שלום שלום
.שלום חברי פורום יקרים, אני מציץ לפעמים רק שלא יצא לי לכתוב כאן עדיין, אני לא ממש מאנשי האינטרנט (ולכן גם הניק לא שלי אלא של אחותי הקטנה
) אציג את עצמי: אני עובד בחברה שגובה כספי חובות עבור חברה אחרת, התפקיד שלי כולל מענה לפניות טלפוניות של לקוחות שחייבים כסף לאותה חברה ע"מ להציע להם דרכי תשלום. רציתי לשאול אם אתם מרגישים כמוני: ההרגשה שלי היא שאנחנו חיים במדינה של "מגיע לי",ו"לא אני אשם -אלא אתם" ולמה אני מתכוון? במצב הרצוי הייתי מצפה שלקוח שצרך שירות ולא שילם בזמן יתקשר כדי לשמוע על אופציות תשלום כי הוא יודע שהוא צרך שירות ויש לשלם על השירות הזה ובזה זה ייגמר. במקום זה, כמעט בכל השיחות אני מרגיש את ה"מגיע לי" הזה: "למה איפשרתם לי להגיע למצב של חוב"? (אתה מעל 18? אז למה אנחנו צרכים להיות אחראים על דפוס השימוש שלך? איך היינו אמורים לדעת אם יש לך או אין לך איך לשלם? ) " לא מגיעה לי הנחה?" (הנחה ממה??? זה שירות שצרכת וידעת מראש את תעריפיו! ) " מה אני מקבל אם אני משלם? אין איזו הטבה שנותנים לי?" (%^^#!! אתה משלם חוב!!! באיחור!!! ) והתירוץ האהוב עליי:" הוא רק חייל- איך ציפיתם שהוא ישלם??" (אם הוא מספיק בוגר להגן על חיי אדם ולאחוז בנשק, הוא גם יכול לדעת מה לקנות ובאיזה טווח זמן להתחייב לשלם על המוצר ) אני בטוח שזה כך לא רק בתחום התשלומים אלא בכמעט כל מקום שבו לקוח מתקשר לשירות, יש משהו באופי הישראלי שצורח:"מגיע לי! כי אני הלקוח!" ואני ממש לא מסכים עם זה. אשמח לשמוע את דעתכם .. שבוע קל בעבודה לכולכם שי .
.שלום חברי פורום יקרים, אני מציץ לפעמים רק שלא יצא לי לכתוב כאן עדיין, אני לא ממש מאנשי האינטרנט (ולכן גם הניק לא שלי אלא של אחותי הקטנה
אני פשוט למדתי לקבל את זה, ולשמור את התגובות שלי לעצמי (ולשאר הצוות בסוף משמרת). אני בטח לא אשנה אף אחד, ואין לי שום אינטרס להביע את דעתי על ההתנהגות הבזויה והמביישת שלהם. אנשים ללא כבוד עצמי, פשוט ככה. טפשים מדי מכדי להבין עד כמה הם מגוחכים.