שלום!

tiptip4u

New member
שלום!

טוב, נו, ככה- יש לי זוג ידידים מאוד קורבים- הוא דתי והיא לא, וזה עורר בי כמה שאלות (ואני כבר בניתי להם בית עם ילדים
) חוץמזה, אני חושבת שאני אשאר בפורום כי אנשים שהם לא אני ושיש להם השקפת חיים אחרת על העולם מעניינים אותי, ודתיים במיוחד- יש בנו משהו שהוא אותו דבר, זהה לגמרי- שנינו יהודים, גרים בא"י, כל מני. ובכל זאת- שני עולמות אחרים לגמרי, של דת ושל לא. -------------------------------------------------------------------- עולה בי המחשבה מה קורה לזוג צעיר, שכבר עבר לא מעט- ממש אוהב, שהחליט לגור ביחד. הוא דתי, היא חילונית. נכון, הוא לא שומר על כל החוקים בצורה הכי מסודרת שיש, לפעמים הוא לא מברך על האוכל ולא שומר נגיעה. נכון, כשהיא הייתה קטנה היא הדליקה עם אמא שלה כמה פעמים נרות בשבת, ודווקא היה בסדר, אבל בכל זאת... יש חוצץ. אתאר לכם את ערב שישי בבית שלהם: הם החליטו שהם יתגברו על החוצץ הדק, יקרעו אותו לגמרי. הוא יברך לעצמו על האוכל כל פעם, והיא תדליק את הנרות. הוא יגיד את הברכה, והיא תגיד אמן כשצריך. אחר כך הם שניהם ילכו גם ככה לישון כי שניהם דיי עייפים. כל השבוע זה פועל בצורה הזאת, היא עושה מה שהיא רוצה- והוא מה שהוא רוצה. מדי פעם זה מתחבר להם, כשהיא אומרת אמן ומדליקה נרות, או כשהם מתחילים לאכול באותו זמן כי הוא שוכח לברך פעם ב---. אבל ביום שבת יש איזושהי תקלה. אחרי שהיא הבינה שאיתו היא לא תצא לטיולים בשבתות, אלא אם זה לבית הכנסת- ולשם היא לא הולכת, היא החליטה שזה לא נורא- והיא הולכת עם ידיד. הוא עושה מה שהוא עושה בשבת- והיא מה שהיא עושה. אבל בכל זאת, בשבת יש לו מספיק זמן לחשוב על זה שזה נורא מוזר שאין לו עם מי לדבר כי היא לא פה, נורא מוזר שהטלוויזיה דולקת והמחשב מחובר לאינטרנט. מוזר ואולי גם קצת מגרה. היא חושבת שזה נורא מעצבן שהיא הולכת לטייל לבד או עם ידיד, והוא לא יראה איתה את השקיעה השבת. שבטיול שלהם, שכלל סופשבוע, הוא ישב ולא עשה כלום והיא הייתה מצוברחת. הם מתגברים על כל זה... כמובן שזה לא אותו הדבר בדיוק- יש שם משהו חסר, הקדושה של השבת, או, כלפיה, הבילוי של השישי בערב. על הפער הקטן שלהם הם מתגברים. ואם הזמן, עם המון שימחה, נולדים גם ילדים. הוא רצה הרבה- היא התלוננה שאין לה כוח, לבסוף הם התפשרו על שלושה או ארבעה. איך לחנך את הילדים? הוא מעדיף אותם דתיים, היא מעדיפה אותם חילוניים, וביחד הם מחליטים לבסוף לגדל אותם איך שיחברו. הילדים הקטנים לא יודעים מה לבחור... והזוג הצעיר והמאושר לא רוצה לבלבל את הילדים בשבת אחת של כלום ושבת אחת של סרט שהוא גם ככה רק עם אמא, שלא מוכנה לוותר על השבת שלה. הם לא יודעים איך לחנך אותם- והם רוצים את הטוב לילדיהם. מה שהוא רואה כדת, והיא רואה כחילונות. לאיזה בית ספר יישלחו הילדים? דתי או חילוני? הם יודעים שכשהילדים יגדלו הם ישאלו אותם לאיזה מסלול חיים הם בוחרים, אבל הילדים לא מסוגלים להחליט לבד לאיזה גן ללכת ולאיזה בית ספר יסודי. יש בתי ספר שמשלבים דתיים וחילוניים ביחד? איך הם פועלים? הזוג הצעיר שעבר כבר כל כך הרבה פתאום נתקע בנקודה חלשה, הרי כולם כולם רוצים רק את הטוב ביותר לילדיהם.
 

lala897

New member
ברוכה הבאה!! ../images/Emo24.gif

מקווה שתצילי את הפורום הזה מריקבון איטי..
(לא לקחת ללב, חברים) יש לי שאלה לגבי הסיפור שסיפרת. איך הם לא חשבו על זה קודם? אני לא באה פה למתוח עליהם ביקורת (או אולי כן אבל זה לא משנה כלום לעניין) אני רוצה פה לדבר בכלליות. כל עוד הם סתם חברים ולא מתחייבים אחד לשני אז סבבה. כל עוד אין התחייבות אנשים מתפשרים הרבה יותר, נהנים מאתגדרים וכו'. אבל כשמגיעים ל'חיים האמיתיים' רוצים לבנות חיים ביחד. לדעתי הזוג צריך לחשוב לפני שהוא מקים משפחה - למען ילדיו ובכלל- מה יהיה הכיוון של הבית, האם שניהם רוצים לגמור פחות או יותר באותו מקום. אולי בהתחלה זה נראה שזה לא כל כך משנה כל עוד יש אהבה במקום אפשר להחליק הכל. אבל אחרי כמה שנים.. זה מאד מאד משנה. אנשים- סוף מעשה במחשבה תחילה. החיים הם לא משחק, קחו אותם קצת יותר ברצינות,תחשבו עליהם,תבנו לכם איזה שהוא כיוון ותנסו להתמיד במה שאתם מאמינים. האמת? זה פחות או יותר הלקח שלי לזוג הנ"ל.
 

selgarat

New member
מה אם זה לא כל כך פשוט

לפני שמונה חודשים יצאתי עם בחורה דתיה. יצאנו חודשיים ואז כמו מטומטם הרצתי את הטסריט כמו שאתן עושות כאן והגעתי למסקנה שצריך לקטוע הכול. שברתי לה ולי את הלב ועזבתי הכול. היום חצי שנה אחרי זה אני מנסה לחזור אליה, לפייס אותה, להסביר לה שהייתי מטומטם. החיים לא כל כך פשוטים כמו שאת מתאת אותם, סדר העדיפויות שאת עושה כאן הוא לדעתי מוטעה. את שמה הרגלים והנאות חולפות לפני אהבה, כאילו הטיול בשבת או היציאה ביום שישי יכולים בכלל להתקרב לשניה שלפני שאני פותח את הדלת לבית ומדמיין אותה בפנים. זה נכון שאיך לגדל את הילדים זה דבר מאוד חשוב ומאוד קריטי, ואני לא חושב שהפתרון צריך להיות תחרות משיכת חבל סמויה שכל אחד בוחר צד ומושך. כמו כל דבר אחר בחיים גם לזה צריך לגשת ביחד, להחליט לפני כן מה עושים, זה כמובן לא יעבוד אם כל אחד נשאר עם העקרונות שלו אבל אני חושב שאם אנשים באמת אוהבים אחד את השני ויודעים על מה הם מוותרים אם הם לא מתפשרים בנקודה הזו אז כל צד יגיע לשם עם הלב מוביל ולא המוח. ההצעה שלך לא עבדה בשבילי, ניסיתי הכול, יש מקרים שבהם האהבה כן מנצחת, וכמה שנלחמתי בזה מעולם לא היה לי סיכוי.
 

lala897

New member
הרגלים והנאות חולפות?

לא. לא את זה שמתי לפני אהבה. שמתי עקרונות לפני אהבה. כי על עקרונות אנשים בד"כ לא מוותרים. "הטיול בשבת או היציאה ביום שישי יכולים בכלל להתקרב לשניה שלפני שאני פותח את הדלת לבית ומדמיין אותה בפנים." זה מה שאתה מרגיש עכשיו וזה מאד יפה. עכשיו זה נראה לך חסר כל משמעות אבל אחרי שנים של נישואים (אני מדברת על נישואים- חיים משותפים ביחד) אתה מתרגל לראות אותה בפנים וכבר לא מדמיין כל כך הרבה ואז הטיול או היציאה מקבלים יותר משמעות ומתחילים להפריע יותר. וזה ככה. צריך לעבוד על עצמינו כדי לשמר את ההתאהבות שיש בהתחלה כדי שהיא תהיה גם אחרי 10 שנים. (התאהבות- לא אהבה) האהבה קיימת, רק אתה כל כך רגיל אליה שהיא נשחקת לפעמים. אם אתה ניגש ביחד ומגיע להסכמה איך לחנך את הילדים ל פ נ י שהילדים מגיעים אז אין לך את הבעיה הנ"ל. אבל לדעתי זה לא כ"כ פשוט כמו שאתה מציג את זה. לדעתי חינוך ילדים צריך להיות מוגדר כי זה מאד מבלבל. דת זה דבר מאד עמוק ומשמעותי בחיים. אי אפשר להעביר אותה ככה. בהצלחה עם החברה שלך בכל מקרה.
 

selgarat

New member
זה לא יהיה פשוט

אין לי אשליות בנושא הזה בכלל. אני חושב שזה מאוד ציני התיחס ככה לנישואין, אני יודע שהמון מקרים כאלה קיימים היום אבל אני חושב שזה עדין לא מצביע על מצב מחוייב. אני מכיר, מעט מאוד אבל עדין קיימים, זוגות שכבר מעל עשרים שנה נשואים ועדין זו ההתאהבות היא מצב קיים. הודעת טקסט שבטעות ראיתי בטלפון של אמא שלי מאבא שלי אמרה : שלום יקירתי, מקווה שהיה לך יום נפלא, נתראה בערב. וזה היה סתם יום בלי שום דבר מיוחד. כששאלתי מה קורה היא אמרה שזה קורה לו מדי פעם. זה לא הרגל של כל יום או פעם בכמה זמן. זה לפעמים הודעות ולפעמים פרחים .... בקיצור הכול תלוי במה את מאמינה, אני מאמין באהבה, בלי ציניות.
 

lala897

New member
לא לא לא לא הבנת אותי בכלל בכלל../images/Emo13.gif

אבא שלי אומר לאמא שלי "שיהיה לך יום נפלא, אני אוהב אותך" גם כן מידי פעם לא מתוך הרגל אלא כי הוא אוהב אותה. ואף פעם לא עלה בדעתי לשאול את אמא שלי מה קרה כשהיא משאירה לו הודעה שהיא אוהבת אותו ומחכה לו. לא זה מה שהתכוונתי. הם נשואים למעלה מ20 שנה ואוהבים אחד את השני יותר ממה שהם אהבו אחד את השני לפני 10 שנים. אני מאמינה גדולה באהבה. לא זה מה שהתכוונתי. התכוונתי להתאהבות עיוורת כזאת שאתה חושב (לא אתה ספיציפית) שאפשר להתגבר על כל מכשול כי אתה אוהב. אבל אחרי כמה שנים כאשר היא נהיית כבר חלק מהחיים שלך. ואתה אוהב אותה, אוהב הכל בה. אז המכשולים הרבה פעמים נהיים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיה נראה לך לפני כמה שנים. זה קורה תמיד. ואז הגיע הזמן לעבוד על עצמך. להסתדר, להתפשר, לוותר ולאהוב. אתה לא חושב ככה? עכשיו בקשר לעתיד של זוג שאחד דתי ואחד חילוני אז זה קשור במידת הדתיות של הדתי. אם הוא דתי בצורה שחשוב לו מאד לקיים את ההלכות והוא לא מוותר על הלכה מרצונו. שהדת שלו מאד מאד חשובה לו והוא לא מוכן לוותר עליה אז אין סיכוי שקשר כזה יהיה לו עתיד. אבל אם הדתי הוא רק דתי בסמליות. אז זה כנראה אפשרי וכמו שאמרת אולי קשה יותר אבל אפשרי. השאלה איך אתה תופס את הדת אם אתה תופס את הדת כמין אקט תרבותי, מסורתי, יפה. אז שווה לוותר עליה בשביל בנאדם שאתה אוהב אותו. ואז אני גם מבינה את כל הטענות שלך בשרשור האחר על רצונך לפרוש מלהיות יהודי. אבל אם אתה תופס את הדת כדרך חיים. הדת זאת מציאות החיים. כדבר יותר עמוק וחשוב. כמשמעות היותך יהודי. אז אתה לא מוותר על החיים שלך בשביל אהבה. כי כמה שאהבה זה דבר גדול החיים יותר חשובים. זהו.מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי יותר טוב.
 

selgarat

New member
היא דתיה ולא תוותר על האמונה שלה

וגם אין שום סיבה שתוותר, התאהבתי בה כדתיה ואם אני אתחיל לשנות אותה אני רק בוגד באהבה שלי. אני לא חושב שאם היא נשארת דתיה אז הקשר אבוד מראש. זה נכון שקשה לה לעשות פשרות בהרבה מאוד נושאים. יש גם הרבה מאוד נושאים שאי אפשר שהיא תעשה בהם פשרות ואני אצטרך להיות גמיש יותר. אבל כשאני חושב על האופציות אז לוותר על מסיבות ומוזיקה ביום שישי ולהשתתף בטקסים שאני לא מאמין במטרה שמאחוריהם זה ויתור הרבה יותר קטן מאשר לוותר עליה. וגם היא עושה כאן ויתור גדול, לחיות עם אדם שמוותר על כל כך הרבה בשבילך זה לשים עליך הרבה משקל, אני משער גם שהיא חלמה לחיות עם אדם דתי שלא רק יתמוך בדתיות שלה מהצד אלא כשותף פעיל, ולכן גם בשבילה לחיות איתי כולל ויתורים.
 

SupermanZW

Well-known member
סיפור יפה

זה רק מוכיח שאם רוצים אז גם דתי וחילונית יכולים לנהל חיים משותפים תוך התחשבות זה בזו, לילדיהם כנראה יתנו את האפשרות לבחור האם הם רוצים להיות דתיים או חילוניים. אל תדאגי להם, לפי מה שאת מספרת הם בדרך הנכונה.
 

lala897

New member
../images/Emo35.gif

מצחיק. אבל אני הבנתי דוקא שהם כן בבעיה. (נראה לי שכל הסיפור הזה הוא בתיאוריה. אבל לא משנה) הם לא יודעים איך לחנך את ילדיהם, הם במחלוקת בענין--ענין מאד מאד משמעותי וחשוב.
 

tamarhp

New member
../images/Emo24.gif ברוכה הבאה!

ו...אין לי כל כך מה להגיד, אני מסכימה עם הדברים של ללה. אני מרחמת על הילדים. הם אף פעם לא ראו מה זו שבת דתית אמיתית ביהדות, כל האווירה והמצוות הנלוות, ואף פעם לא ראו מה זו שבת אמיתית ב"חילונות" - המסיבות והבילויים. איך בדיוק הם יבחרו?
 

tiptip4u

New member
וואו, עשו לי פה חבר דימיוני ../images/Emo13.gif

איזה כיף! אנילא זוכרת מי הייה/הייתה בטוח/ה שזה עליי, בכלמקרה, לי אין חבר עדיין, ולא דתי... הם שניהם עוד צעירים והכל, אבל הם פשוט גרמו לי לחשוב מה קורה עם אהבה בין דתי לחילונית ולהפך, אם זה יכול להתקיים גם בשבליבים שזה לא סתם חברים אלא משהו רציני כמו נישואין או סתם מגורים משותפים. מה יקרה לילדים של הזוג שהחליט לעבור את הכל ביחד, כל אחד וויתר על משהו-לעצמו ולשני, וזה מסתדר יפה- ואז מגיעים היצורים הקטנים. יש להם תשעה חודשים לחשוב על זה ואז עוד קצת- עד שהוא קצת ידגל. כמובן שכשהוא יגדל הוא יחליט- אבל גיל שש שבע שמונה, מה עושים איתו? וזאת בעיקרון השאלה. אז עושים שבת אחת אצל המשפחה הדתיה ושבת אחת קצרה בבית ואז הילדים יוצאים לבלות, וזה בקשר לשבת. בכלופן, אני אשמח אם תענו לי על השאלה עצמה שהיא איפהשהו כאן... אני ימית ואני בת 14, לא כתבתי את זה?
 

פלסטיק

New member
שאלתי פעם שאלה דומה

החברה הדתיים הסבירו שלי שמצידם אין שום מקום לפשרה הולכים אך ורק בדרך של הדתי/ה ושהחילוני/ת יתקפל הדבר היה נכון לכל תחומי החיים ולא רק לגבי חינוך הילדים, פשוט חינוך הילדים מדגיש את הבעיה. כמו שאני רואה את זה, לא יכולה להתקיים מערכת בה רק צד אחד נדרש לויתורים והצד השני מרגיש כאילו כל האמת אצלו.
 

tiptip4u

New member
הקטע הוא שהוא מוכן להתפשר,

והיא מוכנה- ואז אחרי כל החיים המושלמים של הזוג (שהוא במאת כל כך מושלם! שאווה ביותר!) הם נתקעים במשהו שקשה להתפשר עליו... הרי כתבתי גם בסיפורון שהם מתפשרים, זאת כמו תחזית לעתיד שלהם, למרות שהיא לא בטוחה שהם ישארו ביחד, והוא יותר בטוח (אני חושבת שהוא יותר אוהב אותה ממה שהיא אוהבת אותו
. אבל קצת)
 

פלסטיק

New member
תראי לי דתי במציאות שמוכן להתפשר

הרי בסיפור תמיד את יכולה להחליט היכן מתפשרים והיכן נתקעים במציאות אדם שמגדי את עצמו דתי מעצם ההגדרה איננו יכול להתפשר
 
למעלה