שלום

ToryMaster

New member
שלום ../images/Emo13.gif

סבתא שלי נפטרה לפני כחודש, לכן הדירה שהיא גרה בה, נמצאת כרגע (לחודשיים הקרובים) בחזקת המשפחה שלי. מכיוון שאני לא לומדת ואין שום מחויבות בחיים, הועלתה בפני ובפני המשפחה שלי האפשרות שאעבור לגור בדירה הזו, לתקופה לפחות. מספר שאלות לי: א. האם יש מגבלה מבחינת החוק על הנושא, מכיוון שאני קטינה (17)? ב: דודה שלי והמשפחה שלה גרים בקיבוץ. בני הדודים שלי הם צמד ילדים שיכולים להיות מקסימים פעם בשבועיים, אבל מעיקים נורא יותר מזה, מה גם שדודה שלי היא סוג של קרציה, ועצם העובדה שאני גרה בקיבוץ, תביא אותה לחשוב משום מה שאני נתונה לרשותה או רוצה להתעסק עם הילדים שלה. אני לא רוצה. אם אעבור לגור בקיבוץ זה יהיה בגלל שאני זקוקה למעט שקט ושלווה משל עצמי. השאלה - האם מישהו כאן התנסה בבעיה כזו או דומה לה, ויכול לייעץ לי איך מתמודדים עם זה?
 
ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

לקח לי קצת זמן עד שהיה לי פנאי אבל בסוף הגעתי
אני יכולה לספר שכשהייתי בתיכון גרתי תקופה לבדי, ועד כמה שידוע לי, אין כאן מגבלה חוקית משום סוג - הרי זה נעשה באישורם של ההורים שלך. לגבי הדודה, זה יותר עדין, ועולה השאלה עד כמה את אסרטיבית. את כנראה צריכה להיות מוכנה לקבל את זה שתראי אותם יותר מפעם בשבועיים אם הם גרים ממש ליד, אבל אם את מסוגלת לעמוד על שלך ולומר לדודה :"מצטערת, אני עסוקה" מבלי להרגיש צורך להתנצל או להתגונן - אז זה יכול לעבוד. מצד שני, אני יודעת על מה את מדברת, כי גם לי יש דודות דורסניות, ולא תמיד יכולתי לעמוד מולן ולהתעקש על דברים שהיו חשובים לי. יכול להיות ששווה לך לחלוק את החששות האלו עם ההורים שלך, ושהם יחליקו ככה בעדינות לדודה שבעצם כשתגורי שם תהיי די עסוקה או משהו בכיוון, כך שלפחות כבר יטופטף לאותה דודה מלכתחילה שזה לא שיש בייביסיטר חדשה בשכונה.
 

ToryMaster

New member
זה יטופטף

אני מניחה גם שאמצע את הכוח לומר לה חד וחלק. אבל זה לא ישנה כלום, היא תעשה לי פרצופים ורגשות אשם.
 

tenen

New member
ברוכה הבאה :)

אז ככה, מכיוון שההורים לא מתנגדים ואת כבר בת 17 בעיה חוקית אין. אז בנוגע לדודה ובני הדודים. אני דוגל בשיטה שהיא קצת שונה מהמקובל שאומרת שאדם צריך לעשות מה שטוב לו, אם את לא מעוניינת להפוך לבייביסיטר פשוט על תהפכי לאחת, לא ע"י ריב חס וחלילה אלא ע"י קביעת עובדות בשטח. כלומר עצם העובדה שאת גרה בבית משל עצמך ואת לא לומדת לא אומרת שאת חייבת להיות בבית כל היום, ואם לא תהיי בבית כל היום לא יוכלו לנצל אותך בתור ביביסיטר נכון? תיצרי שיגרת חיים שלא מאפשרת לך להיות בייביסטר, אם את רוצה עצה בחינם מכיוון שאת מילא לא לומדת כרגע, קחי ספרים ממישהו שעשה פסיכומטרי, תירשמי לבחינה עוד של עוד כמה חודשים שזה איזה 300 שקל וכל פעם שירצו לנצל אותך לביביסיטר את לומדת ולא יכולה כי הפסיכומטרי חשוב לך... :) אם באמת תלמדי ותוציאי פסיכומטרי עוד יותר טוב, אבל אם לא קנית לך את החופש ב 300 שקל של בחינה פסיכומטרית, ותאמיני לי שאם הדודה תפריע לך ללמוד ההורים שלך יזיזו אותה מהר מאוד למרות שמשפחה גם דודה בדרך כלל לא מפריעות ללימודים :) תזכרי, לא מתעמתים עם אנשים שאוהבים להתעמת, הם יותר טובים בזה כי הם יותר מנוסים בזה! פשוט מוצאים פיתרון יצירתי :) אם פסיכו לא מתאים לך תגידי לי נמצא לך פיתרון אחר :) מתי הגיוס דרך אגב? יש לך תוכניות להישאר בדירה גם בזמן הצבא? כי אם כן כדאי לך להתחיל להעביר מסמכים...
 

ToryMaster

New member
לא אמ

התכוונתי שיש לי חודשיים להחליט מה אני רוצה, כי אחר כך היא עוברת לרשות הקיבוץ.
 

ToryMaster

New member
לא מתגייסת

אני בונה על שירות לאומי אבל כלום לא ברור כרגע
תודה, זה רעיון טוב, באמת יש לי בגרויות להשלים.
 

Mיקי_

New member
מה זה בונה על ש"ל?

את יודעת שבש"ל לא בוחרים, כדי להגיע לש"ל את צריכה פטור מהצבא, ולהתקבל לאחת מהעמותות שמספקות תקני ש"ל... אם את צריכה עזרה לכי ל893 (אני אדומה שם). ולא הבנתי, את יכולה או לא יכולה להיות שם יותר מחודשיים?
 

ToryMaster

New member
אני יכולה

פטור מצה"ל יהיה לי בכל מקרה, זה רק עניין של מתי יהיה לי צו.
 

tenen

New member
אז בכלל יוצא טוב :)

בשירות לאומי אני לא מבין יותר מדי, אבל אם זה כמו בצבא גם לשם צריך לארגן מסמכים אם את רוצה סיוע מכיוון שאת לא גרה בבית, אבל שוב בשירות לאומי אני לא מבין והידע שלי הוא בעיקר במערכת הצבאית שפשוט הולכת לפי הקריטריונים של ביטוח לאומי :) בהצלחה עם הבגרויות!
 

Mיקי_

New member
בש"ל לא מקבלים סיוע

יש או לגור אצל ההורים או לגור בדירת שירות / מקום השירות עצמו, שתי האופציות פתוחות לכל בת שירות.
 

מותר לי

New member
קצת מתפלאת עליך...

היא לא רבה עם ההורים שלה, הם לא סילקו אותה מהבית, איזו סיבה יש לצבא לתת לה הטבות אם וכאשר תתגייס??? לא כל מי שגר לבד זכאי להטבות...
 

ToryMaster

New member
איפה אמרתי שלא רבתי איתם?

לא, זה לא פיצוצים וגועל נפש כמו שאת רגילה אולי לקרוא כאן מאנשים שההורים שלהם מטריפים אותם, אבל בהחלט קשה עד בלתי אפשרי לי לחיות עם ההורים שלי.
 

tenen

New member
מכיוון שהנחתי שזה המקרה...

ואת בהחלט לא היחידה כאן עם הבעיה אז דווקא טוב שעלתה האפשרות לעבור כבר עכשיו כי כמו שאני אומר בדרך כלל אף אחד לא צריך לגור איפה שלא טוב לא... דרך אגב, איפה הקיבוץ? כלומר זה קיבוץ שיש ממנו תחבורה סבירה לעיר קרובה או מאלו שיש מהם אוטובוס פעמיים ביום לעיר ואם את לא מכירה בו חצי קיבוץ אז יש בעיה להגיע ולחזור? בכל אופן לכשתגיעי לשירות לאומי מציע לך להישאר בקיבוץ אם יתאפשר, תזכרי שהדירה של שירות לאומי לא יכולה להישאר איתך לנצח ואילו זאת בקיבוץ היא התחלה טובה לחיים שאחרי כי כאמור את לא משלמת שם שכר דירה אז יותר קל לחסוך שם :) בכל אופן מכיוון שזה המצב עם ההורים היכן ההתלבטות האם לעבור?
 

ToryMaster

New member
עזבו שירות לאומי

אני מדברת כרגע על החצי שנה- שנה הקרובה. זה קיבוץ בצפון, שבניגוד למושב בו אני גרה כרגע, יש ממנו המון המון תחבורה.
 

tenen

New member
או תחבורה זה כבר דבר טוב...

כלומר, אם לא משלמת שכר דירה אז את יכולה לנצל את כל הזמן ללימודים או לעבודה, ולחסוך קצת לימים שיבואו לאחר מכן, כידוע בשירות לאומי/צבא לא ממש מרוויחים כסף אז לחסוך קצת קודם זה לא רעיון רע, למרות שגם להמשיך ללמוד זאת אופציה טובה אבל זה תלוי בך :) מה את רוצה לעשות עם החיים שלך עכשיו שיש לך את כל האפשרויות?
 

ToryMaster

New member
לא יודעת

זו בעיה כלשהי, כי הפסיכולוגית שלי גרה חצי שעה משם, והמורה לנהיגה גם כן, אבל זה בקטנה. כרגע אני מקווה שלפחות בהתחלה ההורים ישלמו שכר דירה וחשבונות מעיקים, עד שאמצא, אם בכלל, עבודה.
 

מותר לי

New member
לא מזלזלת בקושי

לחיות עם ההורים, אבל לפי מה שהבנתי הם עוזרים לך למרות שאת לא מסתדרת איתם, הם לא זרקו אותך לרחוב, הם מוכנים שתגורי בדירה של הסבתא. תקני אותי אם אני טועה. הצבא לא עוזר בכל מקרה של חייל שלא מסתדר עם ההורים כי אז הוא היה הופך ללשכת הסעד, כן צריך פיצוצים בשביל לקבל סיוע, ולפעמים גם זה לא מספיק... אני מדברת מנסיון, לא היה לי קשר עם המשפחה הביולוגית כמעט 3 שנים ולצבא זה לא ממש הזיז שאני חיה מ400 ש"ח לחודש (היו לי גם חודשים שבהם הוכרתי כזכאית סיוע, אבל זה רק אחרי שנילחמתי בציפורניים בשביל זה!) מה אני רוצה להגיד? אל תפתחי ציפיות בכיוון, נסי להשאר ריאלית.
 

Mיקי_

New member
בי לעומת זאת הכירו כחיילת בודדה

עוד טרם הגיוס, על סמך 3 שנים של ניתוק עם אמא שלי (דאז, היום כבר 6) ועל סמך שגיל 18 גרתי מחוץ לבית ללא סיוע (הגיוס שלי היה אמור להיות בגיל 19.5). בסוף לא התגייסתי והייתה לי בעיה מאד גדולה בעניין הזה בש"ל, כי בצבא הייתי אמורה לקבל מענקי סיוע, ותמיכה, ובקיצור כל מה שחיילת בודדה מקבלת. בש"ל אין דברים כאלה, רק נתנו לי אישור עבודה. ככה שכל מקרה לגופו. אבל אני מסכימה שאם ההורים מסייעים בכסף, וכ"ד אין יותר מידי מצב שצבא יאשר סיוע. אבל כל אחד והניסיון שלו.
 
למעלה