על דגלים בכתב היד
מדי פעם, בהקשרים שונים מציינים אנשים את תופעת "הדגלים" בכתב היד ובחיים. הכוונה לאות שמתנשאת לגובה ( ל ) ויש לה מימד אנכי ( גובה ) ואופקי ימינה שמזכיר הנפת דגל. על אותו משקל, רק באזור שונה יש גם דגל הפוך, כגון באות נ´ בעלת שני מימדים, שאם נהפוך אותה תזכיר לנו את ה ל´ הזכורה מקודם. המימד האופקי בא להקנות לאות את המסר החברתי, ערכי, רפורמי, מדיני, דמוקרטי. מסר שמודגש ומעוגן, או כאילו מעוגן ( אצל מתחסדים למיניהם ) באישיותם של מי שעיקר הלחץ באות מוסב לציר האופקי. עפי"ר המסר הוא חיובי, מועיל ותורם אך לפעמים הוא יומרני הצהרתי נטול מעשים וכיסוי במציאות. אתם לבטח מכירים כל מיני פוליטיקאים שמדברים גבוהה גבוהה על צדק חברתי, למען שכבות חלשות, רגישות חברתית, לוחמנים קנאים למען שליחותם. חלקם לפחות מתגלים בהמשך כדואגים ועושים מעט. בין מניפי דגלים יש גם צרי אופק, מקובעים, דוגמטיים, כופים גישתם ככל שעולה בידם, שמניפים את דגל הפתיחות והסובלנות. חלקם מנהלים תעמולה ועושים נפשות לתורתם תחת כותרת סובלנית דמוקרטית. בין אלה מוצאים אנשים דתיים שמנסים בכל דרך להכניס אחרים תחת כנפי עולמם, אך כדי להקל על הבקורת כלפיהם מנסים לרכך כלפי חוץ את הכפיה. מסקנה: הכל נורא מורכב ומסובך ומומלץ לא להשתמש יותר מדי בדגלים ודגלונים. אגב, גם הדגלים המהופכים עונים על עקרונות אלה רק בהקשרים שונים: כלכליים, מיניים, סלופים. מראש סליחה ממי שלא הבין הכל. אריק.