מתנצל (לא מבין בזה)
כרגע אני כותב ספר בעזרת מדיטציה ספר שנולד בסבל גם שם מדובר על האור הספר הוא לא למכירה אלה ינתן כמתנה (-: והקטע הבא קשור לכך החושך בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. {פ} הוא לא רע. הוא הכוח הפוטנציאלי שמחזיק את האור.בתוך החושך קיימת החכמה, והיא מוצאת אל הפועל ע"י קול. "ויאמר אלוהים ויהי אור,ויהי אור " קשה להאיר במקום שיש אור "כי בהעדר חושך לא נדע מהו אור". גם זרע שיוצא במסע לביצית, עושה זאת בחושך. חשיפה לאור, שורפת את הזרע.רק שמגיע הרגע המתאים ,"בשלות" האור הופך למצרך שבלעדיו אין חיים. והפלא ופלא שעושים מדיטציה, עוצמים את העיניים כדי לראות את האור .נדרשים למנטרה, או לצליל, שיגרור לויברציה כדי לראות את "האור" ולכן מדיטציית הצלילים לפי הסולם ההודי שהיא המרטיטה,ומעלה את האור מהצקארה התחתונה לעין השלישית דרך כל הצאקרות ותעלת השושמנא, אגב לכל צאקרה יש את הצליל שלה, ואת ההגייה שלה. עד שלא חשים כי היא מעירה את המרכז, אין לעבור לצ'אקרה הבאה, אחרת אם תפסח על אחת האור יישאר תקוע בצאקרה שפסחת עליה. וכשהגעת עם האור לעין השלישית ,עליך להפסיק את הצלילים וההגיות של המילים המנטרות, ולהשתתק ולפוך לצופה.לא לדרוש כלום, ולא לצפות לכלום. כל הכנסה של המושג אני רוצה למצב הנ"ל יגרש את ה"אור" והכל יעלם. יחסית קל להעלות את האור לעין השלישית ,אך קשה מאוד להחזיקו שם כי באזור הזה, עליך להתעלות מעל האגו שלך "אני רוצה". המצב הזה הוא מצב של התאחדות עם היקום, ממש צמרמורת נעימה, וריח של כאילו אחרי הגשם. אתה מודע לכל, לצלילים סביבך, ציוץ ציפורים וכה. על הנשימה להיות שקטה, כדי לא להפריע. המצב המוגדר הוא של אורגזמה קוסמית, כאשר אין דומה לו בשום הנאה פיסית רגילה. למרות שאנו סה"כ בני אדם והחוויות הנן חושיות, לחוויה הזו אין שם ואין הגדרה היא פשוט הכל.ולכן אל תזלזל בחושך הוא המקור לכל החוויה הזו. כמו שזרע הוא המקור של העץ ,העץ אינו יכול לזלזל בזרע. כך האור, אינו עולה על החושך, הוא גם לא ההפך שלו במובן הרוחני. וסיפור קטן שאלו נזירה טיבטית מה ההבדל בין מאמינים ללא מאמינים? " כולנו נולדנו עם חץ מורעל בגב. חלקנו מחפשים מי ירה בנו את החץ,(הלא מאמינים).וחלקינו מנסים להוציא את החץ המורעל מהגב(המאמינים)." וכך, למי ששואל את השאלה, מהוא הצעד הראשון בדרך אל האושר? אזי הצעד הראשון, הוא פשוט, והוא היכולת שלנו לשלוט על הידיים שלנו. כן הן השליחות של המחשבה שלנו, הן המוציאות לפועל. ולכן בלי מילים גדולות," היכולת" שלנו לומר לידיים שלנו מה לעשות למעננו, (תתפלאו כמה זה קשה) איזה אוכל להכניס לגופינו, האם לעשן סיגריות או לא ,האם ללטף או להכות, האם לטחון מים או ליצור. הם הדרך שלנו להיות אדון לגופינו. ואם לא נדע לשלוט בידנו מה לנו כי נלין על כך שלא ראינו את האור. ולא תראו, כל זה התחיל מהחושך ולא מהאור. אושר לאלו שמסוגלים לומר לידיים שלהם מה לעשות הרי זהו המבחן האישי שלנו מי מנצח ומי אדון על הגוף .ואם יכלת לצעד ראשון זה דע לך כי אתה בדרך הנכונה. השחרור למד לבקש,אף אחד לא יעשה זאת בשבילך,אפילו האור לא נברא בלי ויאמר. *בכל מקום בו מופיעה המילה אמונה יש להפכה למילה ידיעה. במקום שיש אמונה אין ידיעה,והאמונה הופכת לחזקה של עבודת אלילים.