שלום

[כ ו ס ו נ י ת]

שלום

קוראים לי ל' (שם בדוי ) ואני לא מאמינה באלוהים (We love you ל'..) יש לי שאלה איך אפשר להתמודד עם הניכור של הסביבה כלפי האמונות שלי? אני לא מכירה כמעט אףאחד שחושב כמוני, ובכל פעם שעולה הנושא הדתי (והוא עולה הרבה לאחרונה) אני זוכה רק להתעלמויות או כעסים על הדעות שאני מחזיקה בהן. בנוסף, תוך כדי חיפוש דרכים להתמודדות עם אסון שפקד את משפחתי, אמא שלי החלה בתהליכי חזרה בתשובה.. ובעקבות זאת המתחים ביננו בנושא רק מתעצמים. הויכוחים עולים מחדש בכל סופש (כשזה נוגע לרצון שלה שאני לא אסע בשבת למשל) ותמיד, או כמעט תמיד, יוצא שאני זו שמוותרת. לא מתאים לי להיות 'אתאיסטית בסתר' אבל גם לא מתאים לי להחשב ל'עוף מוזר' בכל פעם שאני מחצינה את המחשבות שלי.. אני מתארת לעצמי שכמה מכם היו במצב כזה. אם כן, מה עושים??

 

[SupermanZW]

תשובה

קודם כל את צריכה להיות שלמה עם עצמך באמונתך ולא להסתיר אותה, כאשר את מכבדת את אמונתך גם אחרים יכבדו אותה. את תמיד יכולה לומר למי שמתנכר לאמונתך שכפי שאת מכבדת את זכותו למאמין במשהו זכותך לא להאמין בכך ואיש לא יכול לכפות עלייך, אי הסכמה עדיין אינה ניכור, מי שירצה בקרבתך יקבל אותך כפי שאת ללא קשר לאמונתך. גם אם אף אחד לא היה חושב כמוך זה לא היה אמור להפריע לך, זכותם של אנשים שונים להיות בעלי דעות שונות ואנשים יכולים להיות חברים טובים גם עם דעות מנוגדות. מי שמתעלם ממך או כועס עליך על אמונתך לא ראוי ליחס ממך, אמונה אינה דבר רציונלי אלא דבר שלא ניתן להוכיח, לכעוס עלייך או להתעלם ממך מסיבה זו זה מגוחך. אמרי לאמך שאת מכבדת את אמונתה אך אהיא לא יכולה לכפות עלייך להאמין וכפי שאת מכבדת את אמונתה עליה לכבד את אמונתך ולכן את לא אמורה לוותר על נסיעות בשבת כפי שהיא לא אמורה לוותר על הדלקת נרות שבת. אין לך צורך להיות אתאיסטית בסתר, אם את מסתירה את אמונתך הדבר מתפרש כאילו את מתביישת בה ובכך נותנת לגיטימציה לביקורת שלילית כלפי אמונתך ולכך שאחרים לא יכבדו אותה (כי בהסתרתך את אמונתך גם את לא מפגינה כבוד כלפיה). אמונתך האתאיסטית לא הופכת אותך לעוף מוזר וזכותך להביע את מחשבותיך, מי שירצה יקשיב ומי שלא לא, את צריכה להבין שאנשים לא חייבים להסכים איתך, כפי שאת לא חייבת להסכים איתם, והעובדה שלא מסכימים איתך לא הופכת אותך לעוף מוזר. בהצלחה.

 

[s u p e r mind]

שלום ל'

שאלה איך אפשר להתמודד עם הניכור של הסביבה כלפי האמונות שלי?"- אם הניכור מפריע לך... אז פשוט תתעלמי מאנשים מאמינים שמזכירים את הנושא פעמים רבות, זה אמור לעניין אותך, במיוחד לאור העובדה שאת לא תרוויחי מכך דבר, אלא אולי תפסידי. "אני לא מכירה כמעט אףאחד שחושב כמוני, ובכל פעם שעולה הנושא הדתי (והוא עולה הרבה לאחרונה) אני זוכה רק להתעלמויות או כעסים על הדעות שאני מחזיקה בהן"- האמונה היא דבר טבעי אצל אנשים, אדם שאינו מאמין נתפס כחריג ומיוחד ומקבל יחס בהתאם לכך. פתרון אחד הוא להמנע מדיונים על הנושא, וכך תמנעי מעצמך עוול מיותר. פתרון שני הוא להוכיח את חוסר הלוגיקה באמונה (לשם כך דרוש ידע רב), ולהוכיח למאמין שאין בסיס לאמונתו, ולאחר מכן לשאול את המאמין מדוע הוא כועס ומתעלם ממך אם הוכחת לו שאמונתו לא שונה מאמונה בפרדי קרוגר? "אמא שלי החלה בתהליכי חזרה בתשובה.. ובעקבות זאת המתחים ביננו בנושא רק מתעצמים. הויכוחים עולים מחדש בכל סופש (כשזה נוגע לרצון שלה שאני לא אסע בשבת למשל) ותמיד, או כמעט תמיד, יוצא שאני זו שמוותרת. לא מתאים לי להיות 'אתאיסטית בסתר' אבל גם לא מתאים לי להחשב ל'עוף מוזר' בכל פעם שאני מחצינה את המחשבות שלי.. אני מתארת לעצמי שכמה מכם היו במצב כזה. אם כן, מה עושים?"- לדעתי זאת חוצפה מדרגה ראשונה לכפות על מישהו מנהג מכל סוג שהוא... ולכן אל לך לוותר, אלא לעמוד על שלך בנחרצות. תשאלי את אמא שלך מה הייתה עושה אילו היוצרות היו מתהפכות ואת היית האמא והיא בתך, והיית כופה עליה את מנהגיך האתאיסטיים, כיצד היא הייתה מרגישה? מחוץ לבית אני מציע לך לשמור על פרופיל נמוך יחסית, ואילו בבית יש לך את כל הזכויות (במיוחד מכיוון שאת לא קטינה) לחיות ע"פ תפיסת עולמך, ולהתנגד לכל מי שמנסה לכפות עלייך את תפיסת עולמו. מקווה שעזרתי במשהו

 

[s u p e r mind]

הבהרה

איני טוען כי את צריכה להסתיר את תפיסת עולמך לגבי הדת, אלא להמעיט בוויכוחים עם אנשים מאמינים, כי אם יש אנשים שאת רוצה לשמור איתם על קשר, ותתווכחי איתם על אמונה... סביר להניח שהמוניטין שלך בעינהם- ירד. אבל אם מישהו שואל אותך: "את מאמינה באלוהים?" תעני כמובן בלא... ואם הוא מבקש ממך: "למה את לא מאמינה בו?" תעני לו: "מן הסיבה ההופכית שאתה מאמין בו" ותנעלי את הנושא.

 

[כ ו ס ו נ י ת]

תודה לשניכם.......

אבל יהיה קשה להתעלם מהתגובות של אחרים לגבי מה שאני מאמינה בו.. מה גם שיוצא לי לנהל שיחות בנושא בעיקר עם אנשים שאני אוהבת ומעריכה. וכשכולם מחזיקים בדיעה שהיא שונה משלי ומתייחסים בביטול ובקנאות לכל פיפס שלי שסותר קיום אלוהי, זה אפילו מעליב. לדוג' אביא שיחה עם חברות שלי למשל, שבמהלכה מישהי מהן אומרת 'אני נשבעת באלוהים ש..'- כמובן שמתוך אינסטינקט אני מייד אומרת בחזרה- 'את לא יודעת שאין דבר כזה אלוהים?'. כמובן שזה גורר תגובה שהיא בדרכ מהסוג של- 'אל תגידי שאין אלוהים או שהוא יעניש אותך'.... מבחינתי זה הדבר הכי מטומטם שאפשר לומר. למרות שאני מכבדת וסובלת כל אמונה שהיא של כל אחד, זה קצת מצחיק, שלא לומר עצוב, להאמין ביישות כל כך קטנונית שתעניש כל אחד שמדבר בגנותה. מה שיותר מתסכל הוא שאין עם מי לדבר על זה. כשאני מגיעה לאנקדוטות (לא פחות ) על איך נוצר העולם או למה הומצאה הדת, אני יודעת שלא יתיחסו לזה ולא ינסו לפתח איתי את הנושא.. מקסימום יגידו לי- 'אולי את צודקת' ויעזבו את זה כך. לפחות יש ספרים, מאמרים (ואת הפורום הזה ) כדי להעמיק עוד יותר את הידע בנושא, שלדעתי הוא נורא מענין ולדעת הרוב לא, וחבל

 

[L7]

אתאיסטית בסתר...תלוי באלימות הדתית

אם הדתיים סביבך לא אלימים-התנהגותית נסי להתמודד עמם. אם את ניכנסת לעימות קשה- המנעי מכך. בני עצמך כאדם עצמאי . ובבוא היום " תצאי מהארון" הדתי. אתאיסטים רבים מאוד נאלצים להסתיר את האתאיזם שלהם מאימת הדתיים.

 

[preacher]

זה אינסטינקט זה?

שמעי, קרה ואת גרה בחברה שרובה מאמינה. אז... מנסים להתגבר על האניסטינקט הזה בקרב המשפחה, ובמקביל, כי בכל זאת אי אפשר לשמור הכל בבטן, מנסים למצוא חברים שאפשר לדבר איתם על זה. איפה? יש כמובן כאן באינטרנט, מעבר לזה... טוב, זה כבר תלוי בך.

 

[Levos]

הערה כמו זאת שכתבת באמת לא במקום

ראשית, מדובר בביטוי שאין כלל צורך להעיר עליו (אני עצמי אתאיסט, אך לעיתים משתמש בביטויים בעלי אופי אמוני, מתוך הרגל). שנית, את קובעת לכאורה עובדה, אשר אין ביכולתך להוכיח, ואשר נוגדת את אמונתה של הדוברת. זה פשוט לא מנומס, וצפוי שיגרור תגובות כעוסות. נסי להימנע מלחוות את דעתך במקרים כאלו.

 

[כ ו ס ו נ י ת]

טוב, באופן ספציפי

כשזה נוגע לחברות שלי, הנימה איתן היא פחות רצינית ויותר הומוריסטית. וכשאני אומרת להן בהקשר מסויים שאין דבר כזה אלוהים, זה עם חצי פרצוף מחוייך (למשל למבוגר ממני שכן מאמין באלוהים אני לא אגיד את זה). מה גם שהאיזכורים של אלוהים בשיחות שלי איתן הם נורא שטחיים (ניסיתי לדבר איתן על האתאיזם שלי קצת יותר לעומק - לא הלך). הסיבה שהבאתי את הדוג' לשיחה הזו היא התגובה הנורא אופיינית שלהן לנושא, שהיא פחד מ-שיח או חשיבה על אמונות שונות זולת זו שחונכו עליה. אני יכולה לומר בוודאות שאף אחד מהאנשים שמכירים אותי לא חושב שאני מזלזלת באמונתו.

 

[זולל מישמישים]

למה לעורר ויכוחים חסרי תכלית?

יקירה, אם התגובה שלך ל"נשבעת באלוהים" זה "אין אלוהים" אז את מחפשת להתווכח. תביני שכשם שאותך לא יצליחו לשכנע להאמין באלוהים, כך את לא תצליחי לשכנע אחרים לפקפק בקיומו. את יוצרת סביבך ויכוחים, כי את מחפשת מי שידון איתך על אתאיזם. אבל החברות שלך לא בעניין, כך שההערות שלך לא מתאימות להן, ואת רק יוצרת ויכוחים חסרי תכלית. אז בשביל מה? אין טעם שתציפי את הנושא 'אלהים כן או לא' בסביבה הנוכחית שלך, כי רק תמצאי חוסר הסכמה ותסכול. עדיף שתמצאי לך אנשים שכן מעניין אותם לדבר על זה. או אתאיסטים כמוך, או אנשים שנמצאים בספק לכאן או לכאן, ופתוחים לדון בנושא. והערת אגב: יש בעייה עם ניקים כמו כוסונית מכוערת פרה אהבל וכו'. כי הרבה אנשים לא ירגישו נוח לפנות אליך בניק כזה. ______________________________________________________________ יש אלוהים

 

[lala897]

מישמיש?!

וואי, מה שלומך?

 

[זולל מישמישים]

השבח לאל ../images/Emo8.gif

אני עדיין ממתין להחלטת פורום דת ואתאיזם אם הוא קיים או לא...

 

[lala897]

הא? לא הבנתי ../images/Emo10.gif

 

[בּאהבה]

../images/Emo6.gif"זולל מישמישים" הרסת אותי עם השם

 

[זולל מישמישים]

לא נורא. גם אני

לא תמיד מבין את ההומור של עצמי.

 

[lala897]

אז אני בחברה טובה..../images/Emo8.gif

 

[זולל מישמישים]

בהחלט ../images/Emo9.gif

 

[neko]

נראה שהבעיה שלך היא פחות בנושא

אמונה, ויותר בחוסר סקרנות של הסובבים אותך. אולי כדאי לך חפש אפיקים קצת יותר מעניינים - אנשים חדשים בעלי סקרנות - כאלה שכן חוקרים את העולם סביבם ולא מקבלים הכל כמובן מאליו (ועקב כך לעיתים קרובות גם אתאיסטים). הפורום הזה הוא התחלה טובה, ופורומי "פילוסופיה לכל" ו"מדע פופולרי" הם המשך לא רע. בהצלחה...

 

[בּאהבה]

../images/Emo12.gif../images/Emo12.gifאיפה את גרה? בבני ברק?

כי זה הדבר הכי מוזר ששמעתי בחיים!!! גם אני הייתי חילוני לא מזמן ולא זכור לי הערה אחת מעליבה מחבריי כששללתי קיום אלוקים!!! אבל בואי נעזוב את זה! אפשר לשאול אותך כמה שאלות? 1. כל חפץ מסודר (שעון, מחשב..) את מודה שלא הסתדר מעצמו, אז למה את טוענת כך על היקום המסודר הרבה יותר??? 2. איך את מסבירה את העובדה שההסטוריונים הגדולים אומרים שה"יהודים" זו תופעה שאי אפשר להסביר ע"פ ההגיון??? 3. איך את מסבירה את העובדה שהתורה עובדת! ושאר השיטות לא??? לא יכול להיות שמפני שנכתבה ע"י מי שיצר אותנו וקורא אותנו כמו רנטגן ולכן יודע מה עובד ומה לא??? 4. האם את בטוחה ב-100% שלא הייתה יד מכוונת בשום פרט מחייך? 5. האם את מאמינה שהכול קורה במקרה? בכנות!!! 6. בנוסף תשאלי את עצמך אם את מאמינה שכול מה ששמעת על התורה נכון? 7. האם את אוהבת לחשוב לבד או שאת אוהבת שהחברה מכתיבה לך איך לחיות מה לחשוב מה ללבוש מה להצביע? 8. האם את רוצה לקבל את התשובה לכול דבר מהאתאיסטים? או לשאול שאלות ולחפש את התשובות שמתאימות לך, רק לך (ואולי לא לאף אחד אחר). 9. האם מעניין אותך המחקר, הלא נודע, החדש, אתה עצמך, או מה שאומרת החברה? תחשבי על זה...

 

[Governor]

לא שמת לב שכבר הפרכתי את טענותיך?