שלום!

dariii

New member
שלום!

כתבתי פה לפני שבועיים-שלושה והשאלה שלי עוררה וויכוח. רציתי לחדד קצת את השאלה
רציתי לדעת האם הייתה לאוטיזם איזושהי השפעה על ההורות שחווית,
ואם כן איזו?
 

nirity1

New member
לחדד ?

את שאלת אז מה דעתנו בסוגיה האם כדאי לאפשר להורים אוטיסטים להביא ילדים לעולם.
את שואלת כאן שאלה אחרת לגמרי.
 

Astroo

New member
השאלה כנראה מיועדת להורים שהם אוטיסטים בעצמם

 

nirity1

New member
זה מה שהבנתי גם

אבל השאלה הראשונה שלה היתה כזו פוגענית שזאת די התממות מצדה להגיד שהיא רק מחדדת את השאלה שלה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
היא היתה פוגענית בתום-לב
לא ידעה שהיא כזאת
ובטח לא התכוונה, כך נראה לי לפחות.
והשאלה הנוכחית עשויה להיות מכוונת לא רק להורים א"סים,
אלא גם לבני/בנות זוגם, ולבנים/בנות להורים א"סים.
 

nirity1

New member
גם זה ברור לי...

הצחיק אותי איך שהיא ניסחה
יכול להיות שאני קצת עצבנית היום...
 

dina199

New member
מה הכוונה

'ההורות שחווית' ?
האם החוויה שלי ביחס להורים שלי , או החוויה שלי בתור הורה ביחס לילדים שלי ?
 

dariii

New member
השפעה באיזו צורה? באילו תחומים?

איך את הרגשת אותה? בתור הורה עם אוטיזם, או בתור ילד להורה עם אוטיזם.
אני חייבת לציין גם שהשאלה ששאלתי פעם שעברה נבעה מתוך מקום שאני וחברותיי יודעות שזה משהו שקורה,
ואולי לא מדברים על זה בקול רם, אבל מה קורה כשאדם בעל תפקוד מאד נמוך (לאו דווקא באוטיזם), הוא גם אדם מאד מיני??
ואני יכולה להביא לכן מיליון דוגמאות, מבית ספר לפיגור שכלי, בו אפשר לראות שמיניות אצל ילדים מתחילה כבר בכיתה ד'! ושהם הרבה
פעמים לא מבינים מה בסדר ומה לא בסדר, גם אחרי שהסבירו להם מיליון פעם, הם עדיין מתפשטים בכיתה.
ולמעשה השאלה ששאלתי כוונה יותר לתפקוד הנמוך.
מעבר לכך, השאלה עלתה בעקבות ביקור בבית ספר לאוטיזם, בו סיפרה לנו המנהלת שהם משלבים את הילדים בדרכים רבות בחברה,
אבל שיחסים בין אישיים לעתים קשים להם יותר, שהיה להם זוג שהתאהב אחד בשנייה, ושהצוות עודד אותם ונתן להם אפשרות לבלות ביחד,
אבל היא אמרה שכמו שהם התאהבו כך גם הם "יצאו" מזה, והאדם השני הפסיק לעניין אותם כעבור שבוע וזו הסיבה שזה נגמר. והיא אפיינה את זה
כחלק מאוטיזם, היכולת להתעניין מאד במישהו, ומהר מאד גם להפסיק להתעניין. הסיפור הוא מקרה אמתי. לא הייתה לי שום כוונה לפגוע באף אחד,
ואני מציעה שאם אתם רוצים שאנשים גם יבינו אתכם יותר תסבירו ולא תתקפו, במיוחד אחרי שהבהרתי שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש הורים שמעקרים את הילדים שלהם (שוב, כנראה בתפקוד נמוך ממש), אבל זה קורה! ולפי מה שאני קראתי והבנתי,
אם אדם עם אוטיזם צריך לעבור טיפולי פוריות כדי היכנס להיריון, הרופא המטפל רשאי לא להסכים לעשות את הטיפולים אם הוא חושב שהילד לא יטופל.
הכל זה מקרים מהחיים אז במקום לתקוף הייתי מציעה שתסבירו כדי שאנשים ידעו, שאני אדע ואוכל להעביר את זה הלאה.

מקווה שזה ברור עכשיו,
תודה
 

arana1

New member
בתחום של הקשר עם הילדה

גם לדעתי וחוויתי אוטיסטים הם מאוד מאוד יצריים וגם לעיתים מתפתחים מינית בגיל מאוד מוקדם יחסית(זו גם הסיבה שנראה לסביבה שהם נסוגים כי אף אחד לא מצפה מילד או ילדה בת חמש שתתחיל לפתע להפגין התנהלות שנובעת מצורך באינטימיות)

מסכים איתך מאוד שלאוטיסטים יש קשיים ניכרים בקיום יחסים זוגיים
התנהלות זוגיות נורמטיבית לא מתאימה להם
הם זקוקים כנראה למשהו אחר
מאותה סיבה הם גם יכולים להידלק מאוד חזק ומהר וגם להיכבות באותה מהירות
זה נובע גם מרגישות לפרטים ולתבניות שסמויות לעין הנורמטיבית
אבל בדיוק אותה רגישות יכולה להוות מצע ליחסים שהם גם ארוכי טווח וגם משמעותים ומענגים

לדעתי וחוויתי אוטיסטים יכולים להיות הורים מצויינים
לא יודע איך זה אצל אספים שעשויים להיות מאוד הישגיים ותחרותיים ולכן גם מרוחקים וקרים מהאנשים הקרובים להם
אבל אוטיסטים,בגדול,הם אנשים שמצטיינים דווקא בלאהוב במיוחד את הקרוב להם
דבר שאנשים נורמטיבים לא יודעים לעשות בכלל

אני לא הייתי סומך על רופאים ונותן להם יותר מדי זכות החלטה בעניינים של אוטיזם ואוטיסטים
מנסיוני ולדעתי הם מבינים מעט מאוד בתחום אם בכלל

התגובות שקיבלת כאן משקפות במידה מסויימת את האכזבה המוצדקת שחלק גדול ממשתתפי הפורום הזה חשים כלפי מה שנחשב כחוגים מקצועיים ואקדמים
שגם לדעתי האישית הם בעיקר,אם לא רק,מזיקים נורא
 

ענתנוי

New member
בתחום הקשרים הבין-אישיים

קשר אמיתי הוא כל כך חזק ועצמתי שהרבה פעמים זה בלתי אפשרי.

הבעיה היא לא מיניות חסרת גבולות אלא צורך נואש בקשר אמיתי וקושי עצום בקירבה שמבוססת על הדדיות.
מגע גופני, של עור לעור, זו תקשורת אינטימית ולא צריך לקפוץ מייד למסקנות. יש אוטיסטים שמרגישים צורך לגעת בעצמם, או ב"אחר" בעקבות קשר כזה - אבל הם לעולם לא יכפו את עצמם על הזולת, כמו נטי"ם....

אני חייתי למעלה מ-30 שנה בזוגיות מרוחקת, כי זו הייתה האפשרות היחידה.
היום אני בקשר מושלם עם אוטיסט ב"תפקוד נמוך", אבל זה ממש מסובך, כי אנחנו מהדהדים כל הזמן וצריכים ללמוד איך לאזן את שנינו בו-זמנית.
שנינו רגישים מדי, ואין שום מקום למיניות, או צורך לגעת בעצמנו או זה בזה מגע מיני, כי ביחד אנחנו הופכים לתודעה אחת וזה מספיק....
 

galitkm

New member
ההסבר שלי

בקשר לעובדה שיש הורים שמעקרים את הילדים שלהם: יש הורים שעושים כל מיני דברים שאני לא מסכימה איתם, יש הורים שמתעללים בילדים שלהם, יש הורים פדופילים, יש הורים שמלמדים את הילדים שלהם מגיל אפס איך להיות שאהידים מתאבדים. אז מה, זה שיש הורים שעושים משהו, זה אומר שזה בסדר וצריך לתת למעשים כאלה לגיטימציה? ממש לא הבנתי מה את מנסה להגיד במשפט: "אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש הורים שמעקרים את הילדים שלהם (שוב, כנראה בתפקוד נמוך ממש), אבל זה קורה!"

דבר נוסף שלא הבנתי זה למה כששני ילדים התאהבו אחד בשניה ואחרי כמה שניות האהבה הזאת נעלמה והמשיכו הלאה, לא ברור לי מה הקשר שמצאתם כאן לאוטיזם, הרבה אנשים במיוחד בגיל ההתבגרות חווים אהבות שנדלקות ונכבות כהרף עין, אהבה שטחית ובוסרית וזה כל כך שכיח, לא כל דבר קשור לאוטיזם, אני למדתי בחינוך רגיל לגמרי והרבה תלמידים התנהגו ככה, וגם מה זה "סטוץ" אם לא זה בדיוק? התאהבות שנדלקת ונכבית תוך 24 שעות? וזה דווקא משהו שנפוץ אצל נ"ט יותר מאשר אצל א"ס. ככה שהדוגמא שהבאת ממש לא מובנת לי.
מכל מה שכתבת עד כה אני מבינה שאת תומכת ומצדיקה עיקור של אנשים בתפקוד נמוך, זכותך לחשוב כך ואני כאמא לילד אוטיסט, אמנם לא בתפקוד כל כך נמוך אבל עדיין אני רואה עצמי נפגעת באופן ממך ומאנשים שחושבים כמוך על אנשים שמשתייכים לקבוצה שבני משתייך אליה, כי כשמתחילים בתפקוד נמוך מי יודע איפה הגבול ייעצר ואם ייעצר בתפקוד גבוה או בנורמליות מושלמת, למי הזכות לקבוע עבור מישהו אחר האם הוא זכאי או לא להיות הורה? אני מכירה המון אנשים שגדלו עם הורים נ"ט אקדמאים עובדים ומתפקדים אבל סבלו כל ילדותם מהתעללות במשפחה, ואני שמעתי גם על זוג מפגרים שהתחתן והוליד ילד נורמלי והכל בסדר אתו. מי אנחנו שנקבע ונחליט מי ראוי או לא להוליד ילדים?
כן השאלה הזאת שלך פוגעת בחלק מהאנשים כאן והיא פוגעת כי את מנסה להצדיק אפשרות של לשלול את הזכויות הבסיסיות של בני אדם על גופם. כל אוכלוסייה שתשאלי אותם אם זה בסדר או מוצדק לעשות עיקור לחלק מהם ירגישו שאת מאיימת על הזכויות הבסיסיות שלהם, יכעסו עליך ויפגעו ממך. לדוגמא, תכנסי לפורום של גאים ותנסי לשאול האם יש מקרים שלדעתם מוצדק לעקר חלק מהם, ותסבירי להם שנניח אולי יש לחלק מהם נטיות פדופיליות אז כדאי למנוע כניסה להריון מראש של ה"חשודים" או אולי כי הסיכוי שלהם להידבק באיידס גבוה יותר וחבל על התינוקות המסכנים או בגלל שהם נוטים לקשרים מזדמנים או השד יודע מה עוד יכול להיות להם ותביאי להם ציטוטים מאנשי מקצוע ומחקרים שיאמתו את הדעות הקדומות החשוכות האלו, לא משנה איך תנסחי את השאלה ואיך תסובבי אותה, מעניין איך אנשים שם יגיבו*

*כל מה שכתבתי כאן על הקהילה זו בפירוש אינה דעתי על קבוצה זו אלא ניסיון להמחיש איך דעות קדומות וחשוכות על קהילה מסוימת עלולות לגרום לדיון על דיכוי ושלילת זכויות אדם בסיסיות.
 

dariii

New member
אוקי.. הסבר שלי

אני מאד מצטערת אם נפגעת ממני, לא זו הייתה הכוונה, להפך.
כשכתבתי את השאלה בנוגע לעיקור, זה ממש לא משום שאני תומכת בזה (ההפך הגמור הוא הנכון), אלא משום שזה נושא בעייתי ואני חושבת שאסור להתעלם מהעובדה שזה קורה, כמו שלא היינו מתעלמים אם היינו מגלים זוג הורים מתעלל, זה היה יוצר דיון! יותר מזה, אני חושבת שיש חובה לדבר על כל הדברים האלו, משום שאם הם לא נכונים, שגויים בצורה אתית, אסור להסתיר אותם, יש חובה להעלות אותם מעל פני השטח ולדבר עליהם ואולי אף לפעול למניעתם.
אני מקווה שהבהרתי פה את עמדתי האישית בנוגע לנושא.

אני, אדם שעבדתי עם ילדים מגיל 15, עכשיו בת 25, עבדתי עם ילדים בכל הגילאים ואני חושבת שחינוך זה העתיד שלנו והדבר הכי חשוב שאפשר לעסוק בו, לא יצא לי לעבוד עם חינוך מיוחד כלל. אבל, מאז שהתחלתי ללמוד, אני חייבת להגיד שהלימודים והחוויות קירבו אותי מאד לחינוך המיוחד, ואני מסוגלת היום לראות את הבן אדם לפני ה"נכות" או איך שתרצו לקרוא לזה, משום שלדעתי זו גם לא תמיד משהו שפוגע אלא יכול להיות משהו טוב. אני רואה את האדם ומעניין אותי מיהו ולא מה יש לו.

וכל זה, נוסע מהעובדה שיש לי ידע עכשיו, על מה זה כל דבר (עיכוב התפתחותי קוגנטיבי, תסמונת רט, קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, אוטיזם וכו) ואני רק בשנה א', כלומר יש לי עוד הרבה ללמוד.

אני חושבת שאם מדברים על דברים שמפריעים לנו או שנראים לנו שגויים זו הדרך היחידה לפתור אותם.

מקווה שהבהרתי את עצמי.

שבת שלום
 
הגבול מוגדר היטב

מבלי להכנס בכלל לשאלה האם עיקור זה מתאים והאם בכלל יש בו צורך - מי שרמת התפקוד שלו (יהיה זה אוטיזם או פיגור או מה שלא יהיה) היא כזו שלא מאפשרת לו אפילו לדאוג לעצמו ברמה הבסיסית ביותר, קל וחומר שלילד, יש למנוע ממנו להביא ילד לעולם. שוב, כמה בפועל ממש צריך לעשות משהו על מנת למנוע ומהו האופן בו יש לפעול? לא יודעת, אין לי עמדה נחרצת בעניין, וממילא תלוי במקרה. אבל אין סיבה לשלול עיקור על הסף, בהנתן שלא מעוניינים בפונקציונאליות של מערכת הרביה, להוציא אותה זה לאו דווקא רעיון כ"כ רע, מונע סרטן שכיח יחסית.
 

ענתנוי

New member
ממש "צער בעלי חיים"

חוץ מההבדל הדק שבין אדם לחיה - רצון חופשי....
 
אפוטרופוס חוקי

לא בהכרח מחכה לביטוי של רצון חופשי של זה שתחת חסותו לשם ביצוע הליך רפואי כלשהו, הגם שאין בו שום צורך בריאותי. הבן שלך לא עבר ברית מילה?
 

arana1

New member
אם היה נולד לי בן לא הייתי חותך אותו

אבל אני חריג
 
למעלה