אני כמובן מדבר
על ימי שלום. בימי מלחמה אין רחמים ואין חוקים. כל מי שיתחיל מלחמה על מדינתנו ועמנו, יקבל חזרה מנה אחת אפיים. בגלל שמרכזי הטרור, שהם בעצם האויב שלנו, מרוכזים בערים הפלשתיניות, ובגלל ההסתה הבלתי פוסקת מגיל ינקות אצלם שהפך את רובו המוחלט של העם הפלסטיני לאויבנו ושונאנו, אנו חייבים להילחם בתוך הערים ולבצע את אותה "השפלה" כביכול (שזה, אגב, הרבה יותר טוב מהאפשרות שהם נותנים לאזרחים התמימים שהולכים ברחוב או נוסעים באוטובוס, ונקרעים לגזרים לפתע פתאום). נניח שעוד x זמן, יהיה שקט (האינתיפדה תדעך, כמו שהראשונה דעכה). אם פתאום יחליטו מקבלי ההחלטות, שהאיום הדמוגרפי הוא כל כך קשה, שחייבים לסלק את כל הערבים ויתחילו לבצע עליהם מעשים שמזכירים את המשטר הנאצי - למצב כזה כיוונתי. היום, אגב, ההשפלה היא תוצאת אגב של אפשרות לחיים נורמלים בשבילנו, היא לא המטרה. אם לא יהיה עוצר בערים, אם לא יהיו בדיקות במחסומים וכן הלאה - יחדרו לישראל הרבה יותר מחבלים שיהרגו הרבה יותר ישראלים. כאשר המטרה תהפך להשפיל אותם ולמרר את חייהם, אז אצטרף לכל המתנגדים. לדעתי, אם מחליטים על טרנספר, אני חושב שאפילו שימוש בכוח הוא יותר מוסרי מהשפלה עד עפר. השימוש בכוח הוא מהיר (גובה מחיר פיזי ומנטלי כבד על שני הצדדים, אבל מהיר), ולאחר מכן יש להם חיים בכבוד וחירות במקום שאליו הועברו (במידה ולא התנגדו, כמובן). ככה, זה לשלול מהם גם את זכותם לחירות וגם את זכותם לכבוד, שאלו שתי זכויות אדם בסיסיות. מה גם שהדבר נוסה בארצות אירופה (במיוחד גרמניה), במשטר הנאצי, ועדיין נשארו שם המון יהודים, מה שאומר שאולי שום דבר חוץ מכוח יכול להעביר אנשים מביתם.