הסוד שלי23
New member
שלום שוב
כבר כתבתי פה לפני כמה ימים לגביי החבר והיום הולדת... בטח חלק זוכרים. טוב אז ככה... הסיפור שלי השמיט המון פרטים וכנראה לכן העצות והתגובות היו כך. שוב, אני עם החבר שנתיים כמעט, גרים ביחד כל הזמן הזה הייתה (אולי עדיין) יש אהבה גדולה, אבל בחדשיים האחרונים משהו קרה, או אולי יותר נכון משהו התפוצץ אחרי שהצטבר ונגרר ועכשיו זה כאן. התחלתי להתלבט לגבינו. יש ימים שאני סגורה על פרידה (כמו היום ההוא שכתבתי פה) ויש ימים שממש לא יש לו המון יתרונות: הוא מסור, אוהב אותי באמת, נאמן, יעשה בשבילי הכל, בחור חכם עם עתיד מזהיר ופוטנציאל גדול, דואג לי תמיד יש לו המון חסרונות שקשה לי איתם מאוד: הוא נוטה להתפרצויות זעם. אם רוב הזמן הוא שקט ומבליג, פעם בחודש בערך יש התפרצות שבה הוא צורח עליי ואומר לי דברים מאוד לא יפים כמו "סתמי תפה" ו"עופי קיבינימט להורים שלך" ועוד כמה כאלה...... הפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני שלושה ימים הוא גם היה שיכור ונתן בוקס לקיר ושבר חלק ממנו!!! כמובן שכבר שלושה ימים הוא מאוד מתנצל ומשתדל ולי קשה שלושה ימים עשיתי פרצופים אתמול התרככתי ושכבנו אבל אני לא מרגישה שסלחתי לו. עוד דברים בו שמפריעים לי- אבל אולי זה כך תמיד עם כל הגברים איני יודעת- קצת חסר רגישות, תמיד חושב שהוא צודק ועוד דברים בו שאין בכל השאר- נרקיסיסט ברמות שזה כבר ממש לא כיף, אובססיבי למשקל ולמראה חיצוני- גם שלי בחרתי לכתוב את הפוסט הזה כמו רשימה כדי להביא כמה שיותר נתונים.. אבל עכשיו לרגשות. אני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל משהו חסר לי. לפניי חדשיים נדלקתי על מישהו אחר. היום יש לי רגשות חזקים למישהו הזה, ועדיין מתקשה להרפות מהחבר. למרות שיש לי רגשות לאחר, למרות ההתפרצויות זעם האלו שהן כמעט ואולי לגמרי בילתי ניתנות להבלגה אני עדיין נאחזת בו. האם זו אהבה בכלל, אולי אני רק פוחדת מהשינוי, אין לי אומץ ללכת... יש בי פחד שלא אמצא עוד מישהו כמוהו. שאתחרט. כן אני מאוד חסרת ביטחון לא צריכה שתאבחנו זאת בשבילי. אם מישהו הצליח לראות עוד משהו בפוסט הזה אשמח לשמוע עצות ודעות. יום טוב לכולם.
כבר כתבתי פה לפני כמה ימים לגביי החבר והיום הולדת... בטח חלק זוכרים. טוב אז ככה... הסיפור שלי השמיט המון פרטים וכנראה לכן העצות והתגובות היו כך. שוב, אני עם החבר שנתיים כמעט, גרים ביחד כל הזמן הזה הייתה (אולי עדיין) יש אהבה גדולה, אבל בחדשיים האחרונים משהו קרה, או אולי יותר נכון משהו התפוצץ אחרי שהצטבר ונגרר ועכשיו זה כאן. התחלתי להתלבט לגבינו. יש ימים שאני סגורה על פרידה (כמו היום ההוא שכתבתי פה) ויש ימים שממש לא יש לו המון יתרונות: הוא מסור, אוהב אותי באמת, נאמן, יעשה בשבילי הכל, בחור חכם עם עתיד מזהיר ופוטנציאל גדול, דואג לי תמיד יש לו המון חסרונות שקשה לי איתם מאוד: הוא נוטה להתפרצויות זעם. אם רוב הזמן הוא שקט ומבליג, פעם בחודש בערך יש התפרצות שבה הוא צורח עליי ואומר לי דברים מאוד לא יפים כמו "סתמי תפה" ו"עופי קיבינימט להורים שלך" ועוד כמה כאלה...... הפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני שלושה ימים הוא גם היה שיכור ונתן בוקס לקיר ושבר חלק ממנו!!! כמובן שכבר שלושה ימים הוא מאוד מתנצל ומשתדל ולי קשה שלושה ימים עשיתי פרצופים אתמול התרככתי ושכבנו אבל אני לא מרגישה שסלחתי לו. עוד דברים בו שמפריעים לי- אבל אולי זה כך תמיד עם כל הגברים איני יודעת- קצת חסר רגישות, תמיד חושב שהוא צודק ועוד דברים בו שאין בכל השאר- נרקיסיסט ברמות שזה כבר ממש לא כיף, אובססיבי למשקל ולמראה חיצוני- גם שלי בחרתי לכתוב את הפוסט הזה כמו רשימה כדי להביא כמה שיותר נתונים.. אבל עכשיו לרגשות. אני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל משהו חסר לי. לפניי חדשיים נדלקתי על מישהו אחר. היום יש לי רגשות חזקים למישהו הזה, ועדיין מתקשה להרפות מהחבר. למרות שיש לי רגשות לאחר, למרות ההתפרצויות זעם האלו שהן כמעט ואולי לגמרי בילתי ניתנות להבלגה אני עדיין נאחזת בו. האם זו אהבה בכלל, אולי אני רק פוחדת מהשינוי, אין לי אומץ ללכת... יש בי פחד שלא אמצא עוד מישהו כמוהו. שאתחרט. כן אני מאוד חסרת ביטחון לא צריכה שתאבחנו זאת בשבילי. אם מישהו הצליח לראות עוד משהו בפוסט הזה אשמח לשמוע עצות ודעות. יום טוב לכולם.