שלום לכם,

[יונית ואמיר]

שלום לכם,

אני מחפשת פסוק בתנ"ך שמופיעה בו המילה"סכין" בפני עצמה ולא מילה אחרת בעלת אותה משמעות , אמרו לי שהיא מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך בתור "סכין" מישהו אולי יודע באיזה ספר? איזה פסוק? תודה

 

[פלגיה]

נכתב "שכין" ולא "סכין"

אבל המשמעות זהה. משלי פרק כג פסוק ב: וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ-- אִם-בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.

 

[אשבל רצון]

השפעת הארמית

המילה סכין בדומה למילם נוספות בעברית (כמו לתפס/ש) נכתבה במקרא בשין שמאלית. בלשון חז"ל המילה נכתבה בסמך בהשפעת הארמית, בה אין שין שמאלית. וכך היא נשתמרה לאורות הדורות, וגם בעברית המודרנית.

 

[hapax legomenon]

אפשר שההשפעה היתה דווקא הפוכה

ספר איוב נכתב בתקופה מאוחרת, אך מנסה לשוות לעצמו חזות מוקדמת. כחלק ממטרה זו, מכיר המחבר את מגמת ההתחלפות של שׂ ב-ס, ומנסה להחזיר אותה לאחור באופן מלאכותי. וכך יוצא, שהוא כותב ב-שׂ גם מילים, שבעברית המקראית הקלאסית תמיד, או כמעט תמיד, נכתבות ב-ס. במינוח המקצועית מכנים זאת "תיקון יתר". דוגמאות: "לוּ--שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי" (איוב, ו', ב) "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹׂכְכֵנִי" (איוב, י', יא) "יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ" (איוב, כ"ז, כג) מכאן, שבאשר לכתיב 'שׂכין', יש שתי אפשרויות: 1. זהו הכתיב המקראי המקורי, כפי שציינת. 2. זהו כתיב מלאכותי ("ארכאיזם"), כאשר הכתיב המקראי הרגיל היה 'סכין'. מאחר שהמילה לא נזדמנה בתנ"ך מחוץ לספר איוב, קשה להכריע בסוגיה זו.

 

[אשבל רצון]

באשר לזמנו של ספר איוב

הראיה שהבאת לכך שהוא מאוחר היא טובה, אך לא טובה מספיק. המחלוקות בנוגע לזמנו של ספר איוב הן הרחבות ביותר שאני מכירה. יש המקדימים אותו כאחד הספרים המוקדמים לאמצע תקופת בית ראשון, ויש המאחרים אותו עד לסוף התקופה הפרסית. לדעתי, הסיבה למחלוקות הרבות נובעת מכך שמאוד קשה לקבוע את זמנו, ביחוד על רקע לשונו המשונה. לשונו של ספר איוב היא כל כך חריגה בתנ"ך, וכל כך לא מובנת לקורא המודרני עד שממש אי אפשר ללמוד ממנה. ייתכן כי התופעה שציינת אינה נובעת מתיקון יתר, אלא פשוט מלשון השייכת לניב שאינו מוכר לנו.

 

[סוריאל]

לא מדויק

לפחות לפי מה שהמרצה שלי לארמית גלילית אמר, החילוף שׂ/ס התרחש במקביל בארמית ובעברית, ומעיד על שינוי בהגיית השי"ן השמאלית. הנה, בארמית המקראית נמצא מילים כמו כשׂדי, שׂגיא (כל אלה מתחילת פרק ב' של דניאל)שמאורח יותר כבר נכתבו בסמ"ך. עוד משהו: כל הדיון בהמשך על ספר איוב מעניין, אך לא כ"כ רלוונטי כיון שהפסוק המצוטט נמצא במשלי. ספר ששייך, קרוב לודאי, לתקופה ההלניסטית.

 

[סוריאל]

*מאורח = מאוחר

 

[eyalnadav]

בין סכין לשכין אין טעות

החילוף של אותיות דומות קשה להרבה אנשים שלא מכירים את השפה או ההיגוי וכותבים טעויות , מחליפים בין תו לטית ,בין בית לואו, זין לסמך, דלת בתו ועוד (בעיקר לפי שזה נשמע אותו דבר במבטא - היום לא יודעים לבטא נכון את העיצורים והאותיות -למדו מאנשים חילוניים אשכנזים שביטאו את השפה העברית לפי השפה המדוברת בארצם בעיקר באותיות ובמלעיל ומלרע. ) עכשיו באותיות דומות שזה אותו דבר כמו אצלנו סכין ושכין מי שטועה וכותב אחד מהם -בעצם לא טעה. או כמו כבש וכשב.

 

[אשבל רצון]

כנראה שיש מחלוקת בין המרצים שלנו

כי אני למדתי כפי שכתבתי, מעניין לשמוע דיעה אחרת. הדיון על ספר איוב, באמת נגרר כדרך אגב, כאשר hapax legomenon נתנה דוגמאות מספר איוב על מנת להוכיח את האפשרות שהכתיב המקראי המקורי של המילה 'סכין' (שאכן כתובה בספר משלי) הוא דווקא בסמך.

 

[eyalnadav]

גם אני חולק על המרצים האילו

 

[סוריאל]

למה? ועל סמך מה?