think bunny
New member
שלום
נעים מאוד,
נושא היציאה בשאלה מעניין אותי מאוד.
התהליך הזה שבו אדם בועט במוסכמות חברתו ובמידה זו או אחרת באמונה עליה חונך, קשה לי שלא למצוא בו דמיון לתהליך שאני עצמי עברתי- שאני בעל תשובה.
עיינתי מעט בפורום שלכם, ומצאתי שיש בו לא מעט אנשים חכמים ובעלי נפש.
כך שאשמח אם תירצו לחלוק עימי את סיפוריכם והדרך שעברתם.
וגם להיענות לשאלה הזו:
החזון אי"ש זצ"ל מגדיר את האמונה כנטייה דקה מנטיות הנפש (וסלחו לי אם הציטוט לא מדויק), מכל התיאורים המנסים להכיל את הקשר הפלאי הזה בן האדם לאלוקים, נדמה לי שהחזון אי"ש דייק מכולם. האם מי מכם זיהה אי פעם את הנטייה הזו שהחזון אי"ש מדבר עליה, האם חשתם שהיא עצמה נטתה?
האם במובן הנפשי החזרה בשאלה היא הוספת מודעות, או גריעת מודעות מהחלק הנסתר (שמעצם היותו כה דק, לא ניתן להגדרה רציונלית ולכן מטריד עד שבוחרים להתעלם ממנו)?
TB
נעים מאוד,
נושא היציאה בשאלה מעניין אותי מאוד.
התהליך הזה שבו אדם בועט במוסכמות חברתו ובמידה זו או אחרת באמונה עליה חונך, קשה לי שלא למצוא בו דמיון לתהליך שאני עצמי עברתי- שאני בעל תשובה.
עיינתי מעט בפורום שלכם, ומצאתי שיש בו לא מעט אנשים חכמים ובעלי נפש.
כך שאשמח אם תירצו לחלוק עימי את סיפוריכם והדרך שעברתם.
וגם להיענות לשאלה הזו:
החזון אי"ש זצ"ל מגדיר את האמונה כנטייה דקה מנטיות הנפש (וסלחו לי אם הציטוט לא מדויק), מכל התיאורים המנסים להכיל את הקשר הפלאי הזה בן האדם לאלוקים, נדמה לי שהחזון אי"ש דייק מכולם. האם מי מכם זיהה אי פעם את הנטייה הזו שהחזון אי"ש מדבר עליה, האם חשתם שהיא עצמה נטתה?
האם במובן הנפשי החזרה בשאלה היא הוספת מודעות, או גריעת מודעות מהחלק הנסתר (שמעצם היותו כה דק, לא ניתן להגדרה רציונלית ולכן מטריד עד שבוחרים להתעלם ממנו)?
TB