ממש ממש קשה
טוב קודם כל אני קצת הייתי בשוק , כשקראתי את כל הדברים שכתבת, אבל זה מוכיח שאנחנו צריכים לחשוב על כמה דברים. אתה יודע, אנחנו מהעולם הדתי (דתי-לאומי) - מאוד קשה גם לנו, אבל אני כמעט לא יכול לתאר לעצמי כל העניין בעולם החרדי. הסיפור שלך באמת נורא עצוב, ואני מאמין שהוא נגע ללב כולם. אני מודה לך מאוד על התשובה שענית לסבבב - זו אחת השאלות הקשות המורכבות ביותר שאנחנו מתמודדים איתה - הרצון להמשכיות מול הרצון לחיי אהבה ומשיכה. אני לא בטוח שהפתרון שהצעת הוא אידיאלי, אבל זה חשוב לדעת שיש אנשים, שאפילו בדיעבד, נאלצים לדבוק בו. אני עוד צעיר. כבר אמרתי את זה פעם, אבל שתדע שעל הסיפורים והחיים של אנשים כמוך, ה"דור" שלי יחליט את החלטותיו בעתיד. אז שוב תודה
אני מניח שחשבת על זה, אבל מה דעתך לספר לאשתך? כלומר האם אתה חושב שיש אפשרות, לשבת ולנהל איתה שיחה רצינית וארוכה (אפילו יום שלם) על הנושא הזאת ולהחליט על ההמשך? בתקווה שתזכה למצוא את אושרך...