שלום
נפלתי עליכם ממש במקרה... אולי זה המקום לפרוק בו קצת... אני יוצאת עם בחור בתהליכי גירושין, וילדה, וזה לא קל לי. החל מהתחושה הזו שהוא כבר עשה את זה פעם אחת ולא איתי. המשך בכל העניינים הטכניים והלא-טכניים של גירושים, עם כל הצער שבדבר. וכלה בזה שאנשים כל הזמן נותנים את עינם הרעה ועושים לי שחור על הלב. תגידו לי, למה אסור למישהו שסיים מערכת יחסים להמשיך הלאה?... למה אני בתור רווקה חייבת לחפש רווק "שווה מעמד"? האם זה הופך אותו לאדם אחר, מוקצה? אני לא מבינה, הרי מתאהבים באדם ולא בסטטוס, ולמרות שאחרי כל מה שעברתי עם גברים (מה שגם גרם לי להיות ממורמרת בקשר לאופציית הנישואים בחיי עוד יותר) אני לא מאמינה שאהבה עיוורת ומעוורת והמשפט "יהיה בסדר" זה מה שמחזיק, עדיין זה צריך להיות הבסיס וההתפתחות משם היא משותפת, לדעתי. אז, אולי תעודדו אותי?
בא לכם?
נשבר לי כבר ה-...
נפלתי עליכם ממש במקרה... אולי זה המקום לפרוק בו קצת... אני יוצאת עם בחור בתהליכי גירושין, וילדה, וזה לא קל לי. החל מהתחושה הזו שהוא כבר עשה את זה פעם אחת ולא איתי. המשך בכל העניינים הטכניים והלא-טכניים של גירושים, עם כל הצער שבדבר. וכלה בזה שאנשים כל הזמן נותנים את עינם הרעה ועושים לי שחור על הלב. תגידו לי, למה אסור למישהו שסיים מערכת יחסים להמשיך הלאה?... למה אני בתור רווקה חייבת לחפש רווק "שווה מעמד"? האם זה הופך אותו לאדם אחר, מוקצה? אני לא מבינה, הרי מתאהבים באדם ולא בסטטוס, ולמרות שאחרי כל מה שעברתי עם גברים (מה שגם גרם לי להיות ממורמרת בקשר לאופציית הנישואים בחיי עוד יותר) אני לא מאמינה שאהבה עיוורת ומעוורת והמשפט "יהיה בסדר" זה מה שמחזיק, עדיין זה צריך להיות הבסיס וההתפתחות משם היא משותפת, לדעתי. אז, אולי תעודדו אותי?