שלום לכן! =)

[Lori777]

שלום לכן! =)

שמי לורן, נורא נחמד לדעת שיש פורום של בנות עם נושא שכל כך קרוב לי. גם לי כמובן יש חבר כבר שנתיים וחצי, מתוכם קצת יותר משנה החבר בצבא. משרת בקרבי. עד עכשיו למרות שהיה קשה... עם כל החזרות שלו הבייתה, עם כל הגעגועים, עם כל הקשיים, הסתדרנו. בזמן האחרון, אנחנו רבים ללא הפסקה. במיוחד כשהוא חוזר. זה כבר הפך לבלתי נסבל, ביותר מדי ריבים אני פולטת "בוא ניפרד" כפתרון הבעיה. והבעיות הן לא קטנות.... אך לפתור את רובן כמעט ולבלתי אפשרי. לפני יומיים הייתה לנו שיחה. מזמן כבר לא הייתה לנו שיחה רצינית כזו. הוא שאל אותי אם אני לא חושבת שאני מפספסת משהו כשאני נמצאת בקשר הזה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא שאל אותי, אך אפשר להגיד שזאת הפעם הראשונה שהבנתי שהשאלה הזאת בעצם מופנית אליו, ולא אלי. הוא הכחיש בהתחלה... אך אחר כך נשבר ושפך הכל. יש לחבר שלי בעיה, הוא לא יכול להסתיר דברים ממני, מצחיק שאני מפרשת את זה כבעיה.... הרי כל אחת חולמת על בן זוג שהוא כן איתה מההתחלה ועד הסוף... הדברים שהוא שפך בפניי: הוא מרגיש שהוא לא מספיק כלום בימים הספורים שהוא נמצא בבית. ובעצם לא מצליח לשלב את החברים+חברה+משפחה+פרטיות+מנוחה בזמן הקצר שיש לו. אמרתי לו שאני מבינה את זה. אך אני לא יכולה לעשות הרבה בנדון, כי הרי זאת הדרך בה הוא בחר להעביר את שלושת השנים האלה. ובנוסף לכך היו רמזים שהבנתי נורא מהר לגבי כך שהוא בעצם מרגיש שהוא לא הספיק עדיין להתנסות עם בחורות( מבינים למה התכוונתי כשאמרתי "כן מדי"?), ושהוא מרגיש שהוא מפספס משהו. זה נורא העליב. זה הקשר הרציני הראשון של שנינו, גם אני לא התנסתי עם אף אחד חוץ ממנו, אך אני גם לא רוצה. יכול להיות שאצל גברים זה שונה... אבל זה לא בדיוק עוזר לי. נורא מהר הגענו לנקודה העיקרית של השיחה הזאת.... והיא ההתלבטות להישאר איתי. הוא אמר מליון פעם שהוא אוהב אותי ומת עלי... בערך אחרי כל מילה שהוא אמר שהולכת לפגוע בי. ואני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל מסתבר שזה לא מספיק? שאלתי אותו... אז מה הוא רוצה לעשות? הוא אמר לי שמה שהוא רוצה לקיים בעולם האמיתי. שאלתי אותו מה זה? והוא אמר שהוא היה רוצה לפגוש אותי בערך בגיל 30... ולהתחתן איתי. ביום הזה הייתי רגועה. הצלחתי להפריד בין מה שניקרא "חברה" לבן אדם... והתחברתי לבן אדם שבי. ניסיתי לדבר איתו כמו שאני מדברת אל כל בן אדם, ואמרתי לו מה שהייתי אומרת לכל אחד. אבל אתם יודעים... בן אדם לחוד וחברה לחוד. ביום למחרת (אתמול) לא בדיוק הצלחתי לשמור את תדמית "הבן אדם" ודי התפרצתי עליו כל היום.... הייתי מעוצבנת בטירוף, ולא ידעתי אפילו למה. לפני השינה חשבתי הרבה ובאמת הגעתי למה שבאמת עיצבן אותי בשיחה הארוכה הזאת... שהוא מעדיף להתנסות עם כמה בחורות מאשר להיות איתי. כמו שאומרים... החלק הגדול של פתירת הבעיה... הוא לעלות עליה. עליתי עליה, ולא עבר הרבה זמן עד שגם הבנתי מה אני אמורה לעשות. התקשרתי אליו... סוף סוף רגועה. ואמרתי לו ככה: אני רוצה שניקח הפסקה בת כמה זמן שאתה רוצה... לא אכפת לי שהיא תמשך חודשיים... חודש.. שבוע או יום. כשאתה מחליט מה אתה באמת רוצה אתה מתקשר אלי... ויש לך שתי אפשרויות בהם אתה יכול להתחיל את השיחה: אפשרות ראשונה:הגעתי למסקנה שעדיף שניפרד. אפשרות שניה: לורי אני אוהב אותך.... ולא יהיה אכפת לי לא להיות עם אף אישה אחרת עד סוף ימי חיי. אמרתי לו... שלא יתקשר לפני שהוא קיבל החלטה. והוא הסכים. הוא אמר שלא יקח לו הרבה זמן, וישתקשר היום להביא לי תשובה, למרות שחזרתי ואמרתי, שמבחינתי יקח זמן לחשוב. האפשרות השניה.... היא לא התחייבות בה הוא אומר "אני הולך להתחתן איתך", מבחינתי היא מסמלת באמת רצינות בקשר, ולא התנדנדות בין משהו קיים, למשהו שהיה יכול להיות במקום. הוא עדיין לא התקשר. אני לא חושבת שיקח לו הרבה זמן לחשוב.... אבל מסתבר שזה לא יקח כל כך קצת כמו שהוא חשב. בנות.... האם עשיתי את הדבר הנכון? האם זה בסדר שאני כועסת על זה? או להפך... האם זה בסדר שאני כועסת על זה ועדיין מביאה לו הזדמנות? האם אני מחמירה איתו? בבקשה... תנו את דעתכן

 

[McBlack]

הייתי במצב דומה מדיי... X:

אני זוכרת את הדילמה, חשבתי עליה עוד לפני שהנושא בכלל עלה - ידעתי שלא אוכל להגביל אותו, שהוא ירצה בשלב מסויים להתנסות וכיו"ב, לא רציתי שהוא ירגיש חנוק איתי ושכך הקשר ייגמר - וידעתי שהפיתרון הוא לקחת פסק זמן אבל ידעתי ש-1. אני לא טיפוס של פסק זמן (טעים טעים, אבל יורד ישר לפולקע) ו-2. לא אוכל להיות איתו אחרי שהוא היה עם אחרת. יש המשך אבל הוא כבר לא רלוונטי עבורך, והוא לא לפורום. בכל מקרה, נדמה שזה די lose-lose situation כך שאין נכון או לא נכון. בסופו של דבר, זאת באמת החלטה שלו, הוא לא יכול לשחק ככה עם הרגשות שלך ולבוא בהצהרות של "אני מאוהב בך בטירוף אבל מת להתנסות", כי לא רק שזה מרגיש מעליב ומשפיל, זה גם די מטומטם כשחופרים בזה. קשה לי לדמיין פתרון שונה מזה שהסיפור שלי מצא בסופו של דבר, מקווה שאתם תמצאו את דרך הפעולה הנכונה ביותר.

 

[Clueless Maiden]

תראי

נלך צעד צעד. קודם כל, האמת שגם ביני לבין החבר עלה הנושא. סתם דיסקסנו באופן תיאורתי. וחבר שלי אמר, אני מאוד מקווה שבצחוק, שהוא רוצה שבעוד 5 שנים נעשה הפסקה של 3 שנים, ואם נחזור נתחתן. ואמרתי לו בתגובה "בוא נפרד עכשיו, למה בעוד 5 שנים?". הוא לקח את זה קצת קשה. אבל לא היה לי אכפת. אני ממש נגד כל התכנוני "נפרד עוד X זמן ונעשה הפסקה של Y זמן ואז נחזור ונעשה Z דברים". זה שאת כועסת עליו זה בסדר גמור. גם אני הייתי כועסת. להתנסות? למה הוא צריך להתנסות עכשיו? הבחור בן 19-20, לא? יהיה לו מספיק זמן להתנסות. אם תהיו בני 24-26 וביחד ולא תהיו בטוחים שחתונה זה הכיוון, זה הזמן להתנסות, אבל לא עכשיו. אני דווקא חושבת שטעית במרחב שנתת לו. קודם כל, הוא מחזיק אותך תלויה, בלחץ, במתח (אני מניחה) ואם זה ימשך חודשיים? נתת לו את הלגיטימציה לחשוב על זה חודשיים. אני גם מסכימה עם מאיה בקשר לזה שיהיה לך קשה להיות איתו בידיעה שהוא היה עם מישהי אחרת. לא יודעת. אני הייתי מתקשרת אליו ומודיעה לו שהתחרטת ולתת לו אולטימטום. כמה זמן שבא לך לחכות, אבל לפחות שלא תחכי ככה, בלי לדעת מתי תשמעי ממנו. נמ. בהצלחה. מקווה שיסתדר.

 

[MeWithoutU]

הייתי במצב שלך גם כן...

לפני המון זמן... הינו רבים הרבה... ובאיזהשהו ריב בעצם הבנתי שהבנאדם מרגיש אולי קצת מתוסכל מעצם העובדה שאני הייתי היחידה שלו בהכול! (אני לעומתו כבר הייתי עם מישהו לפניו...וגם התנשקתי ועשיתי דברים אחרים עם בנים אחרים) וזה די תסכל אותו שזה גרם לנו למתח ענקי בקשר! אמרתי לו שאם זה כל כך חשוב לו - אז שניפרד...כי אני מעוניינת להיות עם מישהו שרוצה אותי וחושק רק בי...ואין לו רצון להתנסות עם אחרות. ותאמיני לי שהיה לי מאוד קשה!בעיקר בגלל העובדה שבאותה תקופה לא רק אהבתי אותו...אלא הייתי אובססיבית אליו! בקיצור...הוא חשב לעצמו...ומהר מאוד הוא הגיע למסקנה שאני זאת הבחורה שהוא אוהב. הוא לא רוצה להתנסות עם בחורות אחרות...ולא כלום - כי הוא הבין שזאת אני שהוא באמת אוהב וזה מספיק לו!וכל השאר לא חשוב בעצם. ולפני כמה ימים חגגנו 5 שנים ביחד(((= רק הצעה בשבילך - אם בסוף הוא מחליט שאת היחידה בשבילו והוא רוצה רק אותך. יהיו פעמים שתריבו (כמו כל זוג נורמלי) - אז באותם ריבים כשאת עצבנית - אל תעלי את הנושא הזה יותר במשפטים כמו "אני תמיד רציתי רק אותך ואתה מניאק רצית להתנסות עם אחרות" ומשפטים בסגנון. כי זה סתם מיותר וגורם לריבים יותר רציניים...(אומרת לך מניסיון)...תזכרי שזאת את שהצעת את זה. אפילו אם לפעמים הוא ממש ממש מעצבן אותך ובא לך להרגיז אותו ולגרום לו להרגש רע על זה שהוא אפילו חשב על דבר כזה. מקווה שהוא יחליט מהר...ותיהיו ביחד המוןןןןןןןן שנים(((=

 

[Ray512]

הממ

דעתי בנושא היא די חד משמעית ודי שחור-לבן. אולי אני טועה, אבל הניסיון שלי מלמד, שכשמתחילים פסקי הזמן, זה אבוד. כן, יש זוגות שאצלם זה אחרת, אפילו בפורום שלנו, אם אני לא טועה. אבל לרוב- כשמתחילים לקחת הפסקות, הדבר מוביל לרוב לפרידה. לא הבנתי למה הוא מרגיש צורך להתנסות. הרי הוא אוהב אותך!

בנאדם שאוהב אותך, אמור לרצות "להתנסות" רק איתך! ולאהוב רק אותך! לא יודעת, תקראו לי מוזרה, תקראו לו צרת אופקים, אבל אני אף פעם לא הרגשתי את הצורך "להתנסות", ולצאת לעולם ולראות אם יש משהו יותר טוב ממה שיש לי ביד. כשהייתי עם האקס, הייתי מאוהבת עד מעל הראש. לא חשבתי בכלל בכיוון של "המממ אולי כדאי שנתאוורר קצת מהקשר הזה", וגם הוא לא. מובן שאנחנו חברות של קרביים (או לפחות חלקנו היינו), והדבר די נועל אותנו ומגביל. לכן, כן, עלה העניין של "אולי אם רוצה חופש? אני לא אגביל אותך..." או, "אולי ניפרד?... אני מרגיש שבגללי את מפספסת דברים". אבל זה בא מתוך דאגה שלו אליי. איך הוא יתנסה? הוא הרי בעצמו כל הזמן ביחידה, ואין לו זמן לבנות. בקושי יש זמן לחברה שמכירה אותו עוד מימים שלפניי הצבא, ונשארת איתו כי היא כבר אוהבת אותו. לגביי ה"להתחתן". נא לקחת בערבון מוגבל מאוד! חבר שלי הוא דוגמא מצויינת. הוא כבר בנה לנו כזה עתיד... תכנן הכל לפרטי פרטים. הוא היה אומר לי "איתך אני אתחתן. " פעם, אמרתי לו שאני אבקש ממנו יום אחד להפסיק לעשן. הוא די התקומם, התחיל לומר שזה חלק ממנו, ואז אמר, "תראי, ברור שכשתהי בהריון אני לא אעשן בבית ובסביבתך." מראה על רצינות, נכון? והנה, תראי, כיום הוא כבר אקס. אנחנו סך הכל צעירות כולנו, וגם הם צעירים. הרבה מילים נזרקות באוויר סתם כך, בלי כיסוי. לסיכום- תשמעי, אם את סובלת בקשר, אם את מרגישה שהוא הולך לכיוון של מבוי סתום... אני לא יודעת, עד כמה שזה קשה, לפעמים צריך לקחת את הרגליים וללכת. לא נשמע לי שאת סובלת ממש. אבל יש חסרונות. ואני לא יודעת מה להגיד לך, מצב מסובך... שוב, העניין של ההפסקות לרוב לא הולך לכיוון טוב... אבל עשי את שיקולייך.

 

[גברת החתולים]

לדעתי,

אם אתם שנתיים וחצי ביחד- סימן שזה לא סתם. לא נראה לי שאת סובלת,גם אם זה נראה כי יש הרבה ריבים (דההה... שניכם בני אדם בעלי דעה בריאה ומוצקת.......!!!) ריבים זה לא הכל בחיים. הרי אחרי זה אני בטוחה שאתם חוזרים להתחבק ולהתנשק וללכת יד ביד, ולצחוק ביחד ולהנות ביחד... אז מה זה משנה אם מידי פעם רבים (גם אם זה בהפרשים של כמה שעות בין ריב לריב...... זה עדין מידי פעם). אל תזרקי הכל לפח, גם אם הוא בא בהצהרה כזאת. בנים, הם כאלה. הם חושבים מהבולבול שלהם ולא מהמוח / לב שלהם. הם חושבים שנסיון רב בבנות (לא מאהבה... תזכרו מאיפה הם חושבים

) יכנה להם ערכים נוספים כגברים, בעוד שאנחנו חושבות שנסיון רב מספיק עם בן אחד, כל עוד זה בא מאהבה.

 

[גברת החתולים]

אני חושבת,

שעשית נכון. פעלת גם כאישה, גם כחברה וגם כבנאדם (כפי שאת הגדרת את זה...)

אני רוצה קודם כל להגיד, שלדעתי מה שאניקה אמרה לא נכון. כי- מה זה משנה בן כמה הוא? לבנאדם מפריע שיש לו חוסר נסיון והתנסות בנשים ובדברים מיניים. אני לא חושבת שזה רלוונטי אם הוא בן 20 או בן 26.... ה-6 שנים האלו שהוא יחייה עם ההרגשה הזאת של- חוסר נסיון, וזה יפריע לו- רק יגרמו לו ולאהובתו לחוסר שקט!!!. אני חושבת שהיית צריכה לתת לו את החופש שלו בדיוק כמו שנתת לו. הכדור במגרש שלו, והוא יכול לעשות איתו כרצונו, הראת לו שאת אוהבת אותו ומוכנה לפעול לפי הבקשה האישית שלו ואת תתמכי בהחלטה שלו - שזה מאוד יפה + בוגר. את לא מחמירה איתו בכלל, כי את בסך הכל גם בנאדם - עם רגשות, רצונות, אהבות, אכזבות וציפיות. מגיע לך גם לקבל פיסה של אהבה ופיסה של טוב מהסיפור, הוא לא יכול לקבל את הכל [ לצערינו העולם לא פועל ככה.....] וגם את לא יכולה לקבל את הכל. אתם מגיעים לפשרה באמצע , מה שטוב לך ומה שטוב לו, וזה מצוין

אני אישית, הייתי לא שוללת את האפשרות של- לחזור, אחר-כך. מצד שני גם לא מדגישה שהיא קיימת....

 

[Svetik In Love]

קראתי הכל...

והאמת שדיי הזדהיתי עם הבעיה שלך. עם חבר שלי הייתה לי את אותה בעיה. כשהיינו שנתיים יחד והוא הרגיש ממש מבולבל לגבי העתיד והצבא ולגבי בנות אחרות- הוא הדגיש לי שהוא לא מעוניין בנסיון מיני אלא לראות אם הקשר שיש בינינו הוא ה-קשר או שיש מישהי אחרת שתגרום לו להרגיש יותר טוב. בכל מקרה, ממש נפגעתי ממנו ולקחתי את זה מאוד קשה כי דמיינתי לנו דברים ותוכניות והוא רצה להיפרד. נפרדנו והיה לי מאוד קשה ועוד יותר קשה היה כי הוא התחיל להתחרט ואז התחיל לשלוח לי הודעות שעל רובן לא עניתי. בסופו של דבר הוא התקשר, דיברנו, וחזרנו להיות ביחד. עברו כבר 3 חודשים מאז שזה קרה, אבל מה אני אגיד לך, זה צלקת. כשחזרנו להיות ביחד, אמרתי לו שמבחינתי זה קשר מחייב (אולי לא חתונה מיד וכאלה אבל קשר רציני) ואם הוא לא רוצה את זה איתי אז שלא יהיה איתי, שלא יישחק משחקים. הוא אמר לי שהוא בחר בי. ורוצה להיות רק איתי. נכון שזה מה שהוא אמר והוא רוצה להיות איתי- אבל מי יודע מה יהיה בעתיד?... מי יודע מה יקרה הלאה. אנחנו לא יודעים ולא יכולים להתחייב. תחשבי טוב טוב אם את רוצה להיות איתו או לא. ותני לו את המרחב שלו.

 

[toxic babe]

אני מבינה אותך מאוד!

רק בסופשבוע האחרון דיברנו על זה. זה היה סוג של "הרי אנחנו לא נהיה לנצח יחד" ואם ניפרד כנראה שזה יהיה בגלל שהוא יפגוש מישהי אחרת או שאני אפגוש מישהו אחר. זה פוגע אבל זה מבט מאוד ריאלי, גם אני מודעת לזה, אבל לפעמים פשוט לא מתאים להגיד את זה. אם הוא אומר לי משהו כזה אין לי שום רצון להחזיק ולטפח קשר כזה שבמילא הוא יסתיים וזה ידוע מראש. אז באמת מתחילים לפזול למקומות אחרים. אנחנו הקשר הרציני הראשון אחד אצל השנייה וזה לגיטימי לחשוב שאולי מעבר לפינה יש מישהו שיגרום ללב שלי לפעום יותר חזק ולהרגיש יותר מאוהבת ונאהבת. אני מסכימה עם זה שגברים חושבים לא עם הראש אלא עם האיבר שבין הרגליים. אם כבר הלכת על צעד כזה אז תחכי ותראי מה יקרה... עדיף שתדעי אחת ולתמיד אם זה כן או לא ושלא תתנדנדי סתם באוויר.

 

[Lori777]

עדכון

בסופו של דבר הוא התקשר אלי אתמול בלילה... אמר שלא יכל להתקשר לפני. הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי... אז אנחנו עדיין ביחד. מקווה לטוב.. תודה רבה לכן על התגובות. לקחתי לתשומת לבי הרבה דברים שאמרתן.

 

[סיויקונית]

יופי אני שמחה בשבילכם.

אומנם לא הגבתי לך פה אבל הסכמתי עם רוב הדברים עצם העובדה שהוא חזר אלייך ברגע שהוא יכל אומרת שהוא כן רוצה להיות איתך והוא רק רצה טיפה לחשוב. הוא יכל לעשות את זה גם בלי שתקחו הפסקה אבל הוא בחר לשתף אותך במחשבות שלו ולדעתי, זה יפה מצדו. בהצלחה בהמשך

 

[אירנושששש]

רציתי גם להביע את דעתי...

בן אדם שאומר לי משהו כזה, מראה שהוא לא שלם ב 100% בזה שהוא איתי, ואני לא צריכה חבר כזה. יצאתי פעם עם חייל שהיה יוצא כל שבועיים הביתה וגרנו מאוד רחוק אחד מהשנייה והוא אמר לי את המשפט הבא: "אני יוצא כל שבועיים ומבזבז את הסופ"ש רק עלייך, יש לי חברים, משפחה...". אמרתי לו ביי. אחרי זה הוא התקשר וביקש סליחה, אבל ברגע שאני נפרדת ממישהו זה נגמר סופית. לא רוצה להיות עם בן אדם שלא שלם ב 100% שהוא רוצה להיות איתי. נתתי לו את כל הזמן שבעולם להקדיש למה שהוא רוצה. אם מישהו היה אומר לי שהוא רוצה להתנסות עם בנות אחרות, הוא היה חוטף סטירה ולא רואה אותי יותר לעולם. לא רוצה על המצפון שלי מישהו שלא טוב לו איתי, שאני מפריעה לו לעשות דברים שהוא רוצה וכו'. אני נותנת בקשר את כל כולי ומצפה גם לקבל את זה. לי ולחבר שלי יש המון תכניות לעתיד ואני יודעת שהוא מאוד רציני לגבי. אנחנו לא יודעים אם כל מה שתכננו יקרה, אבל אנחנו חושבים ביחד על עתיד משותף וזה מראה על רצינות. אף אחד לא מתכנן הפסקות כדי לעשות כל מיני דברים. אנחנו זוג וכל מה שקורה לאחד מאיתנו משפיע על השני. כמו שאני לא רוצה שהוא ילך להתנסות או אלוהים יודע מה, ככה גם אני בחיים לא אעלה בדעתי להציע דבר כזה. זה היתרון לצאת עם אנשים בוגרים ובשלים

חיילצ'יק זקן שלי...

 

[McBlack]

../images/Emo45.gif גואו אירנה.

הנראה אותך חמישי?

 

[אירנושששש]

לא...

מבחן + עבודה (אחרי שבועיים שלא עבדתי בכלל)

 

[cuzican]

אני רואה שאני לא היחידה שזה קרה לה

גם אצלי לפני יומיים החבר אמר דבר כזה שלי הייתה מע' יחסית אחת לפניו [לא שעשיתי בה משו חוץ ממקסימום להתנשק עם הבנאדם..אבל נגיד] ושאצלו אני ה-1 שלו בהכל ושזה מאוד מסקרן אותו לנסות מע' יחסים אחרות גם ,כי אולי יש יותר טוב. אני גם ישר נעלבתי והתעצבנתי וממש נפגעתי אבל הבנתי אותו. הוא כמובן ישר אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא לא רוצה לאבד אותי ...שהוא רוצה שאיכשהו בהיפותית ינסה עם בנות אחרות אבל לא יאבד אותי.... בינתיים הכל אצלו בתיאוריה ואנחנו כבר שנתיים וחצי...אז לא יודעת. מחכים ורואים מה קןורה... אני שמחה בשבילך שהכל הסתדר :]

 

[אירנושששש]

אל תעלבי, אבל...

אם חבר שלי היה אומר לי שבא לו לבדוק אולי יש יותר טוב ממני, הוא היה עף כל כך מהר שהוא לא היה מספיק להבין למה. גם את הדבר הזה להתנסות עם בנות אחרות פיזית אני לא מבינה. כאילו מה? הנרתיק שלהן שונה במשהו? כל מה שאתה רוצה לנסות תעשה עם חברה שלך.

 

[גברת החתולים]

מה הקשר?

בגיל ההתבגרות הגוף זועק ללמוד הכל מהר-מהר-מהר.... להיות בכל המקומות, לעשות הכל, להתנסות בהכל... בנים בד"כ מאוד מבולבלים בזמן הזה כי הם מאוהבים במישהי, ויודעים שהיא טובה להם, אבל בכל זאת הם רוצים עוד להתנסות, עוד לעשות... זה יצר מאוד אנושי. מי את שתמנעי מחבר שלך את מה שהוא צריך ורוצה?

 

[אירנושששש]

חבר שלה רוצה ללמוד? שילמד...איתה

זה מה שאני אומרת. אני לא יכולה למנוע ממישהו לעשות את מה שהוא רוצה, אבל אני לא מוכנה להיות עם בן אדם שלא טוב לו איתי ב 1000%. למזלי חבר שלי כבר מזמן לא בגיל ההתבגרות וגם אני לא...

 

[גברת החתולים]

לדעתי זה קצת אגואיסטי

אם חבר שלך היה בא ואומר לך - תשמעי, אני חושב שהתאהבתי במישהי ואני עדין אוהב אותך. אני מבולבל ולא יודע מה לעשות. היית זורקת אותו? אני לא. הייתי גם נותנת לו לבדוק אם יותר טוב לו איתי או עם האחרת, כי אני אוהבת אותו. ואני רוצה שיהיה לו טוב. גם אם הוא היה בוחר להיות עם האחרת, הייתי שמחה - כי היה לו טוב. כמובן שלי היה לא טוב, אבל זה היה נותן לי נחמה.... ומה הקשר? שיש לו את החיים שלו, הרגשות שלו, האהבות שלו וההתנסויות שלו. כל אחד יכול להרגיש משהו, ולדעתי חלק מהאהבה שלך לבנאדם הוא לתת לו להתנסות במה שהוא צריך כשהוא צריך [ כל עוד זה לא פוגע בך יותר מידי כמובן, אבל לא למתוח את הקו רחוק מידי מאיפושו באמת ].

 

[Ray512]

יש ויש.

תראי, מה שאת אומרת נכון בתיאוריה. אם את אוהבת מישהו את צריכה לתמוך בו ולרצות שיהיה לו טוב וכו' וכו'. אבל בעניין הזה אני מסכימה עם אירנה. זה כנראה פשוט תלוי באופי של שני האנשים. אני, אישית, לא הייתי מוכנה לסבול מחבר שלי כל מיני דברים כאלה. תקראי לי חריפה, לוחמנית, פזיזה, לא מתחשבת, מה שבא לך. דעתי היא שאם בנאדם אוהב אותך, הוא לא אמור לפגוע בך. קל וחומר, הוא לא אמור להאכיל אותך בחרא כשהוא מרגיש קצת לא מרוצה. ואני מסכימה עם אירנה, רוצה להתנסות? תתנסה עם חברה שלך. אתה אוהב אותה, למה שתרצה לנסות להיות עם מישהי אחרת? אולי אני אטומה אבל לא מבינה את זה. אני, אישית, לא הייתי מסוגלת להיות עם מישהו, אחריי שהוא לקח ממני הפסקה, הלך- בדק קצת את השטח, וחזר בסוף כי הוא הגיע למסקנה שהכי טוב לו איתי. פשוט לא. צריך לתמוך בחבר, לאהוב אותו, לשמוח כשטוב לו. אבל עד גבול מסוים. אצל כל אחת הגבול הזה פשוט עובר במקום אחר. וזה לא משהו שנתון לויכוח או דיון. פשוט אינדבידואלי....