מרבית ספריו של מאיר שלו דומים
זה לזה מבחינת סיפור המסגרת העוסק במשפחה אחת לא לגמרי נורמלית, בד"כ מאזור עמק יזרעאל, ובנצריה הקצת-מטורללים, וביחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין הסובבים אותם. לעיתים נוספים לסיפור המסגרת סיפורים נוספים, שכביכול אינם שייכים ישירות לעלילה, כדוגמת הסיפור על הנסיך הרוסי והמטפלת שלו ב"עשו" (יתכן שאינני מדייקת בפרטים אבל חופש חנוכה עשה לי שמות בחומר האפור), וב"בביתו במדבר" אף השתנה הנוף והפך למדברי, אך ככלל יש יותר משמץ של דמיון בין הספרים. לצערי הרב נראה שמעיין ההשראה של מאיר שלו חרב קצת לאחרונה, וספרו האחרון "פונטנלה" נראה כהעתק חיוור של ספריו הקודמים. אין ספק שלאיש יש כושר ביטוי שלא יסולא בפז, ושליטתו בשפה העברית ובדימוייה, יחד עם אהבת הארץ הניכרת בכתיבתו, הופכים אותו לאחד מהכותבים היותר מוכשרים שקמו לנו, אך כמו שנאמר כבר פעם "ישראל צריכה שינוי" ויפה שעה אחת קודם.