סיוון החמודה
New member
שלום לכם
מה שלומכם? איך אתם מרגישים? אצלי הכל בסדר ומבחינה נפשית לא כל כך. הכל התחיל שהוזמנתי לחתונה של חברה שלי, החלטתי ללכת ולכבד אותה. אני הלכתי עם חברות שלי, וכמובן שלא צפיתי כלום מראש אולי פעם או פעמיים. החברה שלי כל הזמן התכתבה באם אמ אם בטלפון, כי היה ידיד שהכירה דרך חברה שלי זאת שהתחתנה. חברה שלי השניה אני לא מדברת איתה מאז התיכון כי היא עשתה לי דברים מגעילים אז החלטתי שעדיף שלא נדבר. בחתונה הם דיברו בניהם, ואני לא השתתפתי כי הם לא שיתפו אותי. איך נאמר את זה, הן כל רגע הלכו, סתם כי בא להם. ורק שהלכו לרקוד קראו לי, והבחורה שאני לא מדברת איתה ניסתה ניראה לי לדובב אותי, תוך כדי שהיא אומרת לי "בואי לרקוד" אני לא כל כך הבנתי אותה, התיחסתי אלייה לא ממש. הן כל הערב דיברו בניהם {החברות} ובקושי התיחסו אליי. זה מרגיז כי אני באתי עם חברה שלי, והיא ידעה שאני לא מדברת איתה,ולא רוצה. והיא בכל זאת היתה עסוקה איתה, בדיבורים בצחוקים. אולי עליי...אולי לא עליי..... מה שכן עדתתי את עצמי להיות חזקה ולא להתיחס לשטיות שלהם כי הרי באתי למצווה של החתונה לא? אז למה שאני ישבר מהם עכשיו? עודדתי את עצמי והיתה פעם אחת שבכיתי כי ממש התאכזבתי אין לכן מושג כמה. זה לא נעים שלא מתיחסים אליכם אפילו קצת. ידעתי שהיא תעשה לי את זה שלא תיתן יחס מהתיכון אני מכירה אותה והיו לנו עליות ומורדות מבחינת מריבות. ולמרות זאת סלחתי. רציתי לארגן לי לבוא עם ידיד שאני מכירה אבל זה לא הסתדר איך המצב רוח שלי ירד בשניה זה לא יאומן מה אתם אומרים? יש לכם עצה בשבילי? מה דעתכם על איך שהייתי ואיך שהחברות שלי התנהגו? או שהם לא שמו לב? אשמח לקבל ממכם תגובות כי אני קצת מיואשת מהן תודה מראש סיוון
מה שלומכם? איך אתם מרגישים? אצלי הכל בסדר ומבחינה נפשית לא כל כך. הכל התחיל שהוזמנתי לחתונה של חברה שלי, החלטתי ללכת ולכבד אותה. אני הלכתי עם חברות שלי, וכמובן שלא צפיתי כלום מראש אולי פעם או פעמיים. החברה שלי כל הזמן התכתבה באם אמ אם בטלפון, כי היה ידיד שהכירה דרך חברה שלי זאת שהתחתנה. חברה שלי השניה אני לא מדברת איתה מאז התיכון כי היא עשתה לי דברים מגעילים אז החלטתי שעדיף שלא נדבר. בחתונה הם דיברו בניהם, ואני לא השתתפתי כי הם לא שיתפו אותי. איך נאמר את זה, הן כל רגע הלכו, סתם כי בא להם. ורק שהלכו לרקוד קראו לי, והבחורה שאני לא מדברת איתה ניסתה ניראה לי לדובב אותי, תוך כדי שהיא אומרת לי "בואי לרקוד" אני לא כל כך הבנתי אותה, התיחסתי אלייה לא ממש. הן כל הערב דיברו בניהם {החברות} ובקושי התיחסו אליי. זה מרגיז כי אני באתי עם חברה שלי, והיא ידעה שאני לא מדברת איתה,ולא רוצה. והיא בכל זאת היתה עסוקה איתה, בדיבורים בצחוקים. אולי עליי...אולי לא עליי..... מה שכן עדתתי את עצמי להיות חזקה ולא להתיחס לשטיות שלהם כי הרי באתי למצווה של החתונה לא? אז למה שאני ישבר מהם עכשיו? עודדתי את עצמי והיתה פעם אחת שבכיתי כי ממש התאכזבתי אין לכן מושג כמה. זה לא נעים שלא מתיחסים אליכם אפילו קצת. ידעתי שהיא תעשה לי את זה שלא תיתן יחס מהתיכון אני מכירה אותה והיו לנו עליות ומורדות מבחינת מריבות. ולמרות זאת סלחתי. רציתי לארגן לי לבוא עם ידיד שאני מכירה אבל זה לא הסתדר איך המצב רוח שלי ירד בשניה זה לא יאומן מה אתם אומרים? יש לכם עצה בשבילי? מה דעתכם על איך שהייתי ואיך שהחברות שלי התנהגו? או שהם לא שמו לב? אשמח לקבל ממכם תגובות כי אני קצת מיואשת מהן תודה מראש סיוון