שלום
יש לי שאלה בקשר לספר בראשית פרק ב'

FashionJunkie

New member
שלום../images/Emo13.gif יש לי שאלה בקשר לספר בראשית פרק ב'

נדרש ממני לקרוא את פסוקים 4-9 והציגו בפני את השאלה (הממש קשה) הבאה: את המילה "ויטע" [פסוק 8] מפרק אבן עזרא: "וכבר נטע" (כלומר לפני האנמר בפסוק 7), הסבר מהו הקושי שמוצא אבן עזרא בפסוק, וכיצד הוא פותר אותו. אשמח אם תעזרו לי בפתירת השאלה. תודה מראש
 

סוריאל

New member
בריאת הצמחיה תוארה כבר בפרק א

בהנחה שפרקים א-ב יוצרים רצף כרונולוגי די מוזר למצוא בפרק ב תאור נוסף של נטיעת גן (לכאורה הגן הראשון). ראב"ע פירש שבפרק ב לא תוארה נטיעה חדשה אלא הוזכרה שוב הבריאה שתוארה כבר בפרק א (בניגוד, אגב, להרגלי התחביר המקראי, שבו פעלים עם וי"ו [משקל 'וַיִּקטל'] מציינים בד"כ רצף פעולות, ואילו שבירת הרצף, למשל כדי לציין פעולה שנעשתה לפני הזמן הסיפורי, נעשית ע"י משקל 'קָטַל'. לפירושו של ראב"ע היה מתאים יותר נוסח מעין 'ויהוה אלהים נטע גן' וכו').
 

רפרפול

New member
אין מוקדם ומאוחר במקרא

המקרא הוא לא ספר היסטוריה! לאחר תיאור מעשה הבריאה בכללותו מתחיל תיאור מעשה האדם בגן עדן. כמובן שהדברים מתקשרים אבל הם אינם יוצרים קשר זמן רציף אלא קשר מסועף. "ויטע" כלומר לאחר שיצר את האדם ואין קשר לנטיעת העצים לבין בריאת הצומח ובוודאי שאין קשר בין הגן (עליו מגינים ונוטעים במכוון) לבין שאר הצמחיה בעולם. לאחר יצירת האדם ונטיעת הגן אדם הראשון מונח בגן לעובדה ולשומרה. לדעתי ראב"ע משתומם על יצירת האדם בטרם היה הגן שכן לשם הוא הובל ולפי ההגיון קודמת הכנת המקום לקרואיו.
 

סוריאל

New member
התנ"ך ודאי וודאי שהוא ספר היסטוריה

ברובו הגדול (הכתוב בלשון פרוזה, להבדיל מהשירות והנבואות) מכל מקום. ודאי /שאין הוא עומד בסטנדרטים היסטוריוגרפיים מודרניים, ומה בכך, אף יצירה היסטורית מהעת העתיקה איננה עומדת בהם. מכל מקום לא באתי לפשר את הסתירות בין פרקים א-ב בבראשית אלא להסביר את שיטת ראב"ע (שאתה למעשה חזרת עליה [בגלל אותו קושי בדיוק] עם תוספות).
 

eyalnadav

New member
תשובה פשוטה לפי הלשון

ידוע לנו שיש ואו החיבור (שהיא לא קשורה לפועל או לשם העצם ,אלא מחברת בין 2 חלקי המשפט ) במקרא יש מושג נוסף בואו בלשון שנקרא ואו ההיפוך - הואו הופכת את זמן הפועל מעתיד לעבר ועבר לעתיד. יטע הוא בלשון עתיד. הואו הופכת את הפועל לעבר , והדוגמא הקלאסית ויאמר שהוא אמר בעבר, יאמר בעתיד . הראב"ע מפרש שוואו המילה ויטע היא ואו ההיפוך ולא ואו החיבור . פירושו עבר ,וכבר נטע בוודאי שיש עוד הסברים .
 
למעלה