רגע, אני אנסח מחדש
פספסתי הדגשה, ובגלל שכתבתי את זה ל-FAQ אז זה משמעותי. יפנית כתבו במקור מלמעלה למטה, כאשר סדר הטורים (שורות אנכיות) הוא מימין לשמאל. בגלל שהיפנים הורגלו לסדר קריא משני מימין לשמאל (לפי סדר השורות), בפעמים הנדירות שהם נאלצו לכתוב אופקית (כמו בשלטים אופקיים) הם היו כותבים מימין לשמאל. אחרי מלחמת העולם השנייה, כחלק מהרפורמות המקיפות שעשו האמריקאים ביפן, הם פישטו מאוד את שיטת הכתב - חוקי האיות בהירגאנה וקטקאנה עודכנו, מספר הקאנג'י בשימוש יומיומי צומצם באופן ניכר וגם כתיבה אופקית נשמאל לימין (בסגנון מערבי) הוכנסה לשימוש. הכתיבה האופקית לא החליפה לגמרי את הכתיבה האנכית אבל פופלרית לפחות כמוה. סוגי טקסטים שעדיין נכתבים מלמעלה למטה היום הם למשל: ספרי קריאה (פרוזה), מנגה וחלק מהעיתונים. סוגי טקסטים שנכתבים משמאל לימין הם: ספרי וספרות מקצועית, טפסים רשמיים ואתרי אינטרנט. שתי שיטות הכתיבה קיימות זו לצד זו, ולפעמים אף משלבים ביניהם (למשל במנגה או בפרסומת, כדי להשיג אפקט גרפי מסויים).