שלום

שלום

אני חדשה בפורום, אבל נראה לי שבאתי כדי להשאר... אז ככה, יש לי סיפור לספר ובבקשה תייעצו לי מה לעשות: לפני חמש שנים כשהייתי בכיתה ז', התחלתי להרגיש משהו למחנכת הכיתה שלי, בהתחלה קצת הייתי לחוצה לידה, בהמשך הייתי נורא נלחצת ומתרגשת לידה, ובסוף כיתה ז' מצאתי את עצמי כותבת ביומן שהלוואי שהיא הייתה אימא שלי... המחנכת המשיכה איתנו לכיתה ח', ואני בכלל לא הייתי מודעת לרגשות שמתפתחים אצלי, בחופש מצאתי את עצמי מתגעגעת בטירוף, ובתחילת השנה כל כך שמחתי שהנה אני רואה אותה שוב... הייתי מחפשת אותה בכל הפסקה, מסתובבת ליד החדר מורים והכל... בסוף השנה היא הודיעה שהיא יוצאת לשנת שבתון, כשהגעתי באותו יום הביתה התחלתי לבכות ופתאום שאלתי את עצמי למעשה לראשונה: "מה קורה לך?" טוב, כיתה ט' דווקא עברה עלי בשלום ובכלל לא חשבתי עליה, עד שראיתי אותה שוב בתחילת כיתה י' ופשוט נהיה לי שחור בעיניים... הרגשתי חלשה, כמעט התעלפתי, ישר אחרי שהיא שאלה "מה שלומך?" ואני גמגמתי: "בסדר..." ברחתי לשבת באיזו פינה... הראש שלי כמעט התפוצץ, הרגשתי שאני תיכף מתעלפת, ובראש רק הייתה לי התמונה שלה, פתאום הבנתי שאני אוהבת אותה, למרות שחשדתי בזה גם קודם אבל זה לא היה נראה לי הגיוני, היא מבוגרת ממני ב20 שנה בדיוק, היא נשואה, יש לה ילדים והיא היא, היא לא הוא, היא בת!!!!!!!!!! ועוד מורה... טוב, בקיצור השנה עברה עלי בסבל וייסורים, הייתי בוכה כל יום, מסתגרת בחדר, שומעת מוזיקה בפול ווליום וטוחנת סיגריות, ו... חושבת עליה ועל איך שאני אוהבת אותה ובחיים לא נהיה ביחד... עברה שנה, בחופש הגדול כמעט מתתי, כיתה יא' לא הייתה שונה מזה, בסוף החלטתי שאני לא יכולה לסבול יותר את המבטים החשדניים שלה (או שאולי דמיינתי אותם כאלה) כשאני מסתכלת עליה לא במקרה והיא רואה אותי לפחות פעמיים ביום... כתבתי לה מכתב, אמרתי לה שאני צריכה לדבר איתה, וכשישבנו בחוץ, בידיים רועדות הבאתי לה את המכתב שבו מתואר כל מה שהרגשתי כל השנים האלה... היא קיבלה את הבשורה דווקא בסדר, אמרה שזה מחמיא וכמובן קצת מביך, סיפרה לי שהיא אהבה את המ"פאית שלה בצבא אבל זה שלב של גיל ההתבגרות וזה עובר... נפרדנו בשלום באותו יום, היא בטח המשיכה בחיים שלה כרגיל, אני פשוט עד היום המומה מעצמי שהיה לי אומץ, באותו יום שסיפרתי לה חליתי (39 חום!!!!!!!!) כנראה מרוב התרגשות... הרופאה אמרה שיש דבר כזה! בקיצור עכשיו הכל כרגיל, אני אוהבת אותה כמו קודם, אבל יותר מ"שלום" במסדרון לא קורה כלום... אה, וגם בסוף כיתה יא' חיבקתי אותה, אבל זה היה כי אני ביקשתי, היא נראתה די נבוכה... בינתיים גיליתי שאני נמשכת לבנות, מ-א-ד, ולבנים פשוט אף פעם לא נמשכתי... אבל אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית, לא עם בן ולא עם בת, כשבנים היו מתחילים איתי בהתחלה הייתי מנסה לזרום, אבל אז זה פשוט הגעיל אותי, הייתי במקומות בילוי של לסביות והתחלתי עם כמה... הבעיה היא שאני בעיקר נמשכת למבוגרות והן ולא אוהבות קטינות!!!!!!!!!!!!!!!! ועוד בעיה: ליבי שייך למורה, אני ממש לא יודעת מה לעשות... חסויה אך גאה
 
אי לאב יו!!!תקראו את ההודעה...פליז?

קורה לכם שמתעלמים מכם? שאתם בדיכאון ופשוט מרגישים לבד, מחכים שמישהו יעזור וישים לב אבל....................... מוזר, אף אחד לא שם!!!!!!!!!!!!! פליז תקראו את ההודעה שלי שירדה למטה, הנושא: שלום. ואם אפשר, אם לא קשה לכם אז תגיבו, או אולי רק תעמידו פנים שאתם מגיבים כדי שאני ארגיש טוב יותר? (איך מעמידים פנים שמגיבים להודעה? פשוט מאד: שולחים הודעה ריקה.) יאללה ביי
 
*עושה כאילו אני מגיבה*

סתם, שמעי אני כרגע בבית של אבא שלי, וזה אומר שכל שניה הוא, אח שלי, החברה של אבא שלי או הבת של החברה של אבא שלי יכולים להיכנס, אין לי כאן מנעול. אז אני לא ממש יכול הלהשקיע בהודעה רצינית וארוכה. כשאני אחזור לבית של אמא שלי (יום ראשון בצהריים) אני מבטיחה להגיב. בינתיים, רק רציתי להגיד ברוכה הבאה לפורום!
 

resputin

New member
מממ..

תראי, אני מכיר כמה אנשים שנמשכים לאנשים הרבה יותר מבוגרים\צעירים מהם. זה פרובלמטי, אבל אין מה לעשות, ככה זה איתם. אין לי ממש מה לומר לגבי זה.. בנוגע למורה, זה די ברור שאת מאוהבת בה. את יודעת שאין לזה עתיד, שזו לא אופציה, וכל מה שנותר לעשות זה לנסות להתגבר (easier said then done). אין ממש מה לעשות לגבי זה. סורי.
 

Ethan248

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

את מוזמנת להסתובב איתנו, ולהגיב...... בקשר לסיפור שלך, אני חייב לומר שבהתחלה הרמתי גבה, אבל אחר כך זה נשמע לי בסדר... לכולנו יש התאהבות בגיבור כל שהו, או מישהו שנראה לנו דרוש להערצה (או משהו כזה)... מצטער שאני לא יכול לעזור לך הרבה אבל..... הינה פרח בשבילך
 
תודה על התגובות

עוד משהו קטן ששכחתי לציין: אני פשוט מרגישה שהיא אהבת חיי, הייתי עושה בשבילה ה-כ-ל אם היא רק הייתה מבקשת... אוף......... למה החיים כאלה? חסויה
 

Image of me

New member
אני מאמין שאנחנו יכולים לשלוט על

החיים, אם רק נאמין שזה ככה. כמובן שאף אחד הוא לא כל-יכול, אבל אפשר להתמקד באיך אנחנו שולטים על החיים, ואז באמת נשלוט בהם. להרים ידיים מראש ולהגיד שהחיים שולטים בנו - זאת נראית לי גישה קצת תבוסתנית.
 

resputin

New member
ישה רבה יותר מדי פקטורים שתלויים

באנשים אחרים, בזמנים ובעתים שאנחנו לא שולטים בהם. אם תסתכל על זה בצורה קולקטיבית תראה בדיוק עד כמה השליטה שלך בכל מהלך החיים שלך היא מזערית -צעד צעד. לא שזה רע, אבל ככה זה. לשלוט בחיים שלך, בצורה אבסולוטית או אפילו ברוב הזמן, זה מבודד מדי. כל אחד מאיתנו הוא סך הכל בורג קטן במערכת ששמה החיים.
 

Image of me

New member
בסדר, אמרתי אבסולוטית?

אם תקרא שוב את מה שכתבתי, כתבתי שברור שאתה לא יכול לקבוע ב-100% את מה שקורה לך בחיים. אבל אני אישית מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולשנות את מה שאני כן יכול לשנות, ולא לשבת ולחשוב על זה שהחיים שולטים בי. אבל כל אחד ומה שטוב לו, אני לא פוסל את הדרך השניה.
 

Image of me

New member
במלים אחרות זאת שאלה של

במה אתה מתמקד - בדברים שאתה לא יכול לשנות, או בדברים שאתה כן יכול לשנות.
 

The Superkid

New member
היי

קודם כל ברוכה הבאה לפורם! ולעניניינו אז אני מאמין שלאהבה אין גיל ואם באמת את נמשכת למבוגרות ממך אז זה בסדר כל עוד עברת את גיל 18 לפחות ונראה לי שאת עומדת לעבור את הגיל הזה לא? אז זה בסדר.. אני בטוח שתמצאי אהבה ותהפכי מישהיא למאוד מאושרת! בקשר למורה שלך זה קשה להתאהב במי שלא אוהב אותך בחזרה אבל דיברת איתה והיא פשוט לא מעונינת, זה קשה! אבל חייבים להתגבר.. לדעתי הפתרון הכי טוב ללב שבור זה אהבה חדשה (או שוקולד, זה גם עוזר!) מקווה שעזרתי במשהו... סופרקיד
 

Rifted puppet

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

אני לא ממש יודעת מה להגיד לך- נראה לי שאמרו כבר הכל. אבל אהבה, כמו הכל, חולפת. תאמיני לי שזה יעבור.
 
יוווווווווווווו../images/Emo24.gif

אתם מכירים שמרוב אהבה אתם תיכף מתפוצצים? שבא לכם פשוט לצרוח: "אני אוהבת אותתתתתתתתתתךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך" בכל העולם (אבל אי אפשר כי השעה מאוחרת וגם... מה לצרוח פתאום באמצע החיים?) בקיצור, המורה שאני אוהבת.... יואו, איך שאני אוהבת אותהההההההההההה היא בנתה אתר והיא כתבה שם בפורום שהיום היא הייתה עם הבנות שלה בלונה פארק ועלתה על איזה מתקן מפחיד וצרחה בו... אבל שזה היה משחרר. טוב בטח זה לא מעניין פה אף אחד מה היא עושה בחיים שלה אבל בכל מקרה, אני כל כך התרגשתי כשקראתי את זה (בכלל, כל הודעה שהיא כותבת אני מתפחלצת) אני פשוט יושבת ליד המחשב עם חיוך ובא לי לבוא ולקפוץ עליה ולחבק אותה ולהגיד לה פשוט: "איזו מתוקה את!!!" כמובן שאני לא יכולה... אחחחחחחח......... החיים קשים... טוב מה לעשות? לחיות אותם כמובן... אני פשוט חייבת לרדת מהאישה הזאת כבר!!! לאב יווווווווו חסויה
 

Rifted puppet

New member
|מזדהה|

אתמול יצאתי למרפסת וצרחתי את זה. שימי זין על כולם, את יכולה לצרוח ברחוב מה שבא לך (כל עוד לא אכפת לך שיבואו האנשים בחלוקים הלבנים וישימו אותך בחדר המאגניב עם הקירות הרכים והכותונת המוזרה).
 
למעלה