שלום
- פותח הנושא וינטרפרש
- פורסם בתאריך
...
"מעולם לא חשבתי שאני אוכל לבלוע חצץ ובאותה הזדמנות להחזיק מעדר" אמרתי לידידי מעולם. הוא תיקן אות משפטי ואמר "מעולם, לא חשבתי שאני אוכל, לבלוע חצץ, ולהחזיק מעדר" אמרתי לו תודה וקפצתי מהחלון. למזלי היו למטה שני אגוזים, אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה אני הייתי זקוק לאגוזים, אז סילחו לי, שכחתי להגיד שנפלתי לבור חשוך ושהיתי שם למשך שנה וחצי (ואגב, תפסיקו לדבר אל עצמיכם). כעבור שעה ו-46 שנים, הגיע דחפור חשמלי וקפץ מהחלון. הייתי המום. לא האמנתי שאני אהיה מתחת לדחפור. זה היה חלומי הגדול ב-20 שנה האחרונות.... נמאס לי להיות בבור ועליתי מהסולם למעלה. "מי רוצה לקנות לי טרנזיסטור חשמלי?!" צווחתי בכל גרוני. לפחות 23 אנשים הסתכלו עלי באותה עת שצווחתי במרכז המרכזי, בשעה 2 בלילה. מה כבר ביקשתי? סך הכול טרנזיסטור חשמלי... בגלל זה לבעוט אותי החוצה מהבניין? לא משנה. טיילתי בחוץ. היה זה יום סגרירי וערפילי. השמיים הצהיבו והיו מלאי עננים זהובים. הבחנתי בהומלס מטייל בחורשה האפלה שליד המרכז המסחרי. "איך הגעתי לפה?" שאלתי את עצמי "מה אני עושה בחורשה האפלה הזו בשעה כה מאוחרת בליל?" לשאלה זו לא הייתה לי תשובה לענות לעצמי. הרגשתי כאילו רגלי נושאות אותי אל תוך מקום כלשהו בחורשה. כנראה שההומלס הבחין בי. זה מסביר את העובדה שהוא זרק עלי חפצים שבירים. שאלתי אותו מה הוא עושה ולמה הוא זורק עלי חפצים. הוא סיפר לי (ברומנית, כמובן) שהוא מוכר טרנזיסטורים שאיבד את עבודתו. לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר ולכן שלפתי מכיסי את המילון רומני – עברי שהיה ברשותי. שאלתי אותו אם עוד נשארו לו כמה טרנזיסטורים. הוא ענה לי שכן אך אין עליהם מדבקה של טוויטי. לא הבנתי למה אני צריך מדבקה של טווטי על הטרנזיסטור. כנראה שלא הסתכלתי במילה הנכונה במילון שלי. שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני ובעטתי בו בחוזקה, בשלב זה הוא לא רצה למכור לי טרנזיסטור, לא הבנתי למה.
"מעולם לא חשבתי שאני אוכל לבלוע חצץ ובאותה הזדמנות להחזיק מעדר" אמרתי לידידי מעולם. הוא תיקן אות משפטי ואמר "מעולם, לא חשבתי שאני אוכל, לבלוע חצץ, ולהחזיק מעדר" אמרתי לו תודה וקפצתי מהחלון. למזלי היו למטה שני אגוזים, אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה אני הייתי זקוק לאגוזים, אז סילחו לי, שכחתי להגיד שנפלתי לבור חשוך ושהיתי שם למשך שנה וחצי (ואגב, תפסיקו לדבר אל עצמיכם). כעבור שעה ו-46 שנים, הגיע דחפור חשמלי וקפץ מהחלון. הייתי המום. לא האמנתי שאני אהיה מתחת לדחפור. זה היה חלומי הגדול ב-20 שנה האחרונות.... נמאס לי להיות בבור ועליתי מהסולם למעלה. "מי רוצה לקנות לי טרנזיסטור חשמלי?!" צווחתי בכל גרוני. לפחות 23 אנשים הסתכלו עלי באותה עת שצווחתי במרכז המרכזי, בשעה 2 בלילה. מה כבר ביקשתי? סך הכול טרנזיסטור חשמלי... בגלל זה לבעוט אותי החוצה מהבניין? לא משנה. טיילתי בחוץ. היה זה יום סגרירי וערפילי. השמיים הצהיבו והיו מלאי עננים זהובים. הבחנתי בהומלס מטייל בחורשה האפלה שליד המרכז המסחרי. "איך הגעתי לפה?" שאלתי את עצמי "מה אני עושה בחורשה האפלה הזו בשעה כה מאוחרת בליל?" לשאלה זו לא הייתה לי תשובה לענות לעצמי. הרגשתי כאילו רגלי נושאות אותי אל תוך מקום כלשהו בחורשה. כנראה שההומלס הבחין בי. זה מסביר את העובדה שהוא זרק עלי חפצים שבירים. שאלתי אותו מה הוא עושה ולמה הוא זורק עלי חפצים. הוא סיפר לי (ברומנית, כמובן) שהוא מוכר טרנזיסטורים שאיבד את עבודתו. לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר ולכן שלפתי מכיסי את המילון רומני – עברי שהיה ברשותי. שאלתי אותו אם עוד נשארו לו כמה טרנזיסטורים. הוא ענה לי שכן אך אין עליהם מדבקה של טוויטי. לא הבנתי למה אני צריך מדבקה של טווטי על הטרנזיסטור. כנראה שלא הסתכלתי במילה הנכונה במילון שלי. שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני ובעטתי בו בחוזקה, בשלב זה הוא לא רצה למכור לי טרנזיסטור, לא הבנתי למה.
....
סיפור עם מוסר השכל חשוב ועם כותרת ארוכה \ גלעד וינטרפלד "לא נכון", הוא אמר. אמרתי לו שזה יכול להיות שיש מישהו שאכל 2 פירות ביום אחד. השמיים היו סגלגלים ואפופי עננים, משה טייל במכולת השכונתית בחיפוש אחר רוטב אלף איים של חברה של מזון (לא מזגנים), ואז הוא ראה אותו. שסק איכותי אך מצהיב, מלא כתמים חומים וחורים מגעילים. משה ניצל את ההזדמנות, חטף את הפרי העסיסי מהמדף ותחב אותו לפיו, מבלי שהמוכר שם לב. השסק העסיסי החליק בגרונו של משה ילד הפלא ומשה יצא מהמכולת שבע ומרוצה. שנכס הביתה אמר שלום להוריו והלך לשחק בלגו דופלו. כעבור 4 שעות של משחק דופלו סוער ומהנה, אמו, חיים שמה, קרא לו ולאחיו, דליק, לארוחת הערב. לאחר שסיימו לאכול את המנה העיקרית, הגישה חיים מנה עסיסית של מנגו. משה שלף מן המגש פרי עסיסי הנקרא מנגו, תחב אותו לפיו, והתחיל לרקוד על שולחן התה היוקרתי שעבר 2965 דורות במשפחת יוכבד. כאשר רקד על שולחן התה העשוי מזכוכית, נפל לו האף ושבר את השולחן, חתיכת זכוכית מהשולחן עפה אל תוך עינו של דליק והוא צווח בייסורים "איני רואה דבר, איני רואה דבר!" כל המשפחה (חוץ מ דליק) קמה ושרה לצלילי הדיסקו "אתה רואה ארבע, איני רואה ארבע, אתה רואה חמש, איני רואה חמש, אתה רואה שמונה, איני רואה שמונה, איני רואה דבר איני רואה דבר" וחזרה לשבת. בשעה שבני המשפחה רקדו ושרו בהנאה מוחלטת, דליק סבל מייסורים קשים ועיניו דיממנו ללא הפסק. הוא קם כדי להתגלגל על הרצפה בתקווה שזה יעזור, אך החליק ונפל אל תוך התנור ונשרף. בכיסו של דליק היה מסמך חשוב המראה שהוא אינו בנם האמיתי של חיים ובעלה. דליק התכוון להראות להם את המסמך החשוב בתום הסעודה, אך בשל האירועים שהתרחשו, לא היה מסוגל להציג להם את המסמך. תכונו של המסמך לא היה חשוב ברגעים אלו של שרפת דליק, מה שחשוב היה שהמסמך היה עשוי מחומר דליק (ניר.) וגרם להצתה של האחוזה היוקרתית בדרום חדרה. בני משפחת יוכבד נשרפו עת – עת בייסורים קשים כמו שעבר דליק בשעה אחרת של הערב. ומה המסקנה מהסיפור, ילדים? לא אוכלים שתי פירות ביום אחד....
סיפור עם מוסר השכל חשוב ועם כותרת ארוכה \ גלעד וינטרפלד "לא נכון", הוא אמר. אמרתי לו שזה יכול להיות שיש מישהו שאכל 2 פירות ביום אחד. השמיים היו סגלגלים ואפופי עננים, משה טייל במכולת השכונתית בחיפוש אחר רוטב אלף איים של חברה של מזון (לא מזגנים), ואז הוא ראה אותו. שסק איכותי אך מצהיב, מלא כתמים חומים וחורים מגעילים. משה ניצל את ההזדמנות, חטף את הפרי העסיסי מהמדף ותחב אותו לפיו, מבלי שהמוכר שם לב. השסק העסיסי החליק בגרונו של משה ילד הפלא ומשה יצא מהמכולת שבע ומרוצה. שנכס הביתה אמר שלום להוריו והלך לשחק בלגו דופלו. כעבור 4 שעות של משחק דופלו סוער ומהנה, אמו, חיים שמה, קרא לו ולאחיו, דליק, לארוחת הערב. לאחר שסיימו לאכול את המנה העיקרית, הגישה חיים מנה עסיסית של מנגו. משה שלף מן המגש פרי עסיסי הנקרא מנגו, תחב אותו לפיו, והתחיל לרקוד על שולחן התה היוקרתי שעבר 2965 דורות במשפחת יוכבד. כאשר רקד על שולחן התה העשוי מזכוכית, נפל לו האף ושבר את השולחן, חתיכת זכוכית מהשולחן עפה אל תוך עינו של דליק והוא צווח בייסורים "איני רואה דבר, איני רואה דבר!" כל המשפחה (חוץ מ דליק) קמה ושרה לצלילי הדיסקו "אתה רואה ארבע, איני רואה ארבע, אתה רואה חמש, איני רואה חמש, אתה רואה שמונה, איני רואה שמונה, איני רואה דבר איני רואה דבר" וחזרה לשבת. בשעה שבני המשפחה רקדו ושרו בהנאה מוחלטת, דליק סבל מייסורים קשים ועיניו דיממנו ללא הפסק. הוא קם כדי להתגלגל על הרצפה בתקווה שזה יעזור, אך החליק ונפל אל תוך התנור ונשרף. בכיסו של דליק היה מסמך חשוב המראה שהוא אינו בנם האמיתי של חיים ובעלה. דליק התכוון להראות להם את המסמך החשוב בתום הסעודה, אך בשל האירועים שהתרחשו, לא היה מסוגל להציג להם את המסמך. תכונו של המסמך לא היה חשוב ברגעים אלו של שרפת דליק, מה שחשוב היה שהמסמך היה עשוי מחומר דליק (ניר.) וגרם להצתה של האחוזה היוקרתית בדרום חדרה. בני משפחת יוכבד נשרפו עת – עת בייסורים קשים כמו שעבר דליק בשעה אחרת של הערב. ומה המסקנה מהסיפור, ילדים? לא אוכלים שתי פירות ביום אחד....
וינטרפרש..... צחקתי עד בלי די......
אז ככה נתחיל מהסוף להתחלה: לא מגיבים תוך כמה דקות, אנשים לא גרים בפורום, הם רק מבקרים מפעם לפעם אז סבלנות...... לגבי הסיפורים - אני מבינה שניסית להיות מיוחד ולספר משהו שכנראה מובן רק לך.... אבל אני בהחלט שועשעתי. אינך משוגע כציטוטתך אלא מיוחד - זה הסגנון שלך ולנו לא נותר אלא לקבל אותו
קסנדרה
אז ככה נתחיל מהסוף להתחלה: לא מגיבים תוך כמה דקות, אנשים לא גרים בפורום, הם רק מבקרים מפעם לפעם אז סבלנות...... לגבי הסיפורים - אני מבינה שניסית להיות מיוחד ולספר משהו שכנראה מובן רק לך.... אבל אני בהחלט שועשעתי. אינך משוגע כציטוטתך אלא מיוחד - זה הסגנון שלך ולנו לא נותר אלא לקבל אותו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.