שלום,

[ש נ י 8]

שלום,

יש לי שאלה אם אפשר, ואני לא בטוחה שזו השאלה הכי חכמה אז תסלחו לי.. לפי היהדות, זה נכון שיש לכל אחד מלאך שומר או איזשהי שמירה עליונה מלבד השמירה של ה' או שכל התפיסה לשמירה אחרת חוץ מה' מנוגדת ליהדות? תודה וערב טוב

 

[Jermaine Jackson]

העיקר להאמין ב:

חייבים לדעת שאין שום יצור בין מלאך ובין חומרי שקיים בזכות עצמו,רק ה' מחייה אותו וכל החיות שלו היא מה' ככה שגם אם יש מלאך שומר הוא כפוף לה' כי אין מקור כוח אחר מלבדו. ככה שאולי יש שמירה אחרת חוץ מה' אבל בעקיפין הכל ממנו כי הוא מקור חיות הכל,כך נראה לי בכל אופן.

 

[אופירA]

אם את מתכוונת

לרעיון, שלכל צמח ועשב יש מלאך המכה עליו ואומר לו גדל וכו' (ועל אחת כמה וכמה, לכל היצורים) - הכוונה היא כזו: מה זה בכלל מלאך? מלאך הוא שליחו של ה', הוא כוחו המבצע של הקב"ה. עצם העובדה שלכל אלמנט בבריאה יש מלאך זה ביטוי של ההשגחה הישירה והעליונה על כל צעד ושעל במעשה הבריאה, בכל עת ועת. המלאך אינו מנותק מהקב"ה כשם שאצבעותי המקלידות אינן מנותקות ממוחי וממחשבתי, ועושות מה שבא להן, בניגוד לרצוני... הן כלים לעשות את רצוני, וכפופים לי בצורה ישירה לחלוטין.

 

[ש נ י 8]

התכוונתי יותר לזה שלכל אחד,

כמובן מלבד ההשגחה של ה' יש השגחה של מין "מלאך שומר" שכמובן שהוא כפוף לה'. והתכוונתי יותר לאנשים ספציפית, לא לצמחים וחיות,שיש להם איזשהי הכוונה, מזל כלשהו, השגחה עליונה של מישהו שה' שולח אותו שישמור על אותו אדם ויכוון אותו [אני יודעת שהבחירה בין טוב לרע נמצאת בידי האדם אבל אולי יש איזה כוח שאולי עוזר להבחין או משהו כזה..] ושוב, אני יודעת שאותו "מלאך שומר" נשלח ע"י ה', רק רציתי לדעת אם ביהדות ישנה תפיסה כזו..

 

[מטייל בפרדס]

בהחלט!

אמרו חז"ל, שהקב"ה שולח לכל אדם שני מלאכים שנמצאים תמיד אתו, ושומרים עליו. כל זאת, רק כשהאדם הולך בדרך-הישר. אך כשהאדם חוטא, מסתלקים ממנו שני המלאכים, ומתאבלים עליו. אני אחפש את המקור המדוייק, ואכתוב אותו בהמשך.

 

[מטייל בפרדס]

המקור הוא...

מסכת תענית, דף יא, עמוד א. וכך כתוב שם: 1) תנו רבנן, בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור - אל יראה בנחמת צבור! 2) כל המצער עצמו עם הצבור - זוכה ורואה בנחמת צבור. ושמא יאמר אדם, מי מעיד בי?- אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר (חבקוק ב): "כי אבן מקיר תזעק, וכפיס מעץ יעננה". דבי רבי שילא אמרי: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם, הן מעידין עליו שנאמר (תהילים צא): "כי מלאכיו יצוה לך (לשמרך בכל דרכיך)".

 

[מטייל בפרדס]

האמת היא, שזה אחד מן המקורות...

אבל זה לא המקור הישיר לדבריי... אבצע חיפוש נוסף...

 

[מטייל בפרדס]

לא הצלחתי למצוא את המקור בגמרא...

וגם לא במדרש. ולכן, ייתכן שקראתי את זה באיזהשהו מקום בזהר הקדוש.

 

[ש נ י 8]

תודה!!

 

[אופירA]

ברמה הפילוסופית

(אני נותנת את תשובותי תמיד בהיבט הרעיוני. אין לי יד ורגל בחוכמת הקבלה, ואני סבורה שמושגים של מלאכים, חיות קודש ודמויות שמימיות אינן נתפסים בשכלנו נכונה, ולכן מבלבלים ומטעים אותנו. או שלומדים את הדברים בתמימות מוחלטת ולא מסיקים מתוכם מסקנות, או שמסיקים מסקנות עפ"י הרעיון ולא עפ"י נתונים שלא מבינים אותם נכונה). ברמה הפילוסופית, אכן, הבחירה אינה נתונה באופן רחב בידי האדם, אלא הקב"ה משגיח עליו, ובאמצעות חוקים רוחניים שטבע הוא מזכה אותו ביכולת לבחור נכונה עפ"י מעשיו הקודמים ובחירתו הקודמת (שהרי תחום הבחירה החופשית העכשווי נמצא במישור צר ביותר כחוט השערה). כך שתהליכים רוחניים שאדם עובר מסייעים לו לבחור נכונה, בשעה שתהליכים אחרים מכבידים עליו. המלאך השומר גם יכול לבוא לידי ביטוי במצבים שבהם אדם מסוים אינו בא לידי ניסיון כלל, משום שזה לא תחום התיקון של נשמתו בגלגולה הנוכחי.

 

[ש נ י 8]

אז בעצם

זה נכון שיש מלאך שומר לכל אדם שעוזר לו ומשגיח עליו..

 

[מטייל בפרדס]

כן ולא...

המלאך יכול אולי לשמור על האדם, ולעזור לו, אבל ההשגחה הפרטית היא בעצם מצד הקב"ה בעצמו.

 

[ש נ י 8]

מה זאת אומרת ההשגחה הפרטית?

 

[מטייל בפרדס]

השגחה פרטית...

ישנה השגחה כללית, על כל עם-ישראל, ועל שאר אומות העולם. ובנוסף, ישנה גם השגחה פרטית על כל יהודי באשר הוא. עניין ההשגחה הוא בעצם השכר והעונש המגיע למי שחלה עליו ההשגחה, בהתאם למעשיו, אם זה כל אחד, או כולם ביחד.

 

[מטייל בפרדס]

ועוד...

האמת היא, שהשגחה פרטית כוללת גם שמירה מיוחדת, כדי שהאדם לא יינזק מכל מיני גורמים שליליים, למרות שמצד מעשיו אולי הוא אכן ראוי לענישה.