ממנה את המיטב".
המשפט על פי הצעתי:
"אסונות, אכזבות, כישלונות. המציאות הקשה מכבידה עלינו את עולה כסלע שמגלגל סיזיפוס במעלה ההר. גם אם היא בלתי נמנעת, חייבים לא להישבר ולנסות להפיק ממנה ערכים חיוביים".

 

[חוכך בדעתו 2]

הסבר קצר לצורך בשינוי:

לתחושתי הלשונית, מיטב ניתן להפיק מסיטואציה כלשהי מהזדדמנות וכדומה; לא ניתן להפיק ולא מפיקים "שום" מיטב מאסון, אכזבה וכישלון.

 

[אור הקטן 2]

תודה על ההצעה

אם כי הכוונה למציאות, קרי סיטואציה מסוימת (רעה או טובה), שניתן להפיק ממנה את המיטב.

 

[חוכך בדעתו 2]

התייחסתי לקטע שהבאת, ומן המשפט שקדם לזה העוסק בַּמציאות

נאמר: "אסונות, אכזבות, כישלונות." לא נראה שמדובר במציאות נייטרלית - אולם אתה הוא אדוני הטקסט, ולבטח אתה יודע טוב ממני במה מדובר.

 

[אור הקטן 2]

תודה, מעריך את העזרה

 

[אור הקטן 2]

נוף

1. אני מנסה להיזכר בביטוי שמדבר על אדם או אוביקט שונה/זר בנוף.

2. איזו מילה מקובל להצמיד לבירורים? אוסף בירורים? מקבל בירורים?
ברור לי שניתן לומר בפשטות, מברר. אבל מחפש את המילה המתאימה.

הנה ההקשר לשתי השאלות - הייתה לצדי, השתדלה להנעים את הזמן. הסתכלתי עליה כשניגשה לאסוף בירורים. היא נראתה כמו נספח, גוף זר בנוף, שזמנו קצוב.

 

[חוכך בדעתו 2]

1. נטע זר.

 

[אנילי מילי]

נטע זר מצוין, וזה מביא אותי לדימויים שקשורים אליו: כמו דג מחוץ למים, כמו ורד (או פרח) במדבר וכו' כיד הדמיון הטובה (כשושנה בין החוחים / כתפוח בין עצי היער; אבל אלה אולי לא תמיד יובנו)

 

[חוכך בדעתו 2]

2. לא ברור כל כך עניין הבירורים. האם היא אספה טופסי בירורים?

האם היא ערכה בירורים?

 

[אור הקטן 2]

היא ערכה בירורים

 

[trilliane]

ענית לעצמך: ניגשה לערוך בירורים (אם כי זה עדיין די סתום)

ואני חייבת לציין שגיבוב פעלים / שמות פועל / שמות פעולה ברצף (כמו כאן, פועל + שם פועל + שם פעולה) הוא לרוב מיותר ומסורבל לחינם. למה לא "ניגשה לברר" וחסל? אמנם זה יחייב אותך להסביר באילו "בירורים" מדובר, אבל זה לא רע, להפך.

 

[אור הקטן 2]

אבדוק זאת, תודה

 

[אנילי מילי]

2. אולי אספה פיסות מידע או פירורי מידע

 

[trilliane]

נראה לי שהתכוונת ל'חריג בנוף'.

זה צירוף לא ספרותי בהכרח, משמש לא מעט בלשון התקשורת, למשל.

 

[אור הקטן 2]

כן, זה בדיוק הצירוף שחיפשתי

השאלה איך הוא משתלב מבחינה ספרותית (משלב לשוני בינוני-נמוך? בינוני-גבוה?)