שלום

רעוּת

New member
שלום ../images/Emo98.gif

חפירות. אף פעם לא הייתי בהופעה של אביתר. זה לא שלא היו הזדמנויות, במיוחד בשנים האחרונות, אבל די מבחירה, לא הלכתי. והפעם חשבתי כן ללכת (בעיקר בגלל לחץ פיזי מתון של חברה כלשהי ומניפולציות רגשיות של "אבל רק את אוהבת מוזיקה איכותית |מתחנף|, בואי איתי!" |סמניפולציהרגשית|). ונראה לי שאני כן אלך, אבל אני מפחדת להתאכזב, ואולי מי שכן היה בהופעות יגיד לי אם אני מגזימה או לא: בשבילי האלבום הראשון של אביתר הוא יצירת מופת, הוא אלבום הבכורה הכי טוב שיצא פה אי פעם, ואחד האלבומים שאני הכי אוהבת, בגלל זה אני גם לא חורשת עליו יותר מדי, כדי שהמשמעות שלו בשבילי לא תישחק וכדי שכל פעם שאני אקשיב לו אני אקבל את הבוקס הזה בבטן, כי כל אחד מהשירים שם מדהים, וכולם ביחד- זה "השלם גדול מסכום חלקיו". אבל אנשים משתנים ומתפתחים (או במקרה זה ספציפית- חוזרים בתשובה) והולכים לכיוונים אחרים. ומה לעשות, אני לא מתחברת לשירי הלל לאלוהים, לדת, ללמצוא את האור, לכל הדברים האלה. איש באמונתו יחיה וכו'. אבל אני מפחדת להתאכזב. אני מפחדת שזה יהיה רוחני מדי בשבילי, או וואטאבר, שאני לא אוכל לזהות שם בכלל את האלבום הראשון, שבו התאהבתי לפני כמה שנים טובות. הקשבתי עכשיו ל"עומד על נייר", שקניתי כבר מזמן אבל די זנחתי אחרי כמה שמיעות, אולי בגלל שהציפיות שלי היו גבוהות מדי, לא יודעת. אני דווקא לא חושבת שהוא גרוע או משהו כזה, אבל אף פעם לא ממש חזרתי אליו או התעמקתי בו. יש בו שירים טובים, אבל זה פחות מתחבר לי ביחד. וכמו שאמרתי, אנשים משתנים והולכים לכיוונים אחרים. ו"טיפה של אור" זה שיר יפה, ואת "מתנות" אני ממש אוהבת וגם את "כה ציפיתי ליום והגיע", ויש עוד כמה- אבל זה לא חזק כמו האלבום הראשון. זה לא גורם לי *להרגיש*. ואולי אני מתפלצנת פה או סתם חופרת, אבל אני ממש מפחדת להתאכזב. כי אף פעם לא שמעתי את "יש לי סיכוי" בהופעה, למרות שהוא היה מושמע אצלי בריפיט במשך תקופות ארוכות, רק כדי להזכיר לי ש-. או את "תתחנני אלי", שאני לא יודעת להסביר מה הוא עושה לי, כי יש דברים שלהסביר במילים סתם יגמד אותם. או את "אבות ובנים", שהשמעתי מעל הקבר של אח שלי שנהרג בלבנון הרבה לפני ששמו אותו בפסקול של בופור, וזה היה יותר חזק מכל דבר שיכולתי אולי להגיד שם, ואנשים שלא שמעו את השיר הזה אף פעם לפני זה, בכו. ואני, בכל פעם שאני שם, רק חושבת "תוותרו כבר ותלכו מפה". הוא אמר פעם שזה בכלל לא שיר על מוות, אבל כל אחד לוקח את זה למקומות שלו. אבל ממה שהבנתי, הוא בכלל כבר לא שר חלק מהשירים האלה- אני מבינה שכבר יש לו אישה וילדים ואת אלוהים והוא לא חש צורך יותר לאחל לאף אחת "אמן תישארי לבד לנצח", אבל אני עוד לא במקום הזה, ואחרי כל פרידה זאת אחלה של דרך להוציא עצבים. ואני מבינה שאקדח הוא שיר פסיכי לגמרי, אבל בגלל זה אני אוהבת אותו. ודווקא בגלל שהאלבום הזה הוא כ"כ מיוחד בשבילי, אני מפחדת להתאכזב, ולגלות שהאיש שיצר אותו השתנה לגמרי, ומעבר לזה שלא יהיו עוד שירים חדשים כמו "תאטרון רוסי", גם את השיר הזה אני לא אשמע לעולם בלייב. אז לא יודעת, אולי עדיף כבר לא ללכת וזהו, ולהישאר עם המשמעות של האלבום הזה והאמן הזה בכלל, בלי ששום דבר יפוצץ לי את הבועה הזאת?!
 

Walk Two Moons

New member
הו, שלום ../images/Emo3.gif ../images/Emo13.gif

האמת היא שחשבתי לכתוב לך משהו כמו מה שאני הולך לכתוב עכשיו בפורום של טורי אבל התעצלתי, אבל עכשיו אין לי שום תירוץ להתחמק. אז קודם כל, הכי טכני שיכול להיות: "מנגינה יקרה", "אבות ובנים", "יש לי סיכוי", "כלום לא עצוב" יהיו בודאות בהופעה. סיכוי טוב שגם "תתחנני אליי". הביצועים שלהם תמיד אותנטיים, כנים, אמיתיים ויפים (טוב, יש ויכוח בקשר ליופי של הביצוע של "כלום לא עצוב"
עיבוד משוגע לגמרי), ואני בהחלט מאמין שתתחברי אליהם, ותכאבי בהם, ואולי אפילו תהני מהם. עכשיו, להגדיר את השירים החדשים (וב"חדשים" אני כולל לצורך העניין גם את שירי "עומד על נייר") כ"שירי הלל לאלוהים", זה להוזיל אותם ולעקר מהם את התוכן בצורה הכי בוטה שיכולה להיות. לא יודע אם יצא לך כבר לשמוע את "אותיות פורחות באוויר", הסינגל החדש, אבל הוא כנראה מבטא את רוחו של אביתר האדם והיוצר כיום, ונראה לי שגם את תסכימי איתי שהוא לא בדיוק שיר הלל לאלוהים ולא שיר הלל לשום דבר. הוא שיר עצוב על בדידות ועל ניכור ועל התלבטויות, ונראה לי שכל מי שחווה אי פעם משהו מהדברים האלה (אני כמובן לא כולל אותך באנשים שחוו את זה, שהרי אין לך רגשות, כידוע
) יוכל להזדהות איתו. ואני חושב שהביצוע שלו בהופעות אפילו עוד יותר דוקר מהביצוע המוקלט, כי איכשהו נראה לי שאביתר כאילו מתכוון למילים יותר בהופעה. אבל אולי זה בגלל העיבוד הסופי. השירים האלו "רוחניים", נכון, אבל גם האלבום הראשון הוא אלבום רוחני, או ליתר דיוק אלבום של מאבקים בין הנטייה לרוח לבין הדברים הכי נמוכים וחומריים. והשינוי שהוא עשה - והוא אכן השתנה - לא עיקרה ממנו לא את הכשרון ולא את העוצמות. תראי, את לא הולכת לפספס את העובדה שמדובר בדוס. ההופעה מורכבת בעיקר משירי האלבום השלישי, ארבעה-חמישה שירים מהאלבום הראשון, שיר אחד (בלבד
) מהאלבום השני ועוד כמה חדשים, שבחלקם הם שירי אמונה, לא מובהקים, לא חסידיים, לא מהסוג שמעורר אלרגיה, אבל שירי אמונה. אמונה מתחבטת לעיתים, אמונה עם ספקות, אבל אמונה. הוא לא מדבר הרבה בהופעות, אבל כשהוא כן ממלמל משהו, יכול להיות שזה יהיה מעין מיני דבר תורה. אבל , כשאני אומר שהוא מביא דברי תורה או מדרשים, אני לא מתכוון שהוא שואג נאומים מסיונריים על גדולת האל עם הרבה פאתוס ואש בעיניים. כולה כמה הגיגים שפוגעים במכנה המשותף הרחב ביותר, על עצב ועל שמחה ועל עליית הנפש מתהומות של דכאון, ששואבים מהמקורות. הרפרטואר עשיר, והשירים שלו מרגשים ומטלטלים עם ולמרות ואולי-אולי בזכות הדוסיות שלו. אין לי כמעט ספק שתהני בהופעה. תבואי עם ראש פתוח, מומלץ להשאיר את האנטי בבית ולא לחפש איפה להתעצבן על מילה שלא לרוחך. אם תצליחי, מובטחת לך חוויה בלתי-נשכחת. (וכל הקטע האחרון מועתק כמעט במלואו מפורום מוזיקה ישראלית בynet.) שבוע טוב. ואם את הולכת - תהני, ותחזרי לספר איך היה.
 

רעוּת

New member
אמג, אתה עוקב אחריי ../images/Emo46.gif ../images/Emo6.gif

האמת שב"רוחני" התכוונתי לעניין האמונה וכל הדברים האלה שבתור אתאיסטית מושבעת אני לא מתחברת אליהם כלל
אני לא חושבת שבגלל שהוא חזר בתשובה נגמר לו הכשרון, אני רק חושבת שהוא מנתב אותו לכיוונים אחרים, ולאו דווקא כאלה שאני מתחברת אליהם (ע"ע טורי ואלבומיה האחרונים, והיא נשארה כופרת כתמיד
). מן הסתם אני לא חושבת שהוא ינסה להחזיר את הקהל שלו בתשובה, ואם הייתי חושבת ככה לא הייתי חושבת ללכת אפילו, אבל לא יודעת, זה כן יוצר אצלי איזשהו אנטי כלשהו, אבל זה כבר האישיוז שלי
.
 

Walk Two Moons

New member
היי, אני הייתי פה קודם ../images/Emo46.gif

בקיצור, תנסי ואז תהיי החלטית יותר
 

TEENAGER1

New member
דווקא לא בטוח שהשירים האלו יהיו

כי נראה לי שרעות מדברת על ההופעה במרתף, שתהיה הופעת סולו ומן הסתם יהיה לה פלייליסט אחר. בכל אופן, אני לא יודעת מה להגיד לך, בסופו של דבר אפילו את לא יכולה לדעת איך תצאי מההופעה הזו, ובטח שאנחנו לא יכולים. אם את מרגישה שבמידה ולא יהיה לך טוב בהופעה זה יגרום לך לאבד משהו בנוגע לדיסק ולאביתר, אולי באמת עדיף שלא תלכי. רק לא ברור לי למה זה חייב להיות ככה... כמו שאני לא מבינה אנשים שטוענים ש"הסרט הרס לי את הספר". יש את השירים, יש את ההופעה, אפשר להחליט שאת מנסה להגיע בלי דעות קדומות כלשהן, ופשוט נותנת לעצמך להרגיש ולחוות. מה הטעם בחיים האלה אם לא מסתכנים קצת?
 

רעוּת

New member
חחחח ../images/Emo6.gif

אני דווקא כן יכולה להבין איך סרט יכול להרוס את הספר
כאילו, לא להרוס אולי, אבל לא להשתוות לו, בגלל כל השינויים שעשו בו. ובגלל זה אני חושבת שאולי אני אתאכזב. אבל לא נורא, אם התגברתי על זה שבופור לא משתווה לאם יש גן עדן (אין דרך להעביר בסרט את 2 העמודים בספר עם כל המילים נרדפות ל"נושך כריות"
), אני אתגבר גם על זה
. ויותר מטריד אותי מה הטעם בחיים אם לא שומעים יותר את תאטרון רוסי
.
 

adamc1

New member
השיר שאני הכי פחות אוהב, לא שמעתי אותו 3 שנים

לא מועיל לי לשמוע אותו ולא עושה לי טוב אותי אישית התוכן שלו משעמם , ומזכיר לי רגשות ילדותיים בעברי. ומה הטעם בחיים אם כל מהותם זה התבחבשות בעצבות ובתסכול? אם השירים החדשים והגישה החדשה של אביתר לחיים לא מוצאים חן בעינייך, זה לגיטימי לגמרי, את לא חייבת לאהוב הכל או להתחבר להכל. . רק תדעי שלא משנה אם ההופעה אינטימית או עם להקה.. השירים יהיו יותר נעימים מאשר עצובים (אפילו העצובים בהם), לא תמצאי אפילו מעט כעס בהבעה של השירים.. או תסכול.. רק שקט ובגרות. ככה אני רואה את זה ואם את סולדת מזה.. אז אין לך למה לבזבז את הכסף, לדעתי.
 

רעוּת

New member
לפי דעתי הוא שיר גאוני.

וגם אקדח. ואני לא סולדת "מזה" כלומר מהגישה שלו לחיים או מהשינויים שהוא עבר או מהאלבום השלישי שלו, או משהו כזה. רק מדת, אולי, אבל זה בכלל לא קשור אליו. יש הבדל בין להתפתח לכיוונים אחרים לבין לזנוח לגמרי את מי שהיית ככה. לא יודעת, רונה קינן יכולה לשיר את "במערכת הדם" בכל הופעה כאילו זה עתה זרקו אותה, כי זה מה שהשיר הזה מביע, גם אם היא אישית כבר לא נמצאת במקום שהיא היתה כשהיא כתבה אותו. אז אולי ככה הייתי רוצה לשמוע גם את תאטרון רוסי או תתחנני אלי, עם הכעס והתסכול, אבל כנראה שהוא באמת כבר לא שם יותר.
 

adamc1

New member
זה הכל תלוי איך את תופסת את האמן

האם הוא אמור לשיר לך את מה שאת רוצה לשמוע או שהוא אמור לשיר את מה שמרגיש לו נכון לשיר.. - לא אמרתי שהשיר לא יפה אמרתי שאליי הוא לא מדבר, היום, פשוט כאנקדותא לתשבוחות שנתת לו. - השם של הסינגל החדש שלו נקרא 'אותיות פורחות באויר', והביטוי הזה מגיע מדיבור ביהדות שמדבר בדיוק על העניין הזה. הוא מספר היום (וכבר המון זמן) במסגרת ההופעות 'הרצון לדייק במילים' שלו, את הסיפור של ריש לקיש.. שגם, בדיוק מדבר על העניין הזה, הוא נותן שם את הדוגמא של שודד, שאפילו אם הוא רוצה לשנות את דרכו ולחזור אל הטוב שבו, אסור לו להעלים את השודדיות שבו.. היא תמיד תהיה, וצריך לעמוד מולה. - הוא לא זונח שום דבר פשוט, בגלל שאת בת 22 עכשיו, ומרגישה את 'תיאטרון רוסי' מאוד, זה לא אומר שגבר נשוי עם ילדים בן 30 ומשהו, שמחפש להסתכל על העולם בצורה נכונה יותר, צריך לעמוד על הבמה ולשיר שיר כ"כ ילדותי. בשביל שהאנשים בקהל יהנו. - ואם רונה קינן מסוגלת לשיר את זה השיר הזה, זה נחמד אני אישית אף פעם לא הלכתי להופעה עם הרגשה של 'הלוואי והוא ינגן את השיר הזה והזה והזה' אלא פשוט .. 'הלוואי שהוא ינגן מה שבא לו'... באתי לראות את ההתפתחות של האמן ומה שעובר עליו ולא לשמוע פס קול של הדברים שעוברים עליי דווקא. אבל זו דעתי :) וסליחה אם זה נשמע תוקפני, אני דווקא לא מאלה שישר 'מצדיקים' את האמן שהם אוהבים... אני פשוט מסתכל הפוך לגמרי על העניין. או יותר נכון אדייק "אבל אנשים משתנים ומתפתחים (או במקרה זה ספציפית- חוזרים בתשובה) והולכים לכיוונים אחרים. ומה לעשות, אני לא מתחברת לשירי הלל לאלוהים, לדת, ללמצוא את האור, לכל הדברים האלה. איש באמונתו יחיה וכו'. אבל אני מפחדת להתאכזב. אני מפחדת שזה יהיה רוחני מדי בשבילי, או וואטאבר, שאני לא אוכל לזהות שם בכלל את האלבום הראשון, שבו התאהבתי לפני כמה שנים טובות. " להגדיר את ה"מקרה הספציפי" הזה כ'חזרה בתשובה' , זה להסתכל על כל ה'שינוי' הזה, במבט טיפוסי וקל של עניינים דתיים ממה שזכור לי אין לו שום שירי "הלל", לשום דת ולשום אלוהים או למצוא את האור יש לו שירים שמבטאים רגש שלו כלפי משהו . רגש של פחד, או רגש של אהבה. וסתם משהו אישי עצוב לי לראות שאנשים סולדים מה 'רוחניות' בעולם הזה.. רוחניות זו מילה גסה.. חבל שאני 90 אחוז רוחני.
 

רעוּת

New member
הייתי קצת צינית מן הסתם,

אבל ככה אני
וכן, בהופעה אני רוצה לשמוע יותר שירים שאני אוהבת/ מתחברת אליהם, ולא רק שירים שהם אולי יפים לכשעצמם, אבל פחות מדברים אלי. אני לא באה לבטל את האמן ואת סיפור חייו או משהו כזה, אם לא היתה לי הערכה אליו בתור אמן או בתור בנאדם מן הסתם לא הייתי חושבת ללכת בכלל, אבל כאן בא הקטע של "להתאכזב" שחפרתי עליו קודם, שזה לא ידבר אלי וכו'. לא מתחברת לרוחניות, לא סולדת מזה, זה פשוט לא בשבילי.
 

adamc1

New member
:)

אז כמו שהמלצתי לך מקודם אני לא חושב שתפגשי משהו שיקסום לך, בהופעה.. אני אפילו אגדיל ואומר.. שלדעתי.. ההופעות הנוכחיות לא מתאימות בכלל לאנשים שלא מסכימים ומתחברים לשינוי שהוא עבר.. אבל זו רק דעתי אני פשוט לא מבין איך אפשר לאהוב אני בכל אופן, לא הייתי הולך להופעה של איזה.. מאיה בוסקילה.. לא בגלל שהיא זמרת 'פופ'... פשוט בגלל שכל התכנים שהיא מוציאה מהפה.. הם מתעסקים ביצרים הכי נמוכים .. ושווים ערך למחשבות של חתול. לדעתי - ולגבי הרוחניות, שוב אגיד שעצוב לי שאנשים לא מרגישים 'רוחניים'.. ולדעתי, בלי קשר, בנאדם לא יתחבר לרוחניות, עד שהוא ירגיש ש'הכל הבל' כאן. כי רק אז אתה בכלל מתחיל איזשהו חיפוש כלשהו בתוך עצמך. (וזה חתיכת סיפור להתחיל להרגיש את זה.. לדעתי.) כל עוד המשחקים הנחמדים והמצופים בשוקולד של העולם הזה, ממלאים אותך, אתה לא מוצא בעיה. ובטח ובטח שאתה לא מבין אנשים שנהיים 'רוחניים'... וזהו בקיצור לא נראה לי שכדאי לך ללכת במיוחד כי זה יחסית יקר תמיד חבל על הכסף
 

רעוּת

New member
אוף, אתה מבאס אותי ../images/Emo6.gif

אני מניהח שאני כן אלך בסוף, כי חברה שלי עדיין עושה לי רגשי על זה שלא באתי איתה להופעה הקודמת ואין לי כוח לזה שוב
וגם אני לא הייתי הולכת להופעה של מאיה בוסקילה, או משהו כזה. זה שאני לא מתחברת לרוחניות (שווב, לך תגדיר "רוחניות", כל אחד ואיך שהוא רואה את זה, אין אמת אחת פה |ניהליזם-ניטשאני|) לא אומר שאני אוהבת פופ טראשי, רק שאני לא אוהבת את אלוהים וכאלה
. יש עוד כמה דברים על הרצף בין לבין.
 

adamc1

New member
אז במקום זה:)

לכי תגדירי אלוהים אני לא רוצה לשמע פלצן ניו אייג'י שיגיד ש'אלוהים זו הרגשה של טוב כולל' וכו' וכו'... כי כלפי האלוהות הזו גם יש המון חובות ביהדות, ובסוף אין להתעלם מזה . ומצד שני זה גם בטח לא היצור הזה שכל מטרתו הוא לספק לך כסף משפחה ובן זוג, ושהוא מסתכל עלייך כל יום וכל לילה, ובד"כ יש לו זקן לבן והוא יושב באיזור השמיים שם.. על העננים. - לרוחניות יש הגדרות מאוד ברורות אפילו אם זה ריחוניות קיצונית מהמזרח, או ניו אייג'ית שלא מחייבת אותך בכלל, בסופו של דבר, ההבדל בין החומריות שלנו והיצרים הנמוכים, לבין הרוחניות שלנו והיצרים היותר גבוהים.. הוא ברור לכולם. אם מתבוננים. הסיבה היחידה שהדיבור על זה בקלות דעת מרגיז אותי, היא כי גם אני עשיתי את זה.. ורק אחרי שבדקתי מה הסיפור (בעיקר כי , כמוך, הקשבתי לדיסקים של אביתר ואהבתי, תפסתי ממנו, וכשהוא עשה כזה שינוי, לא נותר לי אלא לברר אם יש שם משהו, או שהוא מצא איזה פינה אישית להשקיט את עצמו... ) הבנתי ברמה שכלית מה הוא מתאר ב'עומד על נייר'... ואפילו הפסקתי להזדעזע מכל הלחנים ה'פשוטים' שהוא פתאום הציג לראווה... ואם ממשיכים להתבונן אז מגלים את זה גם בעצמך ואז אתה לא רק מבין אותו, אתה גם מרגיש בדיוק כמוהו ואפילו אתה מצליח להרגיש את הגאונות והשלמות של השירים היותר פשוטים... זו כן אמת אחת מבחינתי השאלה היא מה הדרך אליה. :p ואני הולך להתארגן בשביל לפגוש את אביתר. אז להתראות , ואם הוא ישמיע לנו את 'עד מחר', אכתוב חוויות
 

adamc1

New member
אפרופו 'להזדהות' איתו...

זה כמו שלמשל המון אנשים לא מבינים מה הולך ב'שיר טיול', לא רק את המוזיקה ההזויה, גם את התכנים.. ובעיקר אותם.. או למשל את התכנים ב'תחרות כלבים'.. אני אהיה ביקורתי ואגיד שלדעתי בנאדם שלא שואל את עצמו "על איזה כלבים הוא מדבר שעושים תחרות ורצים במעגל"... או "מי אני? מה אני? איפה אני?" או "על איזה תאווה לבשר אישה הוא מדבר?" (וכו' וכו'.. שיר טיול זה חתיכת מסילת ישרים) גם בלי קשר לדיסקים של אביתר זה אמור להיות תהליך פנימי, של כל בנאדם ובנאדם לדעתי וזה למה זה עצוב לי כי זה בכלל לא קשור למוזיקה או ל'רוחניות' זה קשור להיותנו בני אדם, ולא אסופה של חיות שרצים ונהנים מהשטויות שבאות לפניהם
 
אתה עושה את הכל כל כך פשוט(ולא היא)

משפט המחץ שלך הוא- 'זו כן אמת אחת מבחינתי ,השאלה היא מה הדרך אליה'. אז ככה, יש 2 חלקים למשפט הזה. החלק הראשון הוא מה שעושה את כל מה שכולנו אומרים לכל כך מגוחך, חולף, וחסר טעם משמעותי במיוחד- זו אמת אחת מבחינתך, אבל שבע אמיתות מבחינתי, ושלוש עשרה מבחינת צ'יקו סיאטווה ממקסיקו, כל אחד יכול לזרוק לך שלושים וארבעה גירסאות רוחניות שבכולן הוא מאמין בעיניים בורקות. ואתה תהלל את זה כי זה רוחניות וזה מותר האדם מן הקוף וממאיה בוסקילה(השם ישמור אותה ויצילה, בחורה טובה נראהלי) .אבל זה לא בהכרח כך, זה אולי החולשה של האדם מול הקוף. אולי. זאת עוד דרך להסתכל על זה. עם החלק השני של המשפט אני מסכים לגמרי. זה גם מה שאביתר(נו, צריך להזכיר אותו, זה הפורום שלו) שר- 'שכל מה שאני עובר בדרך, יהפוך חולשה לעוצמה גדולה'. מזכיר לי דברים ששולי רנד אמר, או בכלל, שאפילו אני בגילי הצעיר הבנתי, שכל מה שאתה שעושה, נכנס לרפרטואר שלך ומתיישב בצורה מדויקת וטובה. אני מדבר על החיים, אבל זה ככה כמובן גם עם מוזיקה. בתיאוריה אביתר היה יכול לשיר גם כיום את תיאטרון רוסי, בעיבוד קצת אחר, אולי ציני יותר, משוגע יותר, או סתם סיפור על זוג אחר, אבל לא בא לו, וזהו, חסל סדר פסח כהלכתו. אבל שוב- עושה רושם שאתה מסתכל על האנשים הרוחניים כעל אנשים שרוצים 'מעבר', משהו טוב יותר ממה שהם מקבלים לאכול, אבל יש גם עניין של הסתפקות במועט. או עדיף ציפור אחת ביד משבעים איפשהו בעולם. או שתאכל את האוכל שמוגש לך, ואל תבנה על המשתה של אחשוורוש, כי לא בטוח שהוא יחזור בשנית.
 
בכדי להבהיר את עצמי יותר

(כי אני תמיד מרגיש שאנלא מצליח להעביר את מה שאני מתכוון). תלך כמה אלפי שנה אחורה. אין טכנולוגיה. אין הרבה עטיפות נוצצות. החיים היו פשוטים למדי. האנשים הרוחניים של אז היו עובדי אלילים ברובם. הם בטח לעגו לאפלטון. עזוב אותך מכל הגשמיוס, בוא תעבוד עמנו את הבעל והעשתורת. אז לא. באמת שלפעמים הרוחניות, עם כל כוונותיה הטובות, ושוב אצטט את אביתר- שארית הכוונות הטובות, אוכלים הכלבים, או הבעלים והעשתורתים.
 
למעלה