האמת שזה בעיקר בגלל המחשב
בעבר, יפנים (לפחות יפנים משכילים) היו צריכים ללמוד הרבה יותר מ-2000 קאנג'י (זה היה עוד לפני הרפורמות), והם זכרו את רובם, בגלל התרגול היומי בכתיבה. היום היפנים מקלידים הרבה יותר, ואומרים שבאופן כללי רמת הכתיבה די נמוכה ורוב היפנים כבר לא זוכרים איך כותבים את כל הג'ויו (2000 הקאנג'י הבסיסיים). הם כן יודעים לזהות את כולם (לפחות כל מי שאני שאלתי), אבל את צודקת - הם לא תמיד בטוחים מה תהיה הקריאה הנכונה, אם מדובר בצירוף נדיר. בשביל זה יש פוריגאנה, ככה שזה לא נורא. אני לא חושב שהם הגיעו לנקודה שהם לא יכולים לקרוא את השפה שלהם (ולכתוב תמיד אפשר בהירגאנה אם לא זוכרים את הקאנג'י). אם נחזור לשאלה המקורית, אני חושב שקודם כל צריך לתקן את השאלה. צריך לזכור 2500 או אולי אפילו 3000 קאנג'י (בשביל רמת קריאה גבוהה, לא בשביל מנגות לנוער או משחקי וידאו). הג'ויו הוא בגדר המלצה, ולמרות שעיתונים משתדלים לא לחרוג ממנו, סופרים לא חשים את עצמם מוגבלים לזה, ובכל מיני תחומים מקצועיים שונים יש קאנג'י שונים שמשמשים באותו התחום. אחד התחומים המורכבים בנושא הוא הרפואה - יש מגוון גדול של קאנג'י מיוחדים למחלות ואיברי גוף שרק הרופאים מכירים. אז צריך ללמוד אלפי קאנג'י? לא. בגדול, כמו שאמרתי קודם, מספיקים 2500-3000 לרוב האנשים לרוב המשימות. זאת לא תוספת גדולה על 2000. כדאי כמובן להתחיל קודם כל מהג'ויו, ורק אז ללמוד את הקאנג'י הנידחים (אלא אם הם רכיבים שמהם מורכבים קאנג'י אחרים, ואז כדאי לדעת אותם קודם). האם ללמוד 2000 זה כל כך קשה? זה די קשה, אבל לא בלתי-אפשרי. אפשר ללמוד אותם אפילו בחצי שנה אינטנסיבית - אבל בכל מקרה צריך להמשיך ולהתאמן אחר-כך, אחרת שוכחים אותם.
