שלום

[נiשקת לשקט]

שלום

הי לפרפרי אהבה! אני מכירה אותה מפורום אחר /tapuzforum/images/emo13.gif. אני מקוה שזה הפורום המתאים.. אז ככה: תמיד אומרים לי ``את חכמה, בוגרת לגיל שלך(18) וכו``` קיבלתי את זה. מי לא אוהב לקבל מחמאות? אבל היה לי קשה לקבל דעות של אחרים, לשמוע אותם וכאילו להסכים. כיום אחרי שיחה עם האקס הבנתי את בעייתי, שיניתי גישה.. זה לא היה קל! בקיצור עכשיו שאני מדברת עם אנשים הם אומרים לי ``חכמה, בוגרת אבל... יש בך משהו ילדותי, לא בשל`` כניראה שתמיד אמרו/רמזו לי ולא קיבלתי את זה אבל עכשיו הבנתי שהדבר הילדותי הזה מציק לי, הורס לי מערכות יחסים(הורים, אחים, חברים וכו`). אני לא מצליחה להצביע עליו.. אני לא יודעת איך לתקן אותו ואני ממש לא רוצה אותו! איך אני מתמודדת מולו בכלל? מה אני עושה איתו? תודה למגיבים!

 

[נiשקת לשקט]

/tapuzforum/images/emo35.gif תגיבו לי /tapuzforum/images/emo70.gif זה חשוב!

 

[אופירA]

את הילד שבתוכנו יש לקבל בשלום

קודם כל, עלינו לקבל את כל מה שיש בנו, ולהיות מסוגלים להכיל. רק מה שאנו מסוגלים להכיל בתוכנו, נוכל לשחרר אם רצוננו בכך. שימי לב, שהמשהו הילדותי הזה הוא לא משהו שאת מסוגלת להגדיר אותו לעצמך, אלא משהו שאנשים מעירים לך עליו. נסי לא להתייחס לאמירות של אנשים, אלא להתמקד בהרגשתך בדברים שמפריעים לך בהתנהגותך, ולנסות להגדיר לעצמך אותם. לפרק את ההתנהגות שלך לפרטים קטנים ולנסות להבין את מקורו של כל עניין - זה הדרך להתמודד, ולא להתעצבן על עצמך בלי יכולת לפרט לעצמך מה מעצבן אותך. בכל אחד מאיתנו יש חלקים לא בשלים. אין אדם מושלם ושלם, בוגר בכל חלקיו. זו לא הבעיה שלך. הבעיה שלך שההתנהגות שלך מפריעה לך, ולכן עלייך ללמוד על מה היא יושבת, ואחרי שזיהית - כיצד לשחרר את ההרגשות שמתוכן נובעות ההתנהגויות שמפריעות לך. בלי קשר למה שאנשים אמרו לך. רק תרגישי מה בדיוק מפריע לך. את יכולה לתאר את הדברים כאן ולהתייעץ.

 

[efriend]

מבטיח לכתוב עוד מחר

ובינתיים, אולי את יכולה להסביר עוד? הנה מה שמבינים כשקוראים את ההודעה שלך: 1. תמיד היו אומרים לך שאת חכמה ובוגרת. 2. אח"כ כמה אנשים אמרו לך שיחד עם זאת יש בך משהו לא בשל. 3. בעקבות 2 החלטת שכל מי שאי פעם אמר לך שאת בוגרת, בעצם התכוון גם להגיד שיש בך משהו לא בשל (נראה הסקה קצת פטליסטית וחסרת בסיס במבט ראשון לא?) 4. החלטת שאותה חוסר בשלות, שאת אפילו לא מצליחה לסביר מהי, היא הגורם לצרות שלך בכל תחום בחיים (נשמע עוד יותר חסר בסיס ופטליסטי, לא?) אז יכול להיות שבאמת גילית פתאום איזו אמת עצומה על החיים שלך, וזיהית את הגורם לכל הצרות. אבל רוב הסיכויים שזה לא המצב. מה שנראה יותר הוא שבעקבות כמה דברים שאמרו לך, קרתה איזו התמוטטות בתחושת הערך העצמי שלך. זה קורה לנו בחיים, אבל לפני שמנסים לפתור את הבעיות, צריך להבין אם זו בעיה "אמיתית", עד כמה שיש דבר כזה בכלל, או בעיה בתפישה שלך את עצמך. לכן אשמח אם תנסי בכל זאת להגיד קצת יותר על מהו אותו בר לא בשל. אולי יש לך דוגמה שאיכשהו רומזת בכיוון?

 

[נiשקת לשקט]

אוקיי אני אסביר

עד היום בעצם היה לי נק` אופי כזו שאני לא מקבלת דעות של אחרים, לא מתגמשת איתם וכו`, עם המשפחה שלי היו בעיות תקשורת(אולי בגלל זה ואולי לא) בשבועות האחרונים עבדתי על עצמי והתחלתי לקבל דעות של אחרים, להקשיב להם ולא להיות בטוחה שהדעה שלי היא הכי נכונה(אני לא תמיד מקבלת דעות אבל לפחות לא שוללת). ככה בעצם הצלחתי לשמוע מה מפריע בי לאחרים(משפחה, חברים), שמעתי מה שיש להם לומר ש``יש לי משהו לא בשל`` כביכול ובהתחלה לא הסכמתי. דיברתי עם אחת מומחית שלמדה איזה משהו בתחום(לא יודעת בדיוק מזה) והיא הגדירה את זה כך ``משהו רך, לא בשל, תמים`` לא שהסכמתי איתה אבל לאט לאט זה חדר לי ואמרתי לעצמי ``אולי זה מה שגרם לסכסוכים שלי עם המשפחה? אולי זה מה שגרם לחבר לעזוב אותי(שהרי הוא הראשון ששמעתי(ז``א קלטתי) ממנו על הקיבולת דעות שלי)?`` וככה זה טפטף ועכשיו זה נורא מרגיז לחיות בידיעה כזו שיש לי את זה. זה מונע אותי מלהתחיל מערכות יחסים שמא הם יתפרקו... וזה גורם לי לבלבול...

 

[נסיכת הכוכב]

יש הערכה עצמית ויש הקשבה לאחר

להקשיב לאחר ולאמץ אליך מה שמתאים לך את בשבל בחיים בו האישיחות שלך מתגבשת חשוב להיות קשובה לסביבה , את יודעת להיות ילדה ליד ההורים ובוגרת בחברה בה את נמצאת ,את למעשה בשלב הביניים את תהיי קשובה לסביבה ותאמצי אליך רק מה שמתאים לך וככה התקשורת תהיה מעולה ואת לא תבגדי באני שלך ולא תפגעי בהערכה העצמית שלך אבל חשוב שתביני שיש הרבה דרכים להוג ואת ורק את תחליטי איך את נוהגת יש מה שנקרא להתחשב בסביבה , זה לא אומר שהאישיות שלך אמורה להשתנות , או הגישה שלך אבל צריך להיות גמיש ונאמן לעצמך , כשאת בתוך חברה , איך אומרים ברומא תהיי רומאית

 

[פרפרי אהבה]

היי יקירתי, טוב לראותך פה ../images/Emo13.gif

זה בסדר להיות בגיל 18 עדיין תמימה, אני בת 24 אוטוטו ורבים שיפגשו אותי יגידו שאני תמימה. אבל לא כל מי שאמר לך את זה מכיר אותך באמת. רוב האנשים שיראו אותי מחפשת שירי ילדים, מזמרת אותם, ומדברת איזה כיף בגן יחשבו שאני ילדותית לאללה, אלה שמכירים איתי ידעו שאני לומדת הוראה ומתנסה בגן.

 

[efriend]

אנחנו והפידבקים

את מספרת שעד לפני זמן קצר לא היית פתוחה לשמוע פידבקים מהסביבה, ולפני ממש כמה שבועות הצלחת להיפתח. זה צעד חשוב מאוד, אבל זה יוצר בלבול, כי את עוד לא יודעת איך לאכול את הפידבקים. קיצוניות אחת היא להתעלם מהם, כפי שעשית עד כה, אבל יש גם קיצוניות ההפוכה והיא גם לתת להם משקל גדול מדי. התחושה שלי היא שאת נותנת לכל עניין ה"לא בשל" הזה משקל עודף. זה הכי טבעי שאת עושה את זה, כי כדי למצוא את שביל הזהב בין שתי הקיצונויות, הרבה פעמים אנחנו קודם נעים כמו מטוטלת, מצד לצד. אמרה לך מישהי שלומדת משהו בתחום (איזה תחום?) ? יופי. קחי לתשומת ליבך, אבל בערבון מוגבל. תנסי לזכור את זה איפשהו ברקע, ותני לחיים להמשיך. אם באמת עלית על בעיה אמיתית, הידיעה הזו (ברקע) תפתח לך נקודת מבט חדשה על החיים שלך, שתאפשר לך להשתמש בהתנסויות הבאות שהחיים ייזמנו לך כדי למקד את הבעיה ואולי להתמודד איתה. בכל מקרה גם אם יש בעיה אמיתית, מדובר בתהליך מאוד ארוך, שעשית בו רק את הצעד הראשון. ובינתיים - תירגעי, ואל תנסי להפוך לאדם אחר בן לילה. תסירי את הדאגה הזו מקדמת הבמה של החיים שלך - אין לה שום דבר מועיל לעשות שם. את בסדר, אני מבטיח לך. ועם הזמן, תלבני את הנושט הזה עם עצמך, וגם תלמדי למצוא בקלות רבה יותר את האיזון שבין הקשבה לאחרים לשיפוט שלך במקרים דומים. בהצלחה מכל הלב.

 

[נiשקת לשקט]

תודה רבה על התגובות! /tapuzforum/images/emo13.gif

הישכלתי. ‎/tapuzforum/images/emo140.gif‎