שלום

[L m a o]

לא אמרתי שיש דרך אחת

אבל לפרק את הצבא או את הגרעין זה סיכון.

 

[סתם רוחני]

לנקוט בפעולה זה תמיד דבר מסוכן

כל פעולה, היא מסוכנת. היא מאפשרת שינוי המצב הקיים. כל פעולה, טומנת בחובה סיכוי להצלחה, וסיכוי לכישלון. הפחדן, יושב בחיבוק ידיים מפחד לבחור באפשרות מסויימת, כי הוא חרד לתוצאות. האמיץ, חושב, מחליט מה לדעתו הדבר הנכון, מתגבר על הפחד, ומבצע אותו. אני לא אומר שלפרק את הצבא ואת הגרעין זה הדבר הנכון. אני רק אומר שהעובדה שיש בזה סיכון, לא אומרת שזה לא הדבר הנכון.. צפריר.

 

[L m a o]

עדיין זה לא אומר שיש לעשות כן.

 

[jast]

זה בידיוק..

מה שתמיד אומרים לך בבית ספר יסודי(או בתנועת נוער או בכל דבר), לא להחזיר, לקרוא למורה. ומצד שני, תמיד אומרים לך להתגייס לצבא. זה קצת טיפשי. אני לא חושבת שהפיתרון הוא לקרוא לעזרה, אם זה לפי הדוגמא כי מורה בדרכ לא יעזור, ואחכ הילד המכה יתפוס את הילד השני וירביץ לו בכל זאת. ואם הוא סתם יקרא לחברים שלו שיגינו עליו הוא חרא של חבר כי אז גם הם יקבלו מכות. ואם זה לפי המציאות, כאילו מה.. גורג בוש יגיד למחבלים אתם לא בסדר והם יפסיקו? כמובן שלהחזיר זה פיתרון מטופש, כי מה עשינו פה? מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד בחרתי כמובן בלברוח, אבל אי אפשר להשוות את זה לפה. אולי להגן(לא להחזיר, להגן.) וקצת להתעלם זה הפיתרון. (כמו שתמיד אומרים, "אם תתעלמי הוא יפסיק, הוא יראה שזה לא נותן לו כלום")

 

[L m a o]

שוב, למה להתעלם?

למה ילד צריך לסבול מבטחון עצמי נמוך ומהשפלה? למה להתעלם אם הוא נפגע מזה?

 

[jast]

הוא לא...

הילד המכה פשוט מבין שעדיף לו לדבר, כי אף אחד לא יתייחס אליו אם הוא ירביץ. אם הוא פשוט יחזיר לו, אז נכון הוא יפחד להרביץ לו פעם הבאה, אבל אז הילד המכה פשוט ילך וירביץ לילד אחר יותר חלש. חוץ מזה, שאני חושבת שכל בנאדם בעיקר ילדים שמשתמש באלימות יש לו בעיה מסויימת, ושצריך להבין מאיפה זה בא במקום פשוט להעיף אותו ממך. זתומרת להכריח את הבנאדם לדבר. (כמובן שבתור ילדה זה קצת בלתי אפשרי, אבל אני יכולה להגיד שכשהדרכתי היו לי חניכים אלימים בטירוף שלפעמים הרביצו גם לי והם באמת היו נותנים אחד לשני מכות רציניות, אני פתרתי הרבה דברים כאלה ככה. מה שיותר עצוב שהרבה פעמים הורים אשכרה מחנכים ככה את הילדים שלהם שאם לוקחים לך משו אז תרביץ, שזה כבר אומר שמשהו דפוק בחברה שלנו.)

 

[L m a o]

הם ילדים, זה לא כזה חריג שהם מרביצים

שוב בעיה בחברה, תמיד היו ויהיו ילדים אלימים. "הילד המכה ילך וירביץ לילד אחר" את מטומטמת? אז שירביץ למישהו אחר! למה אני לצורך העניין צריך לסבול מאלימות? בשביל שהילד האחר לא יסבול? "הילד המכה מבין שעדיף לו לדבר, אף אחד לא יתייחס אם הוא ירביץ" באמת, מרוב שמכות זה שגרה ילדים נותנים כאפות מול מורים והמורים לא עושים כלום.. ילדים מגנים על חברים שלהם וחוטפים מכתב להורים.. לאיזה מורים צריך לספר? אם מספרים למורה וזה ממשיך צריך להחזיר וזהו. שהילד האחר ידאג לעצמו.

 

[jast]

א. אני לא מטומטמת.

ב. תקרא טוב מה כתבתי, כי אני לא מתכוונת לחזור על זה שוב. וילדים לא צרכים להרביץ לא משנה כמה הם ילדים.

 

[ל שכזו]

כי הוא ייפגע יותר אם הוא ישמר את המצב

אין לו שום אינטרס לשמר את האלימות, בין אם הוא חזק יותר ובין אם לר- בסופו של דבר הוא ייפגע פיזית אם יבחר להרביץ.

 

[L m a o]

../images/Emo6.gif

מנגד- אם הוא לא יחזיר הילד המתעלל לא יפחד וימשיך להציק. אז עדיף לסבול בשקט כל יום מאשר להחזיר וזהו כשזה כבר חוזר על עצמו.

 

[L m a o]

להוסיף סימן שאלה בסוף המשפט האחרון.

 

[ל שכזו]

אלוהים, אתה כלכך מתנשא

זה ממש מקשה על ניהול דיון ענייני. השאלה האמיתית כאן היא למה הילד התחיל להרביץ ומה יגרום לילד להמשיך להרביץ, אם המטרה שלך לא להפגע. אם תכה את הילד תמשיך את ההכאות ההדדיות. אם תפתור את מה שגרם לו להרביץ הוא יפסיק. ככה פשוט מה שטיפשי הוא להשליך את המקרה הזה, שמדבר על אי-אלימות, על צבאות- שהם סוגייה אחרת לחלוטין. צבאות קיימים כגופים שאמורים להלחם אחד בשני ולגרום למותם של הלוקחים חלק בגופים האחרים. אפילו אם נתעלם מזה שהם פוגעים גם באזרחים ובסביבה ולא רק אחד בשני- הם הרסניים לחלוטין לאנושות, הם משמרים מצב שבו בני-אדם הורגים בני-אדם מאינטרסים פוליטיים של אנשים אחרים. אני רואה את המצב ככה שפירוק צבאות לא ייעשה בבת-אחת, אלא בעקבות תהליכים מחשבתיים שעוברים מתגייסים-פוטנציאלים בכל מדינה. המטרה שלי היא שהתנועות הפציפיסטיות, בישראל ובעולם, תגדלנה עד שלא יהיה צורך יותר בשימור צבאות. פירוק צבאות הוא לא החלטה שאמורה להיות נכפית פוליטית על אף אחד, ממש כמו שלקיחת חלק בצבאות זה לא משהו שמותר למישהו לכפות עליי או על כל אחד\ת אחר\ת שמעוניין\ת לחיות (אגב, פרויד אמר שצבאות קיימים בגלל היצר הטאנטי של האדם, ולא בגלל יצר החיים).

 

[בשמיים בוערים]

../images/Emo45.gif

 

[L m a o]

שוב

"השאלה האמיתית כאן היא למה הילד התחיל להרביץ ומה יגרום לילד להמשיך להרביץ, אם המטרה שלך לא להפגע. אם תכה את הילד תמשיך את ההכאות ההדדיות. אם תפתור את מה שגרם לו להרביץ הוא יפסיק. ככה פשוט" לא בהכרח.

 

[סתם רוחני]

בהכרח

אנחנו לא מדברים פה על ערבים. לא מדברים על פושעים. לא מדברים על מלחמה. אנחנו מדברים על שני ילדים שהולכים מכות. על ילד שמרביץ לילד אחר. במקרה הזה, בהכרח יש סיבה להתנהגות שלו. תמנע את הסיבה, תמנע את האלימות. צפריר.

 

[jast]

../images/Emo45.gif מניסיון..

גם בתור ילדה לא מקובלת במיוחד.. וגם בתור מדריכה לשעבר.

 

[y oh why]

אחיין שלי היה נוהג להרביץ לאחיניות שלו.

(אני בן זקונים אגב...) היום הוא דווקא חי איתם בהרמוניה ושלווה, מסתבר שאחותי הצליחה לחנך אותו כך שלא ירביץ למרות שאני חשבתי מראש שהיא לא תצליח.

 

[jast]

זה לא מוזר מידי..

כאילו, כל האחים מרביצים אחד לשני כשהם קטנים, אבל לא עושים את זה מתוך רוע. כאילו, גם כשמתכוונים לפגוע אחד בשני לא באמת מתכוונים. וגם אנשים מתבגרים וכאלה, החברה הכי קרובה שלי הייתה מרביצה לי בכיתה ב'.. (והיום היא אחד האנשים הכי פציפיסטיים שאני מכירה)

 

[L m a o]

../images/Emo6.gif

את לא יודעת שהילדים שמציקים, מציקים לילדים החלשים והשקטים שלא עשו להם כלום?

 

[y oh why]

תגיד את האמת.....

האם אתה מהילדים המציקים או מהילדים המוצקים? כי אם אתה לא מהילדים המציקים, אז מאיפה אתה יודע למי הילדים המציקים אוהבים להציק?