לחי7 יקירה ../images/Emo140.gif
אני עינה לך על השאלות שלך לפני שאני מתחילה לבדוק. ציינת את התחושה שלך לגבי בתי קברות - והיא אכן נכונה אין לנו מה לחפש שם - שם יש רק את הגוף/הבגד ששימש אותנו בתקופה הזאת הנשמה תמיד נמצאת איתנו תמיד אנחנו יכולים לפנות אליה, אני למשל איבדתי את אמי לפני בערך 3 חודשים וגם אני לא עולה לבית העלמין אפילו שאחים שלי עולים, ניסיתי לפני שבועיים לעלות ולראות מה אני מרגישה ואכן לא הרגשתי כלום, פשוט הרגשתי שאני מגיעה לאבן, וזאת לא הדחקה, כי מי שמבין את הדברים האלה יודע שזאת לא הדחקה ושאין לנו מה לחפש שם. הנשמה לא נמצאת שם. שאלת לגבי יעוד ופרשת השבוע- אני יודעת שדרך פרשת השבוע אפשר לדעת את היעוד שלנו פעם מישהי באחד הפורומים ענתה לי על זה וזה דווקא היה נחמד ודי קרוב. אם אני לא טועה גם גל סופר יודע לענות על זה - אבל לא בטוחה. ועכשיו נעבור לשאלה שלך לגבי משהו מהותי מחיים קודמים שחשוב לכאן ועכשיו. אני רואה אותך אישה לבושה בבגדים גבריים - את מנהלת עבודה או משהו כזה - ואת לא ממש עדינה, בלשון המעטה, יש לך דרישות גבוהות מהעובדים, כי למעשה הדרישות הן מעצמך כי את אישה בעולם של גברים, ואת רוצה להוכיח שאת יכולה יותר טוב מהם. מה שאני קולטת זה צרפת וזה באחד מיקביי היין, היקב הזה היא בבעלות משפחתית שלך לכן את גם יכולת להגיע לתפקיד הזה, כי נשים לא היו עוסקות בזה באותה תקופה. היה לך יקב משגשג, כי כמו שאמרתי את לא וויתרת ורצית תמיד להוכיח שאת יכולה יותר מהאחרים זה דרש ממך המון ויתורים, המון כוחות נפשיים ופיזיים, את היית מגיעה בערב הבייתה ממוטטת רצית רק להיכנס למיטה ולישון, כי כל היום עבדת סביב השעון. היקב המשפחתי היה חשוב לך מאוד - היה חשוב לך מאוד לא לאבד אותו כי הוא היה בתקופה של דעיכה ואת הצלחת להרים אותו חזרה למעלה. אבל בגלל כל זה לא מצאת לך זמן לחיי אהבה גם לא ממש היה מישהו שמשך את תשומת ליבך, את בטח לא רצית להתערבב עם אחד העובדים שלך ובגלל העבודה שלך לא באמת הסתובבת בחוג החברתי, נשארת אמנם עם יקב משגשג אבל לבד. אז מה שבאת לעשות כאן זה לדעת לשלב בין שני הדברים יחד הן להביא לידי ביטוי את הצד המעשי והן החברתי. לא להפלות שום צד. לא להשקיע את עצמך למשל רק בעבודה, או ההפך רק בתחום החברתי. ואולי באת לעסוק בעבודה חברתית? תחשבי על זה
