שלום!

טל קר

New member
ותמצית למתעייפים -

אני ובן זוגי נאמנים אחד לשני. לא מחוסר ברירה או חוסר אפשרויות, אלא מרצון. כשאין רצון, לא יעזור גם אם תשאירי את בן זוגך הרכיכה קשור לרגל של המיטה בזמן שהוא לא בעבודה. כשיש רצון, את יכולה גם לתת לו לגלוש באינטרנט מבלי להתפלץ.
 
התייחסותי:

אני מבינה שהפסקה האחרונה בהודעה שלי "הקפיצה" אותך ממקומך, וזאת למרות שציינתי במפורש שמדובר בהגדרה שונה לאותו המונח, כך שכלל לא היה צורך להשמיע כאן מחדש (ועוד פעמיים) את אותם ההסברים/פרשנויות/הצטדקויות/התנצלויות להתנהגות שאמורה להיות לגיטימית בזוגיות ואף עדיפה בעיניך. מכל מקום, אני מציעה לך לקרוא גם את שאר הדברים שכתבתי בהודעתי הקודמת, שכן הם עונים על כמה מהטענות החוזרות שלך בדבר היכרויות במסיבה/רחוב/אוניברסיטה/צבא וכל מקום אחר שאינו צ´אט. כמובן שמי ש"מחפש" בסופו של דבר גם מוצא, אבל את מתעקשת לנסות להכשיל גם את מי שאינו מחפש. בסיכומו של עניין, לא משנה כמה תתעקשי להפוך את הדברים כך שיתאימו למודל שלך לזוגיות, הנקודה היא שכל דבר מוגזם הינו בבחינת לא בריא. כל קיצוניות מקורה בדבר רקוב. והדבר נכון בכל תחומי החיים כידוע. ובהקשר זה אני חייבת להזכיר לך שאת השתמשת באופן מפורש בביטוי "שורצים" שאינו יכול להתפרש לשני פנים. בסיכומו של דבר, כפי שאת מציגה זאת, הזוגיות שלך מבוססת על שעות רבות של עיסוקים מעיסוקים שונים, גם מתוך כורח אך גם ובמיוחד מתוך בחירה אישית. שניכם עסוקים בלאסוף אין ספור "אידיאולוגיות" שיצדיקו את בילוי שעות הפנאי המועטות דווקא בנפרד זה מזו, כך שנקודת המפגש העיקרית היא ב"להחליף רשמים על איך עבר היום במיטה לפני השינה". ובאילו רשמים מדובר?! רשמים מחוויות עם אנשים זרים! היכן הן החוויות המשותפות לכם כזוג? חוויות שהן פרטיות וייחודיות לכם בלבד, ואשר מהן נבנה הקשר הזוגי??? בכל אופן, את טוענת שטוב לכם? אדרבה, מצא מין את מינו, אז באמת שאין בכך בעיה... לגבי הסקת המסכנות שלך לגבי הזוגיות שלי, בין קיצוניות אחת (זו שלך) לבין האחרת ("נדבקת כעלוקה לבן זוגי") יש פער משמעותי ביותר (אולי לא שמעת עליו, אבל הוא אכן קיים), וכן, אני לחלוטין איני מסתפקת כלל ב"החלפת רשמים" שטחית מחוויות עם זרים. ------------ הבהרה אחרונה, באמת שאין לי כוונה להמשיך את ה"ויכוח" המיותר הזה, בסופו של דבר כל אחד עושה את הבחירות שלו וחי את חייו לפי ראות עיניו. מכל מקום, כדי למנוע אי-הבנה, ההתייחסות פה היא למאפיינים והגדרות של "זוגיות" ולאו דווקא ספציפית אליך או לאדם מסויים אחר.
 

טל קר

New member
רציתי להבהיר שאני אוכלת מדי פעם

רציתי להבהיר, כי לא הזכרתי את זה בהודעותי הקודמות, אז לפי ההגיון שלך זה בטח אומר שאני לא אוכלת, ולא רציתי להשאיר אותך ואת האחרים בתהיות על באיזה אופן אני שורדת. וברצינות, מכיון שהדיון הוא על מה עושים באינטרנט, לא ראיתי את הקשר לאיזה פעילויות אני עושה עם בן זוגי מחוץ לאינטרנט. מכיון שלא פירטתי אותן, ישר אצת רצת קפצת ודילגת למסקנה שאין לי כאלו, משום שתיארתי את הזמן שאנו מבלים באינטרנט. אז אני אישר עימך קו, כי למרות שחשבתי שמדובר בהבנה טריויאלית, מסתבר שלא כך הוא. אז הנה זה שוב במפורט, ואם טרם תביני, אשמח להמשיך להסביר: מכיון שהדיון הוא על בילוי זמן באינטרנט, דיברתי על בילוי זמן באינטרנט. לא הזכרתי מה עוד אנחנו עושים יחד, כי את שאר הדברים שאנחנו עושים יחד, אנחנו לא עושים באינטרנט. את "החוויות הפרטיות והיחודיות לנו בלבד שמהם נבנה הקשר האישי", אנחנו לא עושים באינטרנט ולא בצ´אט. יש עוד המוני דברים שאנחנו עושים ביחד ולחוד שלא הזכרתי בהודעותי, כי הן לא היו קשורות לנושא הדיון. לכן ברשותך, אני אשלוף כרגע מבין זרועותיך את המסקנה אליה דילגת ואימצת בשתי ידייך, ואסביר שוב את הדברים שרלוונטים לנושא הדיון. 1. אני ובן זוגי נמצאים רבות באינטרנט, ע"ע שורצים. למרות זאת אנחנו לא מזדיינים עם זרים לא על ימין ועל שמאל ולא על קדימה ומאחורה ולא על למעלה ולמטה, ואפילו לא באלכסון. 2. כל זאת למרות שאם היינו רוצים היינו יכולים למצוא הרבה הזדמנויות, גם מחוץ לאינטרנט וגם בתוך האינטרנט, כי אנחנו אנשים עם מגוון עיסוקים, מגוון תחומי ענין, ואנחנו אפילו לא צריכים לרוץ ולאמץ אידיאולוגיות, אנחנו סתם אנשים אכפתיים בנוגע לסביבתם, קורה במשפחות הכי טובות, למרות שמסתבר שלא בכולן. 3. למרות שיש לנו הרבה הזדמנויות, אנחנו רוצים להשאר ביחד. ולכן אנחנו נשארים ביחד. הרצון להשאר ביחד הוא אשר קובע. והוא לא תלוי במספר ההזדמנויות שיש לנו, כי אנחנו לא ביחד מתוך חוסר ברירה. 4. לכן האינטרנט לא איים ולא מאיים על הזוגיות שלי, ואם הוא נראה לך כמאיים על הזוגיות שלך, אז אני מציעה לך בדק בית ,כי הבעיה במקרה כזה היא לא באינטרנט.
 
שימי לב,

בנוסף לכך שלא סתרת ולו נקודה אחת מדברי, את אפילו סותרת את עצמך, והרשי לי לייעץ לך להחליט מראש על גירסה אחת ולדבוק בה. ראשית, תרגיל פשוט בלוגיקה: "הזמן הפנוי שלי מועט" + "הוא עובד בהייטק מסביב לשעון" + "גם אני וגם בן זוגי שורצים באינטרנט בזמננו הפנוי" + "אנחנו יכולים להחליף רשמים על איך עבר היום במיטה לפני השינה" = שני בני זוג שמבלים את רוב רובו (ע"ע שורצים) של זמנם הפנוי, המועט כל כך, בנפרד זה מזו, מתוך בחירה, והחוויה המשותפת להם היא "החלפת רשמים" לפני השינה. ובמילים פשוטות, אם אתם שורצים באינטרנט, אתם מקדישים מעט מאוד זמן לדברים אחרים. נקודה. ולסיכום, אם זמנכם הפנוי אכן כל כך מועט, ואתם מנצלים אותו כדי לשרוץ באינטרנט, אין לכם אפשרות מעשית לעשות "המוני דברים ביחד". כך או כך יש כאן סתירה בדברייך. שנית, כפי שכבר ציינתי, כל קיצוניות הינה דבר לא בריא. מה כל כך קשה להבין?! אתם יכולים לגלוש באינטרנט, אבל אם אתם שורצים שם זה קיצוני ולא בריא. להתעקש להכיר אנשים חדשים דווקא בצ´אטים, שאופיים ידוע לכל, זה קיצוני ולא בריא. לנצל את רוב הזמן הפנוי בנפרד ולא ביחד, כך שנפגשים ומחליפים רשמים דווקא לפני השינה, זה קיצוני ולא בריא. לאמץ אידיאולוגיות כדי שיהיה אפשר לנופף בהן לכל עבר (בלי כל קשר לדיון) כדי להיות "שונה", "מיוחד", וכדי "להרגיש טוב עם עצמי" זה קיצוני ולא בריא. את ובן זוגך יכולים אפילו להוסיף חוויה ייחודית ל"אוסף החוויות" המשותפות לכם, תנסו לשנן ביחד "קיצוני זה לא בריא" לפני השינה. אולי יום אחד זה גם ייכנס. מכל מקום, את כנראה אוהבת מאוד להגיד את המילה האחרונה (גם אם את לא מחדשת כלום), אז אל תתני לי להפריע לך. הבמה כולה שלך:
 

טל קר

New member
אוקי, עכשיו שוכנעתי שיש טרנד חדש

של ´את מוזמנת להגיד את המילה האחרונה´? בהפוך על הפוך כזה, של ´אני בעצם אומרת את המילה האחרונה כאן בפועל, את יכולה מצידי לומר את המילה האחרונה בתואר, אבל אל תחשבי שזה ילך לך כי אני אישרתי לך לומר את המילה האחרונה, ואני אפילו אמרתי מראש שמה שתגידי אין לו חשיבות אז בעצם במהות אני אמרתי ת´מילה האחרונה הונה לך והונה לך"?" הלו, זה לא קצת אינפנטילי? בכל אופן, להדבק בכוח לשני צמדי המילים של ´קיצוני´ ו´לא בריא´ זה קיצוני ולא בריא... יש כמה בעיות חמורות בדילוגים שלך למסקנות. הראשונה היא שאת מניחה שאנחנו שורצים באינטרנט רק על חשבון זמננו המשותף, או שזמן הפנאי שלנו חופף. אם לי יש זמן פנאי אחה"צ שבו אני לא הולכת לאוניברסיטה, ובזמן הזה הוא בעבודה, ואני במקום לראות טלויזיה אני במחשב, אז, אופס הלכה לך המסקנה. אם בבוקר כשאני יוצאת לעבודה כבר בשש, והוא יכול להגיע אליה גם בעשר, והוא נכנס בבוקר לאינטרנט, מה קיבלנו? שאופס, הלכה לך המסקנה שוב. כנ"ל לגבי הזמן שבו הוא או אני נכנסים לאינטרנט מהעבודה, כולל אותו ה´אופס´. בנוגע לצ´אטים שאופיים ידוע לכל - תלוי איזה אופיים. אני מצאתי אנשים נפלאים בצ´אטים ובאי סי קיו. למשל את החבר שלי לפני הכרתי דרך האי סי קיו לפני שלוש וחצי שנים. למשל אנשים שהתברר אחרי שהתחלתי את לימודי באוניברסיטה שהם לומדים איתי, ושנעזרתי בהם רבות במהלך התואר הראשון. הרבה סוגים של אנשים נמצאים בהרבה סוגים של צ´אטים. אני יודעת שכפי שאני, אישה מהישוב, שלא מחפשת סייבר סקס ולא זיון נכנסת לצ´אט, כך יש נשים וגברים נוספים שאינם סוטי מין בני 14 או 41. זו שגיאה טיפשית לפסול מדיום כל כך טוב רק כי הוא יכול לשמש גם למטרות רעות. מי שקובע לאיזה מטרות ישתמשו בו זה בני אדם. ושוב, אם יש לך בן זוג שמנצל את האינטרנט לרעה, הבעיה היא בבן זוג ולא באינטרנט. אני בניגוד אליך, חושבת שאידיאולוגיות זה גם לא קיצוני וגם מאוד בריא. יתכן שאת לא רואה את הקשר לדיון, אבל אני רואה אותו בהחלט. כי את האידיאולוגיות שלנו אנחנו מביאים לכדי פעולה ב*אינטרנט*. אנחנו משתמשים ב*אינטרנט* ככלי חיובי, כי ה*אינטרנט* יכול לשמש לדברים חיוביים רבים, ואז חזרנו למסר שבפיסקה הקודמת. אם עדין לא הבנת מה הקשר בין זה שאני מנהלת פורום פמיניזם ב*אינטרנט* לבין זה שאני נמצאת ב*אינטרנט* אני חוששת שזה מעבר ליכולת שלי להסביר. אני מבינה ששינון מנטרות לפני השינה תורם לך להפנמת מסרים. נסי את ´קפיצה למסקנות מובילה למסקנות שגויות´ ´קפיצה למסקנות מובילה למסקנות שגויות´. שיהיה לך בהצלחה!
 
רק מה שקשה לי להבין בכל הדיון

בין שתיכן הוא למה הסרקסטיות? כל אחת אמרה את דעתה,אין הסכמה? סבבה אבל צר לי לומר כי "תרבות" התוכחה ושל מי תהיה המילה האחרונה נראת לי מיותרת לחלוטין.
 

סיווקס

New member
קראתי את כל התגובות

ואני חייב לציין שעכשיו אני ממש לא מבין את כל העניין הזה. אחד הדברים שפסחתי עליו באינטרנט מאז ומעולם היו צ´אטים. זה תמיד שעמם אותי אחרי 30 שניות, וליצור קשר עם בחורות תמיד העדפתי לעשות אישית. עם פורומים אני עוד מסתדר איכשהו (אם כי מלבד תפוז, שאני מבקר בו פעם בחודש או משהו, אני מעיקר משתמש בפורומים לשאלות טכניות בתכנות או דברים כאלו) אבל צ´אטים... תמיד היה נראה לי שכל הסיפורים האלו על סטוצים בצ´אטים זה יותר אגדות אורבניות אבל אני מבין מהתגובות שלכם שממש יש דברים כאלו... טוב, לא שופט אף אחד, כל אחד עם מה שמעניין אותו, אם כי אני עדיין לא מבין איך בכלל אפשר... אם הייתי נכנס לצ´אט הייתי מניח מראש ש95 אחוז הם בני-עשרה משועממים ואולי 5% בנות - וגם להן מציקים כ"כ הרבה שכבר לא בא להן לדבר עם אף אחד... אבל כנראה שאני לא מעודכן...
 
למעלה