שלום
הגעתי לכאן דרך הקומונה "חיבוק של אמא" אני לא יודעת כמה זה בסדר שאני כותבת כאן, אני מרגישה די חצופה. יש לי אמא, והיא אוהבת ודואגת וכל זה, אבל אני לא מרגישה שהיא אמא שלי. אני לא אוהבת אותה, ולא מרגישה שום חיבור נפשי כלשהוא, אז בעצם אני חיה ללא אמא. זה אחד הדברים הכי קשים לי בחיים, ולאט לאט אני לומדת להתמודד עם זה, בעצם לא להתמודד, יותר ... להתרגל לזה. היו פעמים שהיו לי כל מיני "תחליפים זמניים", אבל אף פעם לא באמת היה לי קשר כזה אוהב ומחבק. השנה פגשתי אישה באמת מדהימה, ואיתה נוצר קשר ממש קרוב, היא עוזרת לי עם כל הבעיות שלי (ויש לא מעט), שיכנעה אותי ללכת לטיפול, הבטיחה להיות לצידי לאורך כל הדרך. היא כן נותנת לי את החיבוק של אמא הזה שכל כך חסר לי בחיים, הן פיזית והן נפשית. יש לנו שיחות ממש קרובות על דברים שמספרים רק לאמא, אחות, דודה, וכאלה.. היא עוזרת לי להתמודד עם כל הכאב והעצב.. זהו, הרגשתי צורך להשתף, אני קוראת אתכן כבר לא מעט זמן. אוהבת...
הגעתי לכאן דרך הקומונה "חיבוק של אמא" אני לא יודעת כמה זה בסדר שאני כותבת כאן, אני מרגישה די חצופה. יש לי אמא, והיא אוהבת ודואגת וכל זה, אבל אני לא מרגישה שהיא אמא שלי. אני לא אוהבת אותה, ולא מרגישה שום חיבור נפשי כלשהוא, אז בעצם אני חיה ללא אמא. זה אחד הדברים הכי קשים לי בחיים, ולאט לאט אני לומדת להתמודד עם זה, בעצם לא להתמודד, יותר ... להתרגל לזה. היו פעמים שהיו לי כל מיני "תחליפים זמניים", אבל אף פעם לא באמת היה לי קשר כזה אוהב ומחבק. השנה פגשתי אישה באמת מדהימה, ואיתה נוצר קשר ממש קרוב, היא עוזרת לי עם כל הבעיות שלי (ויש לא מעט), שיכנעה אותי ללכת לטיפול, הבטיחה להיות לצידי לאורך כל הדרך. היא כן נותנת לי את החיבוק של אמא הזה שכל כך חסר לי בחיים, הן פיזית והן נפשית. יש לנו שיחות ממש קרובות על דברים שמספרים רק לאמא, אחות, דודה, וכאלה.. היא עוזרת לי להתמודד עם כל הכאב והעצב.. זהו, הרגשתי צורך להשתף, אני קוראת אתכן כבר לא מעט זמן. אוהבת...
