שלום. שאלה...

  • פותח הנושא osho5
  • פורסם בתאריך

osho5

New member
שלום. שאלה...

אני יודעת שמי שאינו אוהב את עצמו לא יכול לאהוב אחרים... אמרו לי את זה וקראתי באינספור מקומות... ואני יכולה להבין גם למה... כי אני לא יכולה לתת משהו שאין לי. מה שמטריד אותי הוא זה שאני לא אוהבת את עצמי. לא זכור לי אם אהבתי באמת אי פעם. השאלה שלי היא האם את כל האנשים שאני אוהבת כיום... אני לא באמת אוהבת? אני יודעת שזאת נשמעת שאלה מטופשת אבל זה מטריד אותי... מה זה אומר? שאני אוהבת אותם כדי שיאהבו אותי בחזרה? שאני לא באמת אוהבת? שזאת גחמה? אני באמת הייתי רוצה הסבר... תודה
 

דגנית

New member
שאלה מעניינת.. ברוכה הבאה ../images/Emo82.gif

אני חושבת שאין אדם שממש לא אוהב את עצמו, (אולי בודדים).. יש תכונות שלא אוהבים, יש מחשבות שאולי לא אוהבים, אולי לא אוהבים משהו בגוף הפיזי.. ובכל זאת.. עדיין.. אני לא חושבת שיש אדם שלא אוהב את כל המכלול שלו עצמו. תמיד אפשר למצוא נקודות אור בעצמינו, תכונות טובות, הצלחות, יכולות, מיוחדות.. משהו טוב.. כישרון.. ואת הטוב הזה אנחנו מעבירים הלאה. ואת האהבה שאנחנו מקבלים מהסביבה, לומדים להכיל ולהמשיך ולהעביר.. הלאה. אני מאמינה שבכל אחד יש ניצוץ של אהבה, ניצוץ הנשמה.. הוא החיבור האלוהי של האהבה אינסופית.. הוא בתוכנו תמיד, לא תמיד אנחנו מתייחסים אליו.. אבל הוא שם. ולכן.. יש אהבה בפנים.. ואותה אנחנו מפיצים הלאה, החוצה לכל אהובינו ואוהבינו.. עכשיו.. קחי לעצמך רגע, ותרשמי את כל הדברים הטובים שיש בך, את כל מה שאת אוהבת בתוכך ובעצמך.. בך.. כל יום.. תרשמי דברים טובים על עצמך.. מצאי בתוכך את האהבה לעצמך!
 

osho5

New member
תודה :)

אני מסכימה שאת יכולה לאהוב דברים מסוימים בעצמך. אבל לאהוב את עצמך, הכוונה לקבל את עצמך כמו שאת, גם עם החסרונות, גם עם הטעויות, גם עם המחשבות. כשאת מסתכלת על אדם יפה (חיצונית), לא תאמרי שיש לו אף יפה או חיוך יפה... אדם יפה יהיה יפה בשלמותו, עם כל החבילה. לכן אני תוהה... אם האהבה שלי כלפי הסביבה היא אהבה כנה? אם זאת אהבה בכלל?
 

דגנית

New member
איך את מגדירה אהבה?

ואולי אהבה היא רגש שמציף, משהו שקיים בתוכינו ויוצא החוצה ושוטף אותנו בחיוך גדול, ואולי אהבה היא חיבור פנימי לטבע, לעצמינו.. ואולי אהבה היא להביט על הכוכבים בחושך, ולראות את הגחליליות מנצנצות? ואולי האהבה היא לחייך למישהו שמחייך בחזרה.. ואולי האהבה היא לקבל חיבוק שמח ממישהו ודרישת בוקר טוב חמה.. ואולי אהבה היא הכל.. ורק צריך לשם לב למה שמעורר אותנו ומשמח אותנו.. בתוך הלב. ואת יודעת.. קחי את האדם שאת חושבת שהוא הכי יפה בעולם, קחי את האדם שאת חושבת שהוא ה-מושלם.. ותשאלי אותו מה הוא חושב על עצמו.. אני מניחה שגם לו יש תכונות בעצמו שהוא פחות מחבב, חלקים בגוף שהוא פחות אוהב.. החוכמה היא לדעת לאהוב אותנו כפי שאנחנו, כי זה מה שיש לנו.. ועם הגוף הזה.. ננצח. האם האהבה כלפי הסביבה היא כנה? מהי כנות? השאלה היא איך את מתייחסת לסביבה, איך את מתייחסת לאחרים, מה את משדרת.. ומה את משקפת.. ומה את מקבלת בחזרה. ואני חוזרת לשאלה הראשונית שלי.. מהי אהבה?
 

osho5

New member
אהבה

אהבה זה להיות מי שאת. לא לפחד ממה שיגידו אנשים סביבך. אהבה זה לרצות את עצמך כדי שתוכלי להעניק לאחרים מעצמך. כי אם אין לך אהבה לעצמך אז את לעולם לא תוכלי לאהוב אנשים באופן שלם כי לא יהיה לך את הגיבוי שלך... לא תהיה לך את היכולת לתת אותה לעצמך ואת תמיד תפחדי שהיא תלך כי תחשבי, בתמימותך, שהאהבה באה מבחוץ אבל אהבה אמיתית באה מבפנים. רק את יכולה לתת אהבה לעצמך ואז היא גם תבוא מבחוץ כי את תקריני אותה החוצה. אם את לא אוהבת את עצמך אנשים גם לא יאהבו אותך כי הם יראו אדם שחושב שלא מגיע לו לקבל אהבה והם יתרחקו ובצדק, כי גם התרחקת מעצמך.
 

דגנית

New member
"אהבה זה להיות מי שאת"

אני בהחלט מסיכמה איתך.. אם את מי שאת, מדוע את חוששת ממה שיגידו אחרים סביבך
 

osho5

New member
כי אני לא ../images/Emo39.gif

אף פעם את לא מוצאת את עצמך מנסה לרצות? מפחדת ממה יגידו שיבינו שאת לא כמו שהם חושבים? את אף פעם לא מפחדת לפגוע בגלל דברים שאת אומרת או חושבת? להיות מי שאת זה להיות את בלי עכבות, להיות רגישה גם לאחרים אבל גם לעצמך ולהגיד, ולא מאגואיסטיות שקודם כל זאת את ואם אני אדאג לעצמי אני אוכל גם לדאוג לאחרים. אהבה זה להבין שלא משנה מה יהיה אני אסתדר. אהבה זה אמון. וכמו שאמרתי... אני לא במקום הזה... עדיין...
 

osho5

New member
ולכן...

אני שואלת... האם אני לא בן אדם אוהב?
 

דגנית

New member
השאלה למה ללכת לקיצוניות של לא אוהב..

אני לא חושבת שהדברים צריכים להיות בקיצוניות שכזו. היום את זקוקה לאישור הסביבה, מחר אולי תדעי דברים, ותהיי חזקה יותר ותזדקקי פחות לאישור הסביבה.. אני לא חושבת שזה הופך אותך לפחות אוהבת. אני חושבת שאהבה היא פשוט משהו.. שקיים בנו, בכל תקופה יש מינונים אחרים שאפשר לאהוב, יש תקופות שבהם מרגישים שאוהבים פחות, יש תקופות שאוהבים יותר, את התקופה ואת מה שעוברים וחווים בה, ועדיין.. אני חושבת שאם אני שלמה בדרך.. אם אני צועדת במסלול שאני עצמי שלמה איתו, אז אני פחות אקשיב למה שיש לסביבה להגיד. תמצאי את המקום שלך, המקום בו את שלמה עם מה שאת עושה, עם מי שאת.. ותהיי חזקה ביכולת שלך, כישרון שלך, ידע שלך.. ואז לסביבה יהיה הרבה יותר קל לקבל, להשלים, ולהבין. מה שתשדרי.. זה מה שתקבלי בחזרה, אם תשדרי שאת לא מרוצה מהחיים שלך, גם אחרים לא יהיו מרוצים יחד איתך, אם תשדרי שאת מרוצה ממה שאת עושה, שטוב לך, שאת מאושרת, שאת אוהבת את הדרך שבחרת בה.. גם לאחרים יהיה קל יותר לקבל אותה. ועוד משהו.. אם בחרת בדרך שלא מקובלת על ידי הסביבה, אבל כן מקובלת ומובנת על ידי חברים שלך, מצאי בהם אוזן קשבת.. ביחד יותר קל. ולפעמים מגלים שיש הרבה אנשים שמרגישים שבדיוק אותו הדבר, וחווים את אותן חוויות אבל חוששים לדבר עליהן.. כי הסביבה לא מקבלת אותן.
 

דגנית

New member
חייכי לעולם..

סיפור: לפני כמה שנים.. רישיקש.. חברה טובה החליטה להיכנס לאשראם, ואני מלווה אותה, עצוב לי.. עצוב לי כי היא נפרדת ממני, ולא ברור אם נחזור וניפגש.. אני מלווה אותה, חוצות את הגשר.. מגיעות לתחנת ג'יפים.. היא עולה, אני הולכת להסתובב בין החנויות.. ואז.. אז מחליטה.. לחייך לאנשים. פשוט לחייך. מחייכת לאלו שעוברים ברחוב מולי, מחייכת לעוברים על הגשר.. את יודעת משהו.. החיוך היה מאולץ בהתחלה, ולאט לאט הפך אמיתי. חייכתי לאנשים והם חייכו בחזרה, הם חייכו אליי, וחייכתי בחזרה, ונוצרה אינטראקציה מעניינת עם אנשים, והיה נחמד.. וצילמתי (במצלמה שלהם) המון אנשים שפגשתי בדרך.. על הגשר.. מצד לצד. קיבלתי תזכורת לכך שחיוך הוא מדבק, גם אם הוא מאולץ בהתחלה, גם אם הכרחתי את עצמי לחייך, וגם לשמוח עבורה על כך שהיא עושה מה שהיא רוצה.. חייכתי.. בהתחלה מתוך כוח, ואילוץ.. עד שהגעתי חזרה לגסט האוס, כבר חייכתי באמת. ואהבה.. אותו הדבר.. לחייך לעולם, לחבק.. מתוך רצון כן ואמיתי לתת משהו מתוכי.. וזה חוזר פי מיליון בחזרה. אז קבלי חיבוק אוהב באמת
(ואת אותה בחורה מקסימה פגשתי עוד פעם ברישיקש.. וזהו.. כל אחת המשיכה בדרכה
)
 
למעלה