שלום שלום

[inbal88]

שלום שלום

(מצטערת על אורך ההודעה, הייתי חייבת להשתחרר..) קיבלתי את ההתקף הראשון שלי לפני שבועיים בדיוק, את ההתקף השני קיבלתי שעתיים אח"כ במיון... אני בת 18 עוד חודש... וכשהודיעו לי שיש לי אפילפסיה לא הפסקתי לבכות 3 ימים... אמרתי שזה לא מגיע לי. שאני לא רוצה את זה. ולמה לא יכולתי לחלות במשהו שהוא זמני. מאוד כאב לי העיניין שאני לא אוכל להוציא רשיון בזמן הקרוב...במיוחד עכשיו שכל החברים שלי מוציאים רישיון וכולם נוהגים... בהתחלה מאוד פחדתי מדחיית גיוס על ידי הצבא בגלל המחלה...אבל אז הנוירולוג שלי אמר שיכול מאוד להיות שהצבא יגייס אותי בזמן... כי המצב שלי יחסית ממש טוב..(לפחות ככה הוא הגדיר זאת) האמת שבהתחלה לא רציתי לספר לאף אחד על האפילפסיה. ואז החברים הגיעו לבית החולים בדיוק שעות אחדות אחרי שסיפרו לי על המחלה ולא עמדתי בפרץ הדמעות. התחלתי לבכות להם. בכיתי להורים, לאחים, לכולם. כמה שניסיתי לא הצלחתי במשך ימיים שלושה להפסיק לבכות. אולי ריחמתי על עצמי,למרות שזה דבר שמנוגד לעקרונות שלי. ואז אבא שלי בא ואמר לי שאין טעם להתעסק בשאלה של למה זה קרה לי. אלא שמפה אני צריכה רק לעלות למעלה. והוא גם אמר לי שכל המשפחה תתמוך בי ותעזור לי... ואני יודעת שהמשפחה שלי מתמודדת עם המחלה איתי והיא באמת עוזרת לי המון, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדי המשפחה שלי. ויש גם את החברים שמאוד תומכים. והבי"ס. ובאמת שההרגשה האישית שלי השתפרה המון.... אני צוחקת ומחייכת רוב היום. אני כבר לא מרגישה עצב בגלל המחלה. אבל לפעמים קשה לי.. הכל נורא חדש לי. אני כבר כמה ימים צופה בפורום ובהודעות והחלטתי שהגיע הזמן שאני אוריד את הדברים מהלב...

שיהיה לכם שבוע מקסים! ענבל.

 

[מכורה לפיתוי שלך]

ברוכה הבאה

ויש לך שם יפה

בתור אחת שיש לה אפי' מאז ומתמיד(אני בת 18) אני לא יודעת איך זה לקבל דבר כזה פתאום באמצע החיים אבל יודעת טוב מאוד איך זה לחיות עם זה.. ואפשר. ברגע שאת מאוזנת.. ויודעת ת'מגבלות שלך, את יכולה לחיות כמו כולם. לי אין בעיה לדבר על האפי' והרבה שאני אומרת להם יודעים מה זה ומקבלים את זה כמו מישהו עם משקפיים או משהו. לדעתי את צריכה להראות שאת לא מסכנה ככה אנשים לא יתחסו אליך כאל מסכנה, לא ירחמו עליך ולא יקבלו רושם כזה על המחלה.. לגבי הצבא.. מתי הגיוס שלך? כי אם הוא פחות משנה בטוח לא יגייסו.. הם רוצים לוודא שאת מאוזנת.. אז אני חושבת שהם רוצים שנתיים בלי, אני לא בטוחה רישיון.. אני אומרת לך.. תתחילי את תהליך האישור מהרגע שאת מאוזנת, הייתי אומרת לך כבר עכשיו.. אבל אי אפשר לדעת מתי תהיה הפעם הבאה שתקלבי התקף.. תתיעצי עם הניורולוג שלך. למה, בכדי לקבל אישור להתחיל בשיעורי נהיגה צריך שנה ללא התקף, ותהליך האישור יכול לקחת כחצי שנה.. אז למה לבזבז זמן? את יכולה לכתוב להם את התאריך האחרון והם פשוט יתנו לך אישור לשנה לאחריו.. בהצלחה רפואה שלמה

 

[DesertVoise]

לצבא , שנה, פרופיל 45

 

[rosso2004]

מרומם את הרוח

דבריך מרוממים את הרוח. הגיוס שלי הוא ביולי 2007 ולפני כחצי שנה קיבלתי התקף ומאוזן על ידי כדורים. הצבא עדיין לא יודע על הבעיה. בנוסף האם כדאי להתחיל כבר עכשיו בתהליך להוצאת הרשיון. עברתי תיאוריה ולקחתי מספר שיעורים לפני ההתקף האם בו זמנית כדאי להמשיך ללמוד נהיגה.

 

[הזהב הלבן]

ברוכה הבאה, עינבל ../images/Emo140.gif

שמחתי לקרוא בהמשך הדברים, שאת מחייכת הרבה. כיף לשמוע, שיש לך משפחה תומכת וחברים תומכים. הרבה חולי-נפילה חיים חיים מלאים ויפים, מגשימים את עצמם ומצליחים, גם את יכולה. להיות חולה-נפילה לא אומר, שפה החיים מפסיקים, אלא... שמכאן החיים מתחילים בדרך קצת שונה - תהני מהחיים, אבל גם תשמרי על עצמך. שבוע טוב והמון בריאות

 

[חייםלוי]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

יש לך באמת שם יפה. אני מניח שזה באמת קשה שהאפילפסיה נוחתת עליך בגיל 18 אבל כמו שאבא שלך אמר זה הזמן להתרומם. בכית קצת וזהו. אפשר לחיות עם אפילפסיה חיים מלאים וטובים. לי יש כבר למעלה מ-40 שנה. אני מאוזן, עובד, נשוי עם ילדים ושירתתי שירות מלא בצה"ל + 27 שנות מילואים. האפילפסיה מגבילה מעט, במיוחד בהתחלה. צריכים להקפיד על שעות שינה, לא לשתות אלכוהול ולקחת את התרופות בזמן.

 

[inbal88]

המון תודה לכם...

על הקבלה הנעימה לפורום! ודרך אגב אני כותבת בלי י' אבל זה עניין של כתיב חסר או כתיב מלא... בכל אופן המון תודה! מאוד שימחו אותי התגובות שלכם... נתראה בקרוב... יום נפלא! ענבל.

 

[הזהב הלבן]

תמיד בכיף... ../images/Emo24.gif

וזה מכולנו.