ברור שהן לא צריכות לשמור על הילד שלכם, לא לשעה ולא לדקה
 
 
קודם כל חיבוק גדול, אני ממש מרגישה את החששות והכאב שעולים מהסיפור שלך.
 
לגבי אמהות - יש הרבה שיעורי הורות, חוגים למיניהם. בני לך מערך עזרה, לא לכולן יש משפחה תומכת שעוזרת (לי יש משפחה נחמדה, אבל אני לא מקבלת שום עזרה), יש בייביסיטריות בתשלום.
 
התינוקת הראשונה שהחזקתי היתה הבכורה שלי, להחליף טיטול למדתי מאורחת שביקרה את היולדת שהתאשפזה איתי בחדר, המנקה בחדר עזרה לי להניק, אנחנו מוצאים עזרה ותמיכה במקומות שלא חשבנו עליהם

-
למשל מהחברים את יכולה לקבל תמיכה מוראלית, ולאו דווקא עזרה ממשית עם תינוק.
 
אני לא מבינה מה הבעיה להיות מנומסת ליד אמא שלו, כן כן זו שניסתה לפגוע בו. היא היתה חולה (אולי עדיין?),
אפשר להגיד שלום, מה נשמע, חם היום, רוצה שאכין לך תה?
לגבי אמא שלך - וואו. אני חושבת שעשיתם 2 החלטות טובות.
לא לתת לאף אחד כסף,
וכן לממן את הגרין קארד של אמא שלך. זו גישה נכונה - אתם צריכים לקיים את התא המשפחתי שלכם, ולחסוך לקראת ההורות,
מאידך אם אמא שלך תהיה בצרה ותצטרך, לדוגמא, כרטיס חזרה לארץ, אז אני מאמינה שכן תממנו לה.
מכירה את החרדה התמידית לגבי בן משפחה קרוב, ומה יהיה ואיך הוא יסתדר ורק שלא יפול, ולעבור שנים על שנים של חרדה כזו. את צריכה להבין שהיא לא האחריות שלך.
הייתי מבקשת עזרה מבן הזוג, אם אפשר, או מחברה טובה, שתוכלי לשפוך בפניה את הלב לגבי אמא, ושיחזירו אותך למסלול. שיחזקו אותך, שיחזירו אותך לפרופורציות, שתפסיקי לפחד!