שלום

מיה אחת

New member
רגע,

לא מסובך במיוחד להקיש כי את ההגבלה על האורך, אבוי, הטילה המורה הזדונית שחפצה לייגע את תלמידיה בקריאת ספרים בלתי נגמרים של למעלה ממאה עמוד. קראתי ספר נפלא (בעצם, קראתי המון ספרים נפלאים) שארכם למעלה ממאה עמוד. השאלה היא, כמובן, האם תוכלי לעמוד בקריאת ספר שארכו למעלה ממאה ואחד עמודים, מבלי לקרוס מרוב תשישות באמצע הקריאה.
 
נו באמת...

אני נקבתי במספר העמוד האמור להיות בספר בגלל שהייזל שאלה למה אני שופטת ספר לפי מספר העמודים, אז אמרתי לה כי זו דרישת המורה. אגב, אם הספר יהיה משעמם, או בשפה גבוהה מידי-ולגמרי לא קריא, אז לא, אני באמת אתמוטט אפילו לפני אמצע הקריאה. אם כבר מדברים על זה, ברצוני להעלות נקודה. בערך שלושת הפרקים הראשונים בכל אחד מהספרים בסידרת הארי פוטר הם מתישים ומשעממים. אני מכירה הרבה אנשים (בעיקר ילדים, כולל אותי) שבפעם הראשונה בה החלו לקרוא בספר פשוט כ"כ השתעממו שסגרו אותו ולא חזרו לקרוא בו כמה שבועות. אז כן, יש ספרים שאני לא אצליח לקרוא בהם 101 עמודים, וגם לא עשרה. יום טוב
 
את לא לבד

לכל אחד יש ספרים שהתחיל לקרוא ולא הצליח לצלוח את הפרקים הראשונים. אז מה ? למה הירידות האלה על תה צמחים? בסה"כ היא מבקשת המלצה לספר - המורה אמרה שלא יהיה ספרון בן פחות ממאה עמודים, לא מגיע לה כל הלינץ' הזה. מי שרוצה להמליץ שימליץ מי שלא, לא חייב להגיב
ולא חייבים להיות ברקסטיים ומגעילים ולהתנשא מעל אנשים כאן.
 
לגבי ה"פ ושאר הספרים בסגנון

אפשר להגדיר את זה כטעם...אבל נכון יותר יהיה אם נגדיר את זה בחוסר סבלנות. המוני ספרים שקראתי התחילו בהתחלה משעממת ולא מושכת בטרוף..אבל אחרי סיימתי אותם, לא הצטערתי אפילו לרגע על כל הסבלנות שהשקעתי! אבל רוב הספרים הכי מהממים דורשים סבלנות- מובי דיק למשל, זה ספר נפלא...אבל צריך ים של סבלנות בשבילו. כנ"ל לגבי שר הטבעות.
 

Boojie

New member
מוזר מה שאת אומרת על הארי פוטר.

אני מאד נהניתי מהספרים האלה, ונסחפתי לתוכם ממש בקלות, וכך גם בערך כל מי שאני מכירה. למעשה, מי שקרא את "על הכתיבה" של סטיבן קינג בוודאי שם לב שקינג מציין לשבח את רולינג כמישהי שיודעת לכתוב סיפור סוחף ונעים לקריאה. מעניין אם זה עניין של גיל.
 

suki da yo

New member
אני רק רוצה להעיר

שהעובדה שאת משייכת התנהגות כזו דווקא לבני נוער היא ממש לא פוליטקלי קורקט. אמנם רוב בני הנוער הם רובצי-ספות-בוהים-בטלויזיה , אבל ההתנהגות הזו נראית בהחלט גם אצל מבוגרים.
 

הייזל

New member
מהנסיון שלי

ובלי כל כוונה לפגוע, בני הנוער הם אלו שבדרך כלל שואלים כמה עמודים יש בספר. אחד שמבקש המלצה ובכלל לא עולה בדעתו לשאול כמה עמודים הוא מועמד רציני למעמד של תולעת ספרים.
 

suki da yo

New member
ואני בת 17

ולמרות שבאמת בני נוער מפגינים יחס מזלזל יותר לספרים וקריאה ( כמו החנוןם השכבתי שמסתכל *עלי* מגבוהה, רק כי אני קוראת, כשהוא סתם אידיוט..... עזבו...) אבל זו בכל מקרה הכללה לא הוגנת, לא?
 

ילדונט

New member
המלצה

מוזר, לאחי (בכיתה ט') הציבו את אותן דרישות. לו המלצתי על חוות החיות של אורוול. זה ספר שמלבד העובדה שהוא מעניין וקל לקריאה (בעיקר בתרגום החדש), יש לו יתרון לעבודות ומבחנים כי הוא "נחשב" וכי אפשר לכתוב עליו עם כל מיני מושגים ספרותיים שמורים אוהבים. באותה מידה הייתי יכולה להמליץ על בעל זבוב של גולדינג, אבל אני אישית סבלתי מכל שורה ושורה שקראתי בו, וקראתי אותו לפחות 10 פעמים. עוד ספר נחמד (אני זוכרת שבחרתי אותו לאיזה מבחן בחטיבת ביניים) הוא גיא אוני של שולמית לפיד. קריא, רומנטי, ועם ערך מוסף של תולדות עם ישראל בעת החדשה
.
 
תה, את בכיתה ח', נכון?

אז מה הלחץ? יש לך עוד הרבה זמן ואפשרויות. מה עם ספרי הנעורים, או ספרי הנערות? נשים קטנות קראת, נכון? מה עם סדרת האסופית? עפיפונים הוא ספר נפלא לדעתי, אבל אם אינך קוראת באופן קבוע, הייתי מחכה איתו עוד שנה/שנתיים. אולי דווקא - הבטחה עם שחר, של אותו סופר... ומה עם ההוביט? האם קראת? לדעתי, הוא ספר מקסים, ובהחלט יעמוד בדרישת העמודים של המורה. הוא מכניס אותך לעולם קסום ומיוחד, שלא בטוח שתרצי לצאת ממנו. (ואחריו מחכים טרילוגית שר הטבעות)
 
תודה רבה

כמה דברים: 1.אני צריכה לסיים לקרוא את הספר (ולכתוב יומן מסע קריאה) ולהגיש עד ה- 23.3.03 2.אני לא אוהבת ספרי נעורים 3.את האסופית החלטתי לא לקרוא, כי ראיתי פעם את הסידרה בטלוויזיה ולא אהבתי (בטח אנשים יגיבו...) 4.את ההוביט אני אולי אקרא, איך שאומרים, לכיף- נראה לי שבשביל המשימה הזו הוא ארוך מידי תודה על כל ההמלצות
 

Boojie

New member
אוי, התשובה שלך על "ספרי נערות"

מזכירה לי סיפור מנעורי הרחוקים, כשהלכתי להתארח אצל בני דודים שלי. באותו יום הם הלכו לספריה להביא ספרים, והתכוונו לקחת משהו של אסימוב. הספרנית שמעה מהם שבת-דודה שלהם באה להתארח, ואמרה להם, "לא, אם באה אליכם נערה, קחו את 'נשים קטנות'". אז הם לקחו את נשים קטנות... האם יש צורך לציין שהתאכזבתי מרה? האם יש צורך לציין שאני, את 'נשים קטנות' לא קראתי באותו יום? (זה בסדר, קראתי אותו בהזדמנות אחרת. לא נהניתי.) האם יש צורך לציין שבני הדודים שלי נשבעו לעולם לא להסתמך על עצותיהן של ספרניות בעניינים כאלה?
מוסר ההשכל (הא!): זה שמישהי היא נערה, עוד לא הופך אותה ללקוחה פוטנציאלית של "ספרי נערות".
 
למעלה