שלום לכם
אני לא יודעת אם זה המקום לפנות אליו לתמיכה, אבל מאוד אהבתי את הודעתה של המנהלת. אני לא יודעת איך אפשר לעזור למישהו כשלא מכירים את כל הסיפור. הרי אפילו אם אני אקליד דפים על גבי דפים אתם תראו רק את הצד שלי. איך אפשר להיות אובייקטיבי? אני גם לא יודעת איך אפשר לספר הכל בהודעה קצרה אחת, לא להחסיר פרטים, לא לכתוב יותר מדי פרטים שוליים (יש כאלה?) ולא לקשר דברים שאין קשר ביניהם, ולא להיחשף. אבל אני יודעת שהמחשבות שלי אפילו הפסיקו כבר להיות מבולגנות עד כדי כך אני התעייפתי לחשוב. אני יודעת שאני לא מסוגלת לעבוד. אני יודעת שהמצב בעייתי ביותר וחוששת להמשיך. אז אקפוץ למים. ואתחיל מהסוף. בחודש האחרון הוא לא הפקיד כסף בזמן לחשבון המשותף ובאיחור של שבוע הודיע לי שכסף בחשבון ובנוסף הוא עשה הוראת קבע לשנה הקרובה כדי שלא נחזור יותר לנושא. לא בדקתי. בדקתי בסוף החודש וגיליתי שאין ולא היה. דיברתי איתו. הוא בירר. ואמר שהכסף מגיע תוך יום או יומיים. הכסף לא הגיה. שאלתי. קיבלתי תשובה שהוא מנהל ח-ן משותף וצריך חתימה של שותפו. והעניין יסודר מידית. נאדה.(עד עכשיו עבר כבר שבוע מהשיחה הראשונה).הגיע זמן של הוראת קבע. נאדה. עכשיו תשכחו שניה מהכסף. אני אומרת: מי שמנהל חשבון משותף יודע שהוא צריך חתימה של השותף. אני אומרת שהוא ידע כל החודש הזה שכסף לא הגיע ושתק. מבחינתי זה שקר. ושקר מאוד משמעותי וכואב (אם בכלל אפשר לחלק שקרים). וקצת רקע: אנחנו חיים כמה חודשים ביחד. כל חודש קרה משהו עם הכספים. הוא הבטיח דברים וכשהגיע זמן לעשות עם זה משהו התהפכו היוצרות. אנחנו ביחד כמה שנים. נפרדנו כמה פעמים. היה מסתיר ממני דברים (וכנראה עדיין). היו גם כמה שקרים. הגעתי למסכנה שאיך שהוא מנהל את החיים שלו (לא רק מבחינה כספית) לא מקובל עליי ואני לא אוכל לחיות עם זה. כנגד כל הסיכויים הסכמתי. מסיבה אחת פשוטה (ולא טריוויאלית בכלל) אנחנו אוהבים אחד את השניה. קיבלתי מכה. מספר 1999 מה אני עושה עכשיו?
אני לא יודעת אם זה המקום לפנות אליו לתמיכה, אבל מאוד אהבתי את הודעתה של המנהלת. אני לא יודעת איך אפשר לעזור למישהו כשלא מכירים את כל הסיפור. הרי אפילו אם אני אקליד דפים על גבי דפים אתם תראו רק את הצד שלי. איך אפשר להיות אובייקטיבי? אני גם לא יודעת איך אפשר לספר הכל בהודעה קצרה אחת, לא להחסיר פרטים, לא לכתוב יותר מדי פרטים שוליים (יש כאלה?) ולא לקשר דברים שאין קשר ביניהם, ולא להיחשף. אבל אני יודעת שהמחשבות שלי אפילו הפסיקו כבר להיות מבולגנות עד כדי כך אני התעייפתי לחשוב. אני יודעת שאני לא מסוגלת לעבוד. אני יודעת שהמצב בעייתי ביותר וחוששת להמשיך. אז אקפוץ למים. ואתחיל מהסוף. בחודש האחרון הוא לא הפקיד כסף בזמן לחשבון המשותף ובאיחור של שבוע הודיע לי שכסף בחשבון ובנוסף הוא עשה הוראת קבע לשנה הקרובה כדי שלא נחזור יותר לנושא. לא בדקתי. בדקתי בסוף החודש וגיליתי שאין ולא היה. דיברתי איתו. הוא בירר. ואמר שהכסף מגיע תוך יום או יומיים. הכסף לא הגיה. שאלתי. קיבלתי תשובה שהוא מנהל ח-ן משותף וצריך חתימה של שותפו. והעניין יסודר מידית. נאדה.(עד עכשיו עבר כבר שבוע מהשיחה הראשונה).הגיע זמן של הוראת קבע. נאדה. עכשיו תשכחו שניה מהכסף. אני אומרת: מי שמנהל חשבון משותף יודע שהוא צריך חתימה של השותף. אני אומרת שהוא ידע כל החודש הזה שכסף לא הגיע ושתק. מבחינתי זה שקר. ושקר מאוד משמעותי וכואב (אם בכלל אפשר לחלק שקרים). וקצת רקע: אנחנו חיים כמה חודשים ביחד. כל חודש קרה משהו עם הכספים. הוא הבטיח דברים וכשהגיע זמן לעשות עם זה משהו התהפכו היוצרות. אנחנו ביחד כמה שנים. נפרדנו כמה פעמים. היה מסתיר ממני דברים (וכנראה עדיין). היו גם כמה שקרים. הגעתי למסכנה שאיך שהוא מנהל את החיים שלו (לא רק מבחינה כספית) לא מקובל עליי ואני לא אוכל לחיות עם זה. כנגד כל הסיכויים הסכמתי. מסיבה אחת פשוטה (ולא טריוויאלית בכלל) אנחנו אוהבים אחד את השניה. קיבלתי מכה. מספר 1999 מה אני עושה עכשיו?
