שלום,

Vicrum

New member
שלום,

אשמח אם תוכלו לענות לי, תהיתי, האם בתנ"ך כתוב איפשהו בפירוש על איסור קיום יחסי מין לפני חתונה? (אני לא מעוניינת לדעת מה נאמר במדרשים או בכל סוג של תורה שבע"פ) תודה.
 
``הנחש השיאני -לשון נישואין`` (רשי)

וכבר ראינו מה עוללה מגבלה זו, איסור בעילה לפני הנישואין, ולשם כך נתן להם כדור ארגעה. ובאשר לאיסור קדשה, הדברים יגעים. שאינו אלא בבעילת שפחה או עבד. שהלא אף אילו נבעלה לכל כולל לבהמה -לא נעשית זונה ולא נאסרה לכהונה. וחבל על הרמבם המזכה את הפשט לשני פירושים
 
דברי הרמבם בהלכות אישות פרק א

``כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה`` ואיך הסתמך על דברי אונקלוס שתרגם לא יהיה קדש וקדשה על בעילת עבד או שפחה? (איס``ב יב) ומדוע למרות אונקלוס, בעילת שפחה היא מדרבנן, ובעילת זנות היא מדאורייתא ?
 
דברים כב' יג-כח

ואגב פסוק כג' מהווה סעיף מעניין על רקע הפרשיות של תקופתנו.
 
היכן לעזאזל המצווה ?

כי ייקח -כאשר ייקח ! ומה גם אומרו ``אורסה`` דיבר הכתוב על הנוהג בימיהם לארס, ואין כל חיוב בכך. ולואי וחזל יתנו מנוחה לנשואות, בהתירם נשות הנוכרים, ונשות היוצאים להגן על המולדת במלחמות בית דוד!
 

Vicrum

New member
הממ

זה מדבר יותר על הוצאת דיבה על בתולה ועונשו של האיש על כך, אני לא רואה כאן איסור אחר..
 
ממתי לקיחה -קידושין או קניין ?

ובהיות ולא מצאנו פסוק הסותר אומרו ``יעזב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו`` בהכרח שאינו זקוק להסכמת הוריו או הממסד, ודי בהסכמתם יחיו להיות לבשר אחד !
 

יוסי ר1

Active member
לא כתוב.

אבל ישנה בעייה של בעילת זנות מחד, ואיסור נידה מאידך...
 
אכן

לא נאמר במפורש אבל זה המקום המדובר. מה שאפשר להבין זה אולי שאם זה מפריע לו זה משפיע עליה... והדבר החשוב ביותר בעיני הוא עונש המוות על הנאנסת שלא צעקה. זה מונע מהאונס להיות בעיה של הנאנסת בלבד. זה עניין חברתי מדהים בעיני. היא חייבת לצעוק. היא חייבת כי זו לא רק הבעיה שלה. הפושע פושע לא רק בה אלא גם בחברה שסביבו. זוהי חובתה 'האזרחית', וחובתה של הסביבה לטפל בעברין. ובערת הרע מקרבך.
 

יוסי ר1

Active member
ראשית, שרשרת תשובתך למקום הלא נכון...

שנית, אני לא בטוח שזו כוונת הכתוב. מדובר בנערה המאורשה, לעניינינו זו אישה נשואה. ובתור נשואה אסור לה לשכב עם מישהו שאינו בעלה, בין באונס ובין ברצון. גם אם היתה שוכבת מרצון בשדה (במקום שצעקה אינה מועילה) עם מישהו, דינה מות. האבחנה כאן אינה עד כמה היא מוכיחה התנגדות אקטיבית ומוחה על האנס שפוגע בחברה, אלא האם היא נסתה למנוע מעצמה לשכב עם מישהו שאסור לה.
 
ולעניינינו -אישה נשואה ?

ואפילו אם ניסה הבעל להתקומם על האנס, וזעקה האשה ``הניחוחו ! שאילו לא נאנסתי הייתי שוכרתו`` עכ``ז לא נאסרה על בעלה הישראלי ואינה חייבת אף לא מלקות למרות שנאנסה בעיר. ורק אותה מסכנה נערה המאורסה שנאנסה בעיר, נגזר דינה למות עם האנס !
 

יוסי ר1

Active member
לא הבנתי את שכתבת.

אישה נשואה, בין שנאנסה ובין שזינתה לרצונה, אסורה על בעלה ובועלה. אז על מה הוסבו דבריך?
 
חפש ברמבם ובש``ע

ואני אשתדל בערב להשיג מקורות לדבריי. ואגב יעויין בכתובות כמדומני דף ד בחילוק אשת כוהן לאשת ישראל שנאנסו
 
כתובות דף נא

``כל שתחלתה באונס וסוף ברצון, אפילו היא אומרת, הניחו לו ! שאלמלא לא נזקק לה היא שוכרתו -מותרת... והיא לא נתפסה-הא נתפסה- מותרת. ויש לך אחרת. אע``פ שנתפסה-אסורה. ואיזו? זו אשת כהן``
 
למעלה