נסיון להבהרה
אם קוראים את התשובה שלא בהקשרה, אפשר בקלות לייחס לה זלזול. אני לא חושב שהדובר מזלזל חלילה בקרטה או בג'ודו, או בענפים אחרים. הוא למד אומנויות קשות במשך הרבה שנים. השאלה היתה: "מתי כדאי להתחיל ללמוד טאי צ'י?" והתשובה היתה - בגיל 21. בתנאי שאתה רוצה ללמוד טאי צ'י, וזה מה שאתה מחפש. עד הגיל הזה, אפשר לצבור נסיון בדברים אחרים, אבל לרוב, למי שעדיין לא בן 21 פשוט לא תהיה את הסבלנות הדרושה כדי ללמוד טאי צ'י. אני לא מוצא בזה שום דבר מתנשא. לא תמליץ לאדם בן 60 להתחיל ללמוד קפואירה, נכון? זה מתנשא? טבעי שמתבגרים יחפשו מקומות שבהם אפשר גם להוציא אגרסיות ומרץ, וכו'. אף אחד לא טוען שזה כל מה שיש באומנויות הללו, אלא שזה פן שנערים מחפשים, ולא ימצאו בטאי צ'י אלא באומנויות הנ"ל. לדעתי - להיפך, בגלל הדמיון בין האומנויות השונות, אפשר/כדאי להשקיע זמן ואנרגיה וללמוד אותן, ואז, אם עדיין רוצים ללמוד טאי צ'י, יש בסיס טוב יותר. שאלה - האם לתלמיד שבא מרקע של אומנויות לחימה שונות, יהיה יותר קל או יותר קשה ללמוד אומנות לחימה חדשה, שונה בבסיסה?
