שלום ..

Swicca

New member
אני חושב שאני מבין ...

.. אני לגמרי זנחתי את החלק של אמא שלי בכל זה .. או וול ... אני אעבוד על זה .. :p .. אני אראה אני אתכנן כבר משהו או שאני אשאיר לאמא שלי מכתב יפה ומסודר כי יהיה לי הרבה יותר נוח ככה או שאני אשב איתה ואסביר לה הכל .. תודה לכם בכל אופן :) .. ומבטיח לעדכן ..
 

אמא גאה

New member
שימי קראתי את השרשור

ואכן אתה במצב קצת לא נוח עכשיו, אבל נדמה לי שתוך כדי התגובות שלך הבחנתי שוויתרת על הכעס וזה יופי. אז התגובה האחרונה שלך כבר הרבה פחות כעוסה וכואבת. אתה תמצא את העיתוי הנוח לך ולהורים ותשב איתם לשיחה, או תעביר להם מכתב וגם אז אל תצפה שמיד הכל ישתנה מיד. תן להורים שלך את הזמן לו הם זקוקים לעבד את הנתונים וללמוד לקבל אותך, כי הם אוהבים אותך. כל שינוי בחיים אנחנו צריכים את הזמן ללמוד לקבל ולהסתגל לו, גם במקרה זה. הנה כאן הורים נכנסים, שואלים שאלות, מקבלים תשובות ולמה ? זה מלמד אותם דברים שלא ידעו, זה עוזר לה, כל אחד בדרכו. ואולי גם אתה תוכל להפנות את אמך לפורום הזה, היא תוכל לשאול שאלות ולהיעזר פה בהורים. בהצלחה.
 

Swicca

New member
שלום ..

... קוראים לי שימי מראשון לציון.. רק רציתי לספר לכם על המצב שאני נמצא בו עכשיו עם אמא והכל .. תמיד היה לי קשר מיוחד עם אמא והכל היה נהדר ותמיד הייתי מרכז היקום כולו עבורה ... אבל בזמן האחרון כל זה השתנה לרעה ורק הדרדר .. אני לא סיפרתי להורים שאני הומו אבל לא הסתרתי את זה כי העדפתי כבר שהם ישאלו אותי מאשר שאני אצטרך להושיב אותם לשיחה (אני אף פעם לא הייתי טוב בדברים האלה) בכל מקרה אני חושב שאמא יודעת גם לא מזמן היא שאלה אותי עם אני חבר של ידידה הכי טובה שלי .. או וול .. בקיצור אחרי שאמרתי לה שלא .. ושאני לא הייתי רוצה להרוס את הקשר שלנו ובלה בלה בלה .. (התחמקות קלה למי שלא הבין) .. היא התחילה להתנהג נורא מוזר .. היא כל הזמן מצדדת באחי הגדול שחי איתנו לא מדברת איתי או פונה אליי ובכלל אני כבר לא שם לא מספיק שכל החיים שלי קיבלתי כזה יחס מאבא שלי אבל לאבד את הבנאדם הכי חשוב בחיים שלי שרק תומך בי ללא גבולות .. גם אחרי הברזות מב"ס של חודשיים ברצף או בעיות עם הציונים .. היא הייתה באה לב"ס ומביאה להם מן סיבה מזוייפת ומביאה לי חיבוק ואומרת לי שהכל יהיה בסדר ועכשיו אין יותר חיבוק ואין יותר יחס זה נעלם .. ואני יושב בחדר ומנסה להבין אותה אבל כוס אמק אני לא יכול .. >_< .. כי אני חשבתי שזה לא ישנה לה בכלל שהיא תיהיה שם בשבילי בכל מצב והיא לא שם .. ועם אבא אני בכלל לא מדבר אז זה לא משנה ואני לא יכול לפנות אליו .. וכלום ... שום דבר .. נדה .. וזה כל כך כואב לי שהיא מחליטה להגיב בצורה כזאת כלפי הנושא .. היא מעדיפה להכחיש מאשר לפנות אליי בנושא .. ואני לא מסוגל להביא את עצמי לדבר איתה על זה כי אני יודע שהיא יודעת והיא רק מתכחשת .. והיום התעוררתי בבוקר והיא מכינה ארוחת בוקר לאחי ואני בא למטבח היא לא מסתכלת עליי ולא כלום ממשיכה בשלה אני מחפש אוכל במקרר (בשלב זה היא אמורה להכריח אותי לאכול משהו) וכלום .. אני חוזר לחדר .. ויושב מורעב ליד המחשב .. אחרי זמן מה שכבר נשבר לי מהיחס הזה אני בא למטבח ואומר לה ולאבא שהיו שם (עסוקים במשהו) "אני שונא אותכם כל כך ברגע זה ואתם לא יודעים איזו הרגשה רעה אתם גורמים לי להרגיש" והם אפילו לא מסתכלים או שומעים .. אני לא שם ... ממשיכים בשלהם מחפשים סיר או משהו כזה .. ופשוט נשבר לי ... :( .. אולי לכם יהיו עיצות .. או וול .. נקווה לטובה רק רציתי לשתף !
 

ת ה ל ה

New member
שימי היקר

לבי לבי על מה שאתה עובר. זה מצב מאד קשה ולפי מה שאתה מתאר יש לי הרגשה שההורים שלך לא ממש יודעים מה לעשות. אני בטוחה שההתנהגות הזו ממש לא אומרת שפתאום לא אוהבים אותך, הם בטח מבולבלים נבוכים ואולי אפילו מבוהלים. אני לא יודעת מה היחסים בינך לבין אחיך אבל אולי כדאי לך לדבר איתו בתור שלב ראשון, אולי לספר לו. לא כתבת בן כמה אתה ובן כמה אחיך, האם אתה נער או בוגר. אולי כדאי לך לשוחח איתה לבד, אתה מספר שהקשר בינכם קרוב והיא בודאי כרגע אולי נבוכה, בטח דואגת לך מה עובר עליך. הרגעים האלה מאד קשים, גם לילדים שיוצאים מהארון וגם להורים, ההתחלה מאד מבהילה, מבלבלת, אני מזמינה אותך להכנס לאתר שלנו ולקרוא שם על התהליכים שעוברים על ההורים ועל הילדים, אני כמובן ממליצה מאד שאמא שלך תגיע לתהל"ה או לפחות תתקשר בטלפון. אל יאוש, הם לא נטשו אותך, בסופו של דבר הם יצטרכו להתמודד עם הנושא גם אם כעת אולי הם מנסים להדחיק או להתעלם. טוב שאמרת את מה שאמרת, גם אם לא הגיבו הם בטוח הקשיבו. אני תמיד ממליצה לילדים במצבים כאלה לדבר, לדבר, לדבר. אין דרך אחרת. בהצלחה דליה
 

babushka

New member
Swicca ../images/Emo42.gifבוקר אור

בוקר טוב לך שימי . נדמה לי שכאשר זורחת השמש , הכל נראה יותר בהיר וברור- ולפעמים גם הרבה יותר קל על הלב. (זו גם הסיבה ששמתי לך שמש וירטואלית בכותרת.) מתוך קריאת מכתבך - אני מנסה לדמיין אותך (ואני לא מזלזלת חלילה ) - אני רואה בעיני רוחי - נער צעיר מפונק- כועס- רוקע ברגליו -מאוכזב, כאילו מישהו לקח לו משהו יקר. אני 'שומעת' בקריאתך - כעס כלפי אמא שלך "שפתאום לא שמה לב אליך כאילו אתה לא קיים". אתה 'כועס' שלא הכינה לך ארוחת בוקר? אתה 'כועס' שלא שאלה אתך "אם אתה הומו? אתה 'כועס' שאולי נמאס לה 'לגונן' עליך בפני מוריך על הציונים הגרועים? אתה 'כועס' "שהחיבוק נעלם"? תתחיל לחשוב שימי. על מה אתה כועס בעצם
א. אתה לא דיברת באופן גלוי עם אמך- ואתה מצפה ממנה "לדעת מה עובר עליך"? גם אם היא יודעת ומרגישה 'משהו מוזר בהתנהגותך- ונמצאת בהכחשה כדבריך- אולי היא זו 'שמשדרת לך' ומצפה ממך - שתפסיק להתנהג כילד מפונק? ואם היא 'רק עכשיו' גילתה שאתה הומו - (יתכן גם שאין לה כל מושג על כך)- אולי היא זו שצריכה ממך 'להתייחסות'? ב. אתה לא שואל אפילו בחצי מלה- מדוע אביך לא מדבר איתך? אולי ההתנהגות שלך (כבן אדם מחונך )- לוקה בחסר? סליחה שימי- אינני מתכוונת להכעיס אותך גם כן. כוונתי היא דווקא להרגיע אותך. אולי כצעד ראשון - תגש להכין כוס קפה /תה/שוקו/ לעצמך וגם תציע לאמא שלך(אולי גם לאביך?) אין כמו דיבור בנחת על כוס שתייה חמה . (כמובן לא בזמן לחץ ולא כשממהרים לאיזה מקום). חבל שיחסים טובים מתקלקלים בגלל 'מריבה שטותית'. בברכה ליום טוב ומוצלח נחמה (בבושקה).
 

Swicca

New member
אמ תודה על התגובות כולם ....

.. אמ אני בן 16 .. וזה לא בדיוק החיבוק או כל זה עם תבין אותי יותר לעומק נתתי את כל אלה כדוגמאות לדברים הקטנים שנעלמו ... כי אני לא מתכוון לזה שהיא שונאת אותי חלילה או משהו בסיגנון ממש לא היא נורא אוהבת ותומכת הדבר היחיד שמטריד אותי זה ההתרחקות שלה ממני כאילו אני נגוע באיזה וירוס קטלני ... משהו כזה .. וזה די ברור (הכוונה שאני הומו והכל ) כי כמו שרשמתי לא הסתרתי את זה בכלל ... פשוט לא רציתי לדבר איתם על זה .. וזה יותר טוב לדעתי לתת להם זמן לעכל לחשוב על זה ושהם יפנו אליי כשהם יהיו מוכנים לזה מאשר שאני אקפוץ עליהם עם זה כשהם עוד מבולבלים ומנסים להבין הכל מכל הזוויות ... ואני ממש לא מפונק חח .. רחוק מכך אני אחראי לעצמי ותמיד מטפל בכל הבעיות שלי ועוזר לאמא שלי כשהיא צריכה .. והיא תמיד יודעת מה עובר עליי .. אתמול היה יום מאוד ריגשי עבורי כי מה שנראה עבורך כשטויות זה הקשר היום יומי שלנו זה הדברים ה"קטנים" שעושים אותו כל כך מיוחד ולאו דווקא עם היא מביאה לי כסף ומסיע אותי ואת החברים לטבריה לסוף שבוע .. וזה הכל :) .. אני כבר אטפל בזה ותודה לכולם על התגובות שלהם (כן שוב ) :) .. היה לי ממש מעניין לקרוא הכל ... יום נעים ! ..
 

shachafz

New member
אולי הגיע הזמן???

שפשוט תדבר באופן גלוי? אולי פשוט תגיד לאמא שלך "אני הומו" במקום שתתן לה להתמודד עם זה לבד? לפי מה שאתה מתאר הנושא הזה נמצא בבית ויוצר אוירה קשה, אבל אף אחד מהצדדים לא לוקח יוזמה ומדבר על זה. לפעמים מגיע מצב בחיים שכבר אי אפשר לסמוך על ההורים שיקחו את היוזמה, אז אני מציע לך, בוא תהיה אתה הבוגר. ספר את האמת לאמא שלך ותגיד לה כל מה שאתה חושב, תגיד לה שנראה לך שהיא כבר יודעת אבל מכחישה, תגיד לה שאתה מרגיש שהיא מתרחקת. אני מאמין שרק שיחה אמיתית יכולה לשחרר אתכם מהמצב הזה ולא נראה לי שאמא שלך תיזום אותה. אני יודע כמה קשה זה בשבילך ליזום שיחה כזאת, אבל תחשוב באמת, מה יותר קשה? למשוך את המצב הזה עוד שנים, או לפתור אותו?
 

shdema

New member
היי שימי...

אני אמא לילדה בת 16 שסיפרה לי לא מזמן שהיא "אוהבת בנות" (כהגדרתה).ולא היה לה קל לספר לי ...ומעבר לזה, היא ילדה בגיל לא פשוט, בדיוק כמוך. לפעמים, היא כאילו משדרת מין ריחוק של "לא להתקרב אלי עכשיו!",של "תעזבי אותי", "תני מרחק!" ואני בהחלט תופסת מרחק.מה אני מנסה להסביר? שלמטבע יש מן הסתם שני צדדים... מה אתה משדר?בלי קשר לנטיות המיניות שלך,אתה בגיל שבו לפעמים אתה משדר משהו שיכול להרחיק (אותנו ההורים).אמא שלך נשמעת לי אחלה לפי מה שאתה מספר,רגישה...קשובה...אולי היא מחכה לשדר ממך? אני חושבת שאני יכולה להבין את הקושי שלך להושיב את אמא שלך או את שני הוריך לשיחה. האם יעזור לך לכתוב להם? לפעמים זה עוזר ליצור תחילת דו שיח...בהצלחה חמוד!
 
למעלה