שלום לכם קהילה....

  • פותח הנושא Tefer
  • פורסם בתאריך

Tefer

New member
שלום לכם קהילה....

אני נער בכיתה ט' בעל הפרעות קשב וריכוז וadhd כימעט בכל יום שישי יש לי התפרצות אשר בעיקר נובעת מקללות של ילדים מהכיתה שלי לעברי. כאשר אני אומר למורה שלי שהם מקללים אותי היא אומרת לי שהיא לא שמעה כלום והכל מתמשך כרגיל. אני יתן לכם דוגמא שקרתה לי אתמול: למדנו חינוך, המורה פתחה נושא על כמה ילדים שעושים ונדליזם בכיתה ולכן היא נעלה את הכיתה (אני לא אחד מהם). לאחר כמה דקות של צעקות הלכתי לכיוון המורה שלי אשר דיברה עם אחד מהתלמידים. כאשר התקרבתי לעבר המורה שני ילדים שיושבים אחד ליד השני דחפו עליי את שולחנם כדי שאני לא יוכל לעבור. (אני במריבה איתם) לאחר שדחפו את השולחן שלהם עליי הזזתי את השולחן בעדינות אך כנראה שזה לא מה שחש אחד הילדים הדוחפים ולכן רץ לעבר מקום הישיבה שלי וזרק את הכיסא שלי יחד עם התיק שלי על הריצפה. בשלב הזה התעבצנתי מאוד משום שקראתי למורה שלי אך היא לא הגיבה ולכן רצתי לעבר מקום הישיבה שלו, חטפתי את התיק שלו, פתחתי את החלון ואמרתי לו שהוא עכשיו יבקש סליחה ולא אני יזרוק לו את התיק מהחלון. הוא כמובן לא נענה לבקשתי ולכן זרקתי את התיק שלו למטה. שניה לאחר מכן רצתי לעבר הדלת של הכיתה והתחללתי לבעוט בדלתות (לא שלטתי בזה). המורה התחילה לרוץ ואמרה שהיא הולכת להתקשר לאמא שלי להודיע לה שאני מתפרץ עוד הפעם. אך אני התחננתי ואמרתי לה שלא תתקשר לאף אחד. היא לא נענתה לבקשתי ורצה להתקשר לאימי. אני התחלתי להתחרפן ובעטתי בדלתות. משום מה הרגשתי שאני חייב לתת אגרוף חזק בקיר אך ניסיתי למנוע את זה וניסיתי להשתלט על המצב ולכן במקום זה הוצאתי מהמקום צמח קטן. (במקום לדפוק את האגרוף בקיר). לאחר מכן ניסתי להירגע אך לא הצלחתי, זזתי בעצבנות ממקום למקום ולא יכולתי לשבת. לאחר מספר דקות שהסתובבתי סביב במעגלים נרגעתי קצת וישבתי. אימי אמרה לי שכדי להירגע צריך להתכווץ ולשחרר וגם לנשום נשימות עמוקות. עשיתי זאת אך זאת לא עזר. הציעו לי מים, אך עניתי בסירוב. אני רציתי לשתות את המים אך גופי לא נתן לי לעשות את זה. הרגשתי שאני נלחם בעצמי. הרגשתי מאוד מתוסכל משום שמאוד מאוד מאוד מאוד השתדלתי לשלוט בעצמי ולהימנע מהתפרצויות כאלה ועם כל ההשתדלות שלי גופי מרד בי. כעת (יום אחרי) אני מאוד מתוסכל, הושעתי מהבית ספר לארבעה ימים. אני מרגיש שזה ממש לא בסדר כי אני מנסה להסביר להם שאני לא שולט בזה, אני ממש מרגיש שזה כמו תסמונת טורט אך באופן אחר. אני לא יודע איך אני יחזור לבית ספר כי כל חבריי חושבים שאני משוגע ולדעתי אני פשוט יהיה מנודה. אני לא יודע מה לעשות. בבקשה תתנו לי עצות איך לחזור לבית ספר בהרגשה שאני לא משוגע ו"להחזיר את הכבוד שלי". בתודה, רותם.
 
אתה לא משוגע

בהחלט יש קשר בין הפרעות קשב להתנהגות, היות ש ADHD מוגדרת כהרפרעה של ויסות התנהגות. אופן בפעולה במוח של לקויי קשב הו כזה שמקום בו מתבע עיבוד המידע לא עובד דרך מכזי הויזות והרגש, ולכן נוצר מצב שיש תגובה שרגשית מאוד גירתה אותך להגיב שהתגובה ההתנהגותית לא פרופרציונלית למעשה. כקרימינולוג שעוסק בהתנהגות בלתי מתסגלת של לקויי קשב, מה שאתה מתאר מוכר, ומופיע גם בספרות. קל להתגרות היות שמהר מאוד לקוי הקשב רותח ואז קשה לו מאוד להירגע מיידית. זה קשור לדפוס העוררות של מערכת העצבים המשנית, מנגנון האמור לסייע לך במקרה חירום לברוך או להילחם. מערכת דרוכה מביא מיד לתגובה ולרוב להילחם בגורם. הדרך הטובה להפסיק את השרשרת הזו היא לא להיכנס אליה, זו מיומנות שניתנת למדידה כמו גם לטיפול תרופתי השעות ממתנות לעוררות זו. מה שאני מציע לך, ראשית תדבר עם ההורים שלך, נראה מהתשובה שלך לפי" התחננתי שלא תספר..." שיש איזו מבוכה שפוגעת בתקשורת. מציע לך פשוט לדבר איתם. תקרא קצת על ADHD אפילו בספריית הפורום, שיהיה לך בסיס לשיחה. לבחון האם ההורים דרכי עבודה ושיטות התערבות שמתיאמות לך ומוסכמות אליהם (אתה עדיין קטין). דבר שני, לשתף במערכות התמיכה ,גם הכתיבה בפורום היא הזמנה לסיחה ואני מאמין שתמצא כאם אוזן קשבת ללא רחמים וללא תיוג, אך לא יחסכו ממך גם ביקורת מתי שצריך. אתא מוזמן לפנות גם לעמותות העסוקות בעניין, למשל "ידע והקרה" תוכל ליצור קשר ולסתיע בה. אחר כך שווה שיחה עם יועצת בית הספר בעניין הכאב, התיסכול וחוסר האונים מורגשים בכל אות ואות ואתה בדרך להתמודדות. אתה מוזמן לפנות אלי גם במסר אישי אם יש לך שאלה אישית. יישר כוחך ובהצלחה גיל מאור לא ציינת מתי אובחנת והאם אתה מטופל באיזו שהיא דרך.
 

Tefer

New member
כן, אובחנתי....

אובחנתי בכיתה ז' או ח' ואני כעת לוקחת רטלין LA 30 מילגרם. אני לא יודע איך מרגישים עם התרופה כיאלו אני לא מרגיש אני רגוש יותר, אני פשוט לא מרגיש שום הבדל... האם זה נורמלי ?!
 
לא, ייתכו והמינון לא מתאים

ממליץ לך לחזור לרופא מומחה ולבחון מחדש את האיזון הכימי. מעבר לכך ללמוד מיומנויות עבודה עם מ מעצב התנהגות או אפילו עם מאמן אישי.
 

Tefer

New member
חח המינון מתאים.. אני לא קל משקל...

אם אתה מבין למה אני מתכוון....
 

b a r b a i m a

New member
LA 30 זה מינון נמוך לגילך וכמו שאתה

אומר אתה לא קל משקל... על אחת כמה וכמה המינון לא מתאים. כשלוקחים מינון נמוך ישנן תופעות לואי שונות וחלקן כמו שאתה מתאר המלצה אישית מנסיון, וכמו שקודמי אמר - חזור לרופא שיתאימו לך מינון נכון - ואז תראה כמה טובים החיים יכולים להיות בהצלחה
 

Tefer

New member
מוזר כי הייתי לפני חודש אצל הרופא

לפני חודש ומשהו הייתי על 20.... זה באמת מוזר... אני אצל ד"ר נבו אם אני לא טועה...
 

Tefer

New member
והוא אמר ש-30 זה מספיק ויותר למשקל

שלי... באמת מוזר...
 

ronenscha

New member
בעיות בכיתה

היי רותם כל הכבוד על זה שאתה מוכן לכתוב על כך בגילוי לב כזה. אני לא יודע מבחינה תרופתי, אבל יש לי עיצה אחת, פעם הבאה כשאתה רואה שהמצב מתחיל להתחמם תבצע את הפעולות הבאות ברגע שאתה מסוגל: צייר לך בראש תמונה של האדם שעיצבן אותך. תצמיד לו חדק של פיל בצבע ורוד. צואר של גירפה בצבע צהוב אזניים של חמור ירוקות זנב של אריה מצבעי זברה. ובראש שלך, לא במציאות, תתן לו בעיטה עזה שתעיף אותו דרך כל המדרגות החוצה. הכל כמובן בראש. עשה זאת ברגע שאתה מצליח, רצוי לפני ההתפרצות. שלך באהבה רונן נ.ב. שלח ליועצת את המכתב שכתבת פה. אולי זה יעזור. רונן
 

Tefer

New member
אני מודה לך מאוד אבל....

אני לא יודע עם גם לך היו לך בעיות בכיתה כמו שלי, אבל זה מאוד מאוד קשה במצב עצמו.. יענו מבחינה תאורתית זה מאוד קל לחשוב על זה. אבל שזה קורה לך אתה מעבד את כושר השליטה כל הגוף ואתה בעצם מישהו אחר... אני, מישהו שבכלל לא אלים ולא עושה בלאגנים דווקא לי זה קורה, שזה קורה לי אני מרגיש שיש פיצוי אישיות ואיזה "ערס" נכנס בי. אני יודע שזה נשמע מאוד מוזר אבל באמת. זה מתבטא בזה שאני רוצה לעשות משהו אבל בעצם אני עושה משהו אחר. אני לא ממש יכול להסביר. לדעתי רק למי שיש ADHD יכול להבין באמת... תודה על האכפתיות...
 

DrEx

New member
אחי זה קורה לי גם...

גם בקטע של מכות וגם בכתה של עישון בבית אמא לי לא מרשה לי לעשן בבית ואני גם לא רוצה אבל אחריי דקה אני מוצא את עצמי עם סיגריה בחדר... גם ככה זה קורה לי בכיתה יענו אני לא רוצה לעשות משהו אבל אחריי כמה זמן בלי לחשוב יותר מידיי אני מוצא את עצמי עושה את זה... תנסה לאט לאט להישתלט על זה למה בהתחלה מרגישים הרגשה כזאת בבטן שיהיה בא לך ליצוק אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ואז לאט לאט זה תמיד ישתפר אבל ההרגשה הזאת עדין תישאר... תישדל לעשות את זה...
 

ronenscha

New member
היי רותם

אני לא הייתי במצב שלך, אבל היו לי המון בעיות אחרות. שמעתי המון פעמים את הביטוי "לו רק רצית..." כך שאני בהחלט מבין שאתה לא יכול. קיבלת המון הצעות עידו מכל מני אנשים, כולן טובות. וזה שאתה מסוגל לשתף ברגשות שלך אחרים ולהסביר עצמך זה כבר יתרון גדול עלי, כי אני יכולתי לעשות זאת רק בגיל מאוחר מאוד. רק שתדע שאתה לא היחיד במצבך והרבה מתמודדים עם שאלות כאלה. אני יודע שב"שניידר" וב"גהה" יש כל מיני קבוצות טיפוליות לבעיות כאלה. כדאי לנסות זאת. חוץ מזה אנחנו כאן תמיד מוכנים לעזור. חזק ואמץ רונן
 

C0BRA

New member
אין לך מושג כמה שאתה לא.....

לבד,אני כבר בן-22 ואני מאובחן כ-ADHD כשהייתי בגיל שלך זה התבטא רק בחוסר יכולת ללמוד ולשבת בכיתה כשהתגייסתי לצבא עברתי סוויץ ממש מטורף שלחו אותי לטירונות של מופרעים בחוות השומר שם כל הקרימנלים עושים טירונות ואני הייתי בסדר גמור לא הייתי אלים לא היו לי התפרצויות זעם יום אחד הסמל שלי התחיל להקניט אותי (לא שיתפתי פעולה עם המערכת שמה) נתן לי עונשים לילה שלם בגשם ופתאום הרגשתי אש בחזה זרמים בראש ודפיקות לב מטורפות אני לא זוכר כל כך מה עשיתי אני זוכר רק את התוצאות שברתי לו 4 צלעות את האף זעזוע מוח קל ושיניים קדמיות סדוקות מאז אותו יום ועד עכשיו אני סובל...יש לי 5 תיקים על תקיפה כשאני בכביש אני באטרף פעם אחת מישהו חתך אותי ועקבתי אחריו עד הבית שלו והוא יצא שבור,בזמן האחרון(כמעט שנה) זה מתחיל להרגע אני מצליח לשלוט בעצמי מה שיש לי לייעץ לך זה לא הרבה זה קשה וזה מעיק התשובה בסופו של דבר תבוא ממך.
 

Tefer

New member
שמעו.. הייתה שיחה עם פסיכולוג שמתמח

שמתמחה ב-ADHD עם המחנכת, עם האמא שלי, עם אבא שלי (הם גרושים), עם היוצעת, ועם הרכזת שכבה. הוחלט שאני צריך לעבור כיתה ל10 ימים ולראות עם יותר טוב לי. אני לא יודע עם הצעד הזה הוא לטובתי או לרעתי: צד אחד אני יראה להם שטוב לא בכיתה שלי חוץ מ-2 הילדים האלה שמעצבנים אותי, ומצד שני הם יראו כמה שקט בכיתה בלעדיי ויעיפו אותו מהכיתה. אני פשוט צריך להסביר למערכת ש-2 הילדים האלה מביאים אותי למצב הזה ושאותם צריך להוציא.. אבל כנראה שאותם זה לא ממש מעניין....
 

eranoz

New member
עוד חודש וחצי שנת הלימודים ניגמרת

תנסה להעביר את מה שנשאר בכיתה השניה. הפתרון הטוב ביותר זה לעמוד מול הכיתה ולהסביר את הקושי שלך. וששני הילדים האלה הם מהבעיה לא פחות ממך. בגיל שלך כשהבנאדם מראה חולשה מתנפלים עליו כמו נשרים מורעבים. וצריך לחשוב הרבה לפני איך עושים את זה...
 

zivadina

New member
כדאי מאוד להתייעץ עם ד"ר איריס מנור

ד"ר מנור תייעץ כאן בסוף השבוע הקרוב. היא פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר, אשר "הצילה" ילדים רבים עם הפרעת קשב. (מנסיון אישי). אני בטוחה שהיא תוכל להמליץ לך על כווני עזרה.
 

סירוקית

New member
לרותם:

אני אמא לילדה שהיא ADHD. קראתי פעמיים את מה שכתבת ופשוט עלו לי דמעות. הרגשתי שהמאמצים שאתה משקיע אדירים אבל פשוט קשה לך. אתה ילד נבון ובוגר מאד, מבין בדיוק מה הבעיה אבל כנראה שאתה לא יכול לעשות מעבר למה שכבר עשית. בין השאר, כי אין לך את הכלים המתאימים: התרופה שאתה לוקח אולי לא משפיעה בצורה מיטבית ואתה לא מצליח לשלוט בכעס, באירוע שנגררת אליו שלא באשמתך. מה שעזר לנו מאד זו סדנא לשליטה בכעסים. שם תלמד להבין את התהליך שעובר עליך ותלמד טכניקות להביע או לפרוק אותו בדרכים אחרות מאלה בהן אתה נוקט. חלק מהרעיונות הועלו כאן, אבל אם לא מתרגלים אותם - הם לא יהפכו חלק ממך. בנוסף, הרגשתי שהמורה ממש לא לצידך. התעלמות זה ממש לא מה שהילדים האלה צריכים וגם לא אתה! ייתכן שסביבה אחרת, מורה תומכת יותר - ישפיעו לטובה על התגובות שלך. ושוב, עשית עלי רושם חזק ונראה לי שהמודעות הגבוהה שלך תעזור לך בתהליך הטיפולי. אל תוותר עליו! בהצלחה מכל הלב!
 
למעלה