שלום!

לחי7

New member
שלום!

הייתי בבקשה מעוניינת לדעת מה הייתי בגלגולים קודמים או גלגול אחד שהיה משמעותי יותר מאחרים (למרות שכל הגלגולים הם משמעותיים ,כולם הם התקדמות של הנשמה..) ואיך זה מתקשר לייעוד הספציפי שלי כיום כי אני לא יודעת מהו...מבולבלת............. ואם אפשר עוד שאלה-האם זה נכון שייעוד של אדם קשור באיזה פרשת השבוע שבו הוא נולד?..
 

לחי7

New member
ודרך אגב...

הייתי חייבת להגיד עוד משהו.... דפדפתי בדפים קודמים של הפורום ו"במקרה" הגעתי להודעה בה את אומרת (פחות או יותר) שזה בסדר אם לא מרגישים צורך ללכת לבית קברות.. אמא שלי עזבה את העולם הזה לפני קצת פחות משנתיים וחוץ מאזכרות אני לא מרגישה צורך ללכת לבית הקברות כי אני מרגישה קרובה לנשמה שלה גם בלי ללכת לשם... יש שאומרים לי שזה בגלל הדחקה אבל אני יודעת (ועכשיו שקראתי את מה שכתבת זה רק ווידא לי את הידיעה הזו..) שזה מאוד רחוק מהדחקה............ אז........תודה!....
 

רותי 11

New member
לחי7 יקירה ../images/Emo140.gif

אני עינה לך על השאלות שלך לפני שאני מתחילה לבדוק. ציינת את התחושה שלך לגבי בתי קברות - והיא אכן נכונה אין לנו מה לחפש שם - שם יש רק את הגוף/הבגד ששימש אותנו בתקופה הזאת הנשמה תמיד נמצאת איתנו תמיד אנחנו יכולים לפנות אליה, אני למשל איבדתי את אמי לפני בערך 3 חודשים וגם אני לא עולה לבית העלמין אפילו שאחים שלי עולים, ניסיתי לפני שבועיים לעלות ולראות מה אני מרגישה ואכן לא הרגשתי כלום, פשוט הרגשתי שאני מגיעה לאבן, וזאת לא הדחקה, כי מי שמבין את הדברים האלה יודע שזאת לא הדחקה ושאין לנו מה לחפש שם. הנשמה לא נמצאת שם. שאלת לגבי יעוד ופרשת השבוע- אני יודעת שדרך פרשת השבוע אפשר לדעת את היעוד שלנו פעם מישהי באחד הפורומים ענתה לי על זה וזה דווקא היה נחמד ודי קרוב. אם אני לא טועה גם גל סופר יודע לענות על זה - אבל לא בטוחה. ועכשיו נעבור לשאלה שלך לגבי משהו מהותי מחיים קודמים שחשוב לכאן ועכשיו. אני רואה אותך אישה לבושה בבגדים גבריים - את מנהלת עבודה או משהו כזה - ואת לא ממש עדינה, בלשון המעטה, יש לך דרישות גבוהות מהעובדים, כי למעשה הדרישות הן מעצמך כי את אישה בעולם של גברים, ואת רוצה להוכיח שאת יכולה יותר טוב מהם. מה שאני קולטת זה צרפת וזה באחד מיקביי היין, היקב הזה היא בבעלות משפחתית שלך לכן את גם יכולת להגיע לתפקיד הזה, כי נשים לא היו עוסקות בזה באותה תקופה. היה לך יקב משגשג, כי כמו שאמרתי את לא וויתרת ורצית תמיד להוכיח שאת יכולה יותר מהאחרים זה דרש ממך המון ויתורים, המון כוחות נפשיים ופיזיים, את היית מגיעה בערב הבייתה ממוטטת רצית רק להיכנס למיטה ולישון, כי כל היום עבדת סביב השעון. היקב המשפחתי היה חשוב לך מאוד - היה חשוב לך מאוד לא לאבד אותו כי הוא היה בתקופה של דעיכה ואת הצלחת להרים אותו חזרה למעלה. אבל בגלל כל זה לא מצאת לך זמן לחיי אהבה גם לא ממש היה מישהו שמשך את תשומת ליבך, את בטח לא רצית להתערבב עם אחד העובדים שלך ובגלל העבודה שלך לא באמת הסתובבת בחוג החברתי, נשארת אמנם עם יקב משגשג אבל לבד. אז מה שבאת לעשות כאן זה לדעת לשלב בין שני הדברים יחד הן להביא לידי ביטוי את הצד המעשי והן החברתי. לא להפלות שום צד. לא להשקיע את עצמך למשל רק בעבודה, או ההפך רק בתחום החברתי. ואולי באת לעסוק בעבודה חברתית? תחשבי על זה
 

לחי7

New member
תודה לך! אין לי מילים...חוץ אולי מאלה...

אממממ........... אני אתחיל בזה שברגע שהתחלתי לקרוא את תגובתך נהיה לי חם פיזית.......לא יודעת למה........ אולי מה"פדיחה" שהייתי פעם "רודנית" קטנה..כי בגלגול הזה אני ממש ממש ההיפך מזה....... לפחות נראיתי טוב בבגדי גברים??
.............סתם....... מצד שני זה טוב אולי לדעת שלפחות מתישהו לא נתתי לאנשים לדרוך עליי....... אני לא יודעת עדיין מה ייעודי בחיים האלו כרגע... אולי זה מה שבאתי להיות...צנועה.......... אני מרגישה ממש שאני מסמיקה בזמן שאני כותבת שורות אלו.......... אני מרגישה שיש לי הרבה לומר עכשיו אבל אין מילים לתאר את זה....... זו בהחלט חוויה חדשה ומרתקת בשבילי........ואני בטוחה שעוד להרבה אנשים אחרים..... בקשר לאמא שלך (אני מקווה שזה לא יותר מידי אישי..) ברגע שקראתי את מה שכתבת הרגשתי שמצד אחד את (כמובן..) מתאבלת על אימך, אבל מצד שני הרגשתי מין אפילו קלילות מסויימת...זאת אומרת.....השלמה עם ה"מוות" ולא ראייה של זה כמשהו טרגי ביותר..... אני כמובן לא יודעת אם זה נכון.....אבל אם כן, אז אני שמחה לראות שאני לא לבד בקטע הזה
בכל אופן...מצטערת אם הארכתי יותר מידי בתגובה............תודה...
 

רותי 11

New member
לחי7 ../images/Emo24.gif

כל גלגול אנחנו באים להיות משהו אחר אנחנו באים להיות הכל מכל הצבעים והצורות יש כאלה שאנחנו למדים מהם ויש כאלה שאנחנו צריכים ללמוד אותם. פעם אנחנו למעלה ופעם למטה לכן אנחנו לא צריכים לשפוט כי כולנו היינו הכל וכולנו היינו פעם טובים יותר ופעם פחות, פעם חסודים יותר ופעם פחות. לגבי אמא שלי אכן הגדרת נכון את התחושה.
 
למעלה