שלום!

[One Echoe]

אני יכול להגיד לך

שהדויז'אן באל זה האלבום הראשון שהכרתי. עד היום אני נורא אוהב אותו. וAMLOR זה אלבום גרוע...בלי קשר להשוואות..

 

[Shakty]

פעם חשבתי ככה - אבל

יש דברים של ווטרס שאני אוהב אחרי תקופת פלויד (RADIO KAOS ושיר שהוא כתב ל אגדת הפסנתרן למשל) כך שאני לא חושב שננעלתי בפני שינויים. בדיוק כמו שאיתי ואתה כתבתם - זה זיוף יומרני - זה לקחת את כל האלמנטים שהצליחו באלבומים הגדולים שלהם ולמחזר.

 

[רמי M]

צודק...

אני למשל עובר תקופות וכל דיסק מתאים לתקופה שונה וזה מה שיפה....כשאני במצב רוח שהכל מנוכר סביבי \ אני חושב שהעולם נהיה כזה אז אני שם את the wall, וזה מתאים באותו הרגע.. אבל כשאני רוצה דיסק מלודי וססגוני ויפה - אז אין דיסקים שעושים לי את זה כמו TDB ... (בלי להזכיר בכלל שאני ממש אוהב את דייב גילמור). גילמור סיכם את זה ככה: כשווטרס התחיל לכתוב את הדיסקים האחרונים לפני שעזב, הוא שכח את המוזיקה והתרכז בעיקר במילים. אחרי שהוא עזב אני עשיתי איזון והחזרתי את המוזיקה עם פחות דגש על המילים.

 

[Pitudi]

שום השוואות ושום בטיח

בלי ווטרס זה פינק פלויד. גילמור, למרות כל הכישרון המלודי שיש לו, נקלע לקלישאות ולקיטש- מה שאי אפשר להגיד על ווטרס. AMLOR שבהתחלה שנאתי אותו שנאה תהומית, התחבב עלי במשך הזמן, תוך כדי התייחסות אליו כאלבום וללא השוואה לאלבומים אחרים. AMLOR לטעמי הוא אלבום אייטיז מצויין

 

[ציףציף1000]

זו אכן תופעה מעניינת

ולהערכתי קורית יותר לצעירים מאשר למבוגרים שגדלו על ברכי ההרכב הקלאסי של הפלויד. ההשערה שלי היא שזה לא רק קשור לזה שאנשים רגילים לצליל של ווטרס, אלא אנשים שהתקשרו רגשית ללהקה, אותה הכירו בהרכב מסויים, וכאשר מרכיב אחד (מרכזי) חסר ממנה, הם ממאנים לקבל את השינוי. אני רואה את זה גם אצלי. אני אמנם לא מסכימה עם שאקטי, ורואה את שני האלבומים האחרונים כאלבומים של פלויד לכל דבר, אבל בהחלט משהו חסר בהם, ולא רק התרומה המוסיקלית של ווטרס. העדרו של ווטרס שינה את הדינמיקה בתוך הלהקה, וזה השפיע על האווירה של שני האלבומים האלו, באופן כללי. היה חסר ה-edge של ווטרס, ובוודאי שלא היתה שום חדשנות בשניהם. השאלה (ההיפותטית) היא, כמובן, האם הלהקה היתה יוצרת משהו חדשני אם ווטרס היה נשאר בה. ככל שאני קוראת יותר ראיונות עכשוויים אתו, נראה לי שהוא באמת היה זקוק לפסק הזמן הזה כדי להתאפס על עצמו.

 

[drummer is in the ho]

גם the final cut הוא שם מותג

למעשה כבר בחומה זה לא היה פינק פלויד זה רק שם כי בואו לא נשכח שווטרס העיף את מייסון למעט כמה שירים ורייט כבר לא היה פעיל ורק הוא וגילמור היו פעילים יותר ככה שפינק פלויד כבר ההיו בתהיליכי פירוק בחומה ואחרי האלבום זה לא היה פינק פלויד זה אמנם השם פינק פלויד אבל לא הלהקה ואני מתערב שאם דויז' ןבל או פיינל קאט היו כתובים תחת שמות אחרים לא היו מתייחסים אליהם בכזה כבוד כמו שמתייחסים אליהם עכשיו רק בגלל השם אבל זאת דעתי.

 

[One Echoe]

טרום הdiviosn bell

האלבום שגילמור והשניים האחרים הפיקו וניגנו בו לבד... הראשון אחרי ווטארס, ואחרי תקופה של כמה שנים שהם לא ניגנו יחד בכלל. לדעתי אלבום ממש גרוע יחסית לפלויד. אפילו הקטעים המוזיקליים שם לא משהו. אולי חוץ מ sorrow. השיר הכי מפורסם באלבום הוא - learning to fly להיט פופ נחמד יחסית לשנות ה-80...אבל בתכלס? אין לו שום קשר לפינק פלויד... לעומת זאת, האלבום שבא לאחריו, לאחר ההשתפשפות של 3 הפלוידים הנותרים הוא טוב פי כמה וכמה רמות.

 

[שלום חן]

אני חושב אלבום קיטשי...

מאד מאפיין את התקופה. יש באלבום שלושה שירים שלדעתי מאד מאפיינים את פ"פ. 1- Signs of Life שיר אסטרומנטלי מאד יפה. 2- Yet Another Movie/Round and Around שיר פגזי. 3- Sorrow גם שיר פגזי.