פלנטות, אטמוספרה וחמצן
שלום יפתח, כל מולקולת גז נעה כל הזמן - זו חלק מהאנרגיה התרמית שלה. בעבור טמפרטורה נתונה, ככל שמסת המולקולה קטנה יותר, כך המהירות שלה גדולה יותר. לפיכך, אם ניקח פלנטה נתונה וגז נתון המצוי באטמוספרה שלה (בטמפרטורה הטיפוסית של האטמוספרה), נוכל לדעת מה המהירות הטיפוסית של מולקולות הגז. מעבר לכך, מהירות המולקולות משתנה במידה כלשהיא (כי ישנן מולקולות מהירות ואיטיות, וגם כי יש ימים חמים וימים קרים). כעת, אם מדי פעם מולקולות אותו הגז בחלק העליון של האטמוספרה עוברות את מהירות הבריחה מהפלנטה, כמות הגז מסוג זה תדלוף לחלל עד שלא תישאר כלל באטמוספרה. לכן אין באטמוספרת כדור הארץ הליום, למשל. בנוסף לכך, ישנם גזים אשר בד"כ אינם מצויים באטמוספרות כוכבי לכת, למשל חמצן. חמצן, מהיותו מחמצן, נוטה להיקשר לחומרים שונים. כשהוא נקשר למימן, אנו מקבלים מים. כשהוא נקשר לפחמן, אנו מקבלים פחמן דו-חמצני. מהסתכלות בפלנטות אחרות ומראיות נוספות, אנו משערים כי בעבר אטמוספרת כדור הארץ היתה עניה בחמצן ועשירה בפחמן דו-חמצני, אולם האורגניזמים הצמחיים שהתפתחו השתמשו בפחמן הדו-חמצני ופלטו חמצן כתוצר לוואי, ולכן יש כל-כך הרבה חמצן באטמוספרה. טל.
