שלום לכם ../images/Emo59.gif
17...ירושלים... אני אגש ישר לעניין לא עובר שבוע בלי שאני מעשן גראס, לפעמים זה מגיע למספר פעמים ביום (בימים קשים - בערך 6 או 7 פעמים) אני מעשן לא קצת חשיש, שותה לא קצת אלכוהול ונוטה לשלב בין השניים. מעשן לא קצת סיגריות ושותה המון קפה. פטריות הזיה ואל.אס.די קופצים מדי פעם לבקר את המוח שלי. אקסטזי אף פעם לא עשיתי ואף פעם לא אעשה (כי יש לי איוושת לב, מום בלתי מזיק שעלול להתדרדר לדום לב תחת אקסטזי) והשלב האחרון - מדי פעם לפעם הירואין. אני מאוד מקווה שאף אחד לא יתחיל להגיד "למה אתה מרעיל את עצמך עם כל זה?" כי לאף אחד אין זכות להגיד לי את זה. כי אף אחד לא מכיר אותי, אף אחד לא יודע מה זה לחיות את החיים שלי ולראות את העולם דרך נק´ המבט שלי. יש בי המון הרס עצמי - הדבר המושלם שיוביל אדם לאלכוהול. עישון. סמים. אני לא יודע למה אני כותב את זה... יש לי המון רגשות בקשר לכל מה שאני עושה לעצמי - חלקן חיוביות, חלקן שליליות וחלקן נייטרליות. אני לא תחת האשליה של "אני לא אתמכר, זה לא יקרה לי, אני אשלוט בזה" וכמו שאמרתי, אין לי מושג למה אני כותב את זה...אני מניח שזה בגלל שכל זה בא אלי יחסית מהר, ולמען האמת קצת קשה לי להאמין שאני עושה את כל זה. ואני חש את הצורך לספר למישהו... שזה לא ישאר רק ביני לבין עצמי. (כשאני אומר שקשה לי להאמין אני לא רומז שיש לי חרטות). אני יודע שרוב האנשים יחשבו "חבל עליך" או "חתיכת אדיוט" או משהו בסגנון... ואני לא מאשים אותם. אני לא מצפה מכולם שיבינו. ואני חושב בדיוק אותו דבר על האדם שקם בבוקר ומנהל את חייו כמו רובוט... קם בשש, מצחצח שיניים, ארוחת בוקר, קפה, עבודה, לחזור הביתה לאישה ולילדים וכו וכו... אם זה עושה אנשים מאושרים (ואני לא מצליח לדמיין איך) אז שימשיכו... כנ"ל לגבי. וקוויתי שפה לא יהיו אנשים כאלו... ואם כן אז שלא ימהרו לשפוט ולהגיד "למה אתה הורס את עצמך עם כל זה?" so thats it
and how r u all doing?
17...ירושלים... אני אגש ישר לעניין לא עובר שבוע בלי שאני מעשן גראס, לפעמים זה מגיע למספר פעמים ביום (בימים קשים - בערך 6 או 7 פעמים) אני מעשן לא קצת חשיש, שותה לא קצת אלכוהול ונוטה לשלב בין השניים. מעשן לא קצת סיגריות ושותה המון קפה. פטריות הזיה ואל.אס.די קופצים מדי פעם לבקר את המוח שלי. אקסטזי אף פעם לא עשיתי ואף פעם לא אעשה (כי יש לי איוושת לב, מום בלתי מזיק שעלול להתדרדר לדום לב תחת אקסטזי) והשלב האחרון - מדי פעם לפעם הירואין. אני מאוד מקווה שאף אחד לא יתחיל להגיד "למה אתה מרעיל את עצמך עם כל זה?" כי לאף אחד אין זכות להגיד לי את זה. כי אף אחד לא מכיר אותי, אף אחד לא יודע מה זה לחיות את החיים שלי ולראות את העולם דרך נק´ המבט שלי. יש בי המון הרס עצמי - הדבר המושלם שיוביל אדם לאלכוהול. עישון. סמים. אני לא יודע למה אני כותב את זה... יש לי המון רגשות בקשר לכל מה שאני עושה לעצמי - חלקן חיוביות, חלקן שליליות וחלקן נייטרליות. אני לא תחת האשליה של "אני לא אתמכר, זה לא יקרה לי, אני אשלוט בזה" וכמו שאמרתי, אין לי מושג למה אני כותב את זה...אני מניח שזה בגלל שכל זה בא אלי יחסית מהר, ולמען האמת קצת קשה לי להאמין שאני עושה את כל זה. ואני חש את הצורך לספר למישהו... שזה לא ישאר רק ביני לבין עצמי. (כשאני אומר שקשה לי להאמין אני לא רומז שיש לי חרטות). אני יודע שרוב האנשים יחשבו "חבל עליך" או "חתיכת אדיוט" או משהו בסגנון... ואני לא מאשים אותם. אני לא מצפה מכולם שיבינו. ואני חושב בדיוק אותו דבר על האדם שקם בבוקר ומנהל את חייו כמו רובוט... קם בשש, מצחצח שיניים, ארוחת בוקר, קפה, עבודה, לחזור הביתה לאישה ולילדים וכו וכו... אם זה עושה אנשים מאושרים (ואני לא מצליח לדמיין איך) אז שימשיכו... כנ"ל לגבי. וקוויתי שפה לא יהיו אנשים כאלו... ואם כן אז שלא ימהרו לשפוט ולהגיד "למה אתה הורס את עצמך עם כל זה?" so thats it