ההודעה עצמה כאן . . . ../images/Emo23.gif
כשאנחנו מתקבלים לעבודה חדשה, למקום חדש, לבית ספר חדש, צבא, או כל מסגרת אחרת שמעולם לא היינו בה והיא חדשה לנו לגמרי, ובמסגרת הזו אנו רואים בני אדם- שאנחנו עצמינו לא היינו רוצים להיות. אנחנו אומרים :"עליי לא משפיעים מהר". או :"אני לא בן אדם שנגרר". כשמקום העבודה שלך הוא מן מלחמת קיום כזו,והעובדים מדברים בברבריות מטורפת וקללות שלא נדע, איומים ו"השתלטות", רק בשביל להראות שהם עובדים שלא ממש כדאי להתעסק איתם, ועושים רושם שכדאי מאוד לעשות מה שהם אומרים לך, ולפחד מהם די הצורך, אתה מתחיל לתהות- האם אני אהפוך לאדם כזה כשאסתגל אליו? אז אתה מתחיל לעבוד כבר שבוע , עובריים שבועיים, הגיע חודש, ואתה לעצמך כבר חושב שאתה "ותיק דיו", ויש לך את הכלים שאתה יכול להשתמש בהם כדי לא לפחד מהעובדים האחרים כי אתה מכיר אותם, ואתה יודע שהם רק "רעש וצלצולים" (לא כשהם מאור עקיבא..אהמ), אז גם לך בא פתאום להביא הרצאות, פקודות, ולסנג`ר כמה מהעובדים החדשים בדיוק כמו ש"התעללו" בך כשרק התחלת לעבוד. אותו הדבר במסגרת של בית ספר, במסגרת צבאית, בכל מסגרת שהיא, שאתה לא מכיר ואתה "גור" קטן עכשיו. זאת השאלה שלי. יש בני אדם שלא נגררים? ולו מעט? מושפעים מהחברה המתועבת שאוהבת להראות "שרירים" בחברה. שידעו שאיתם- לא מתעסקים. נורא חבל.
