שלום לכל אחי לצרה.

[חרדי נשוי 25]

שלום לכל אחי לצרה.

אני חדש חדש פה. ובמקרה נתקלתי בפורום ואולי זה מה שיעזור לי בחיים. אני מתוסכל מחיי הנישואין שלי ומחפש עזרה מאדם נשוי שמבין איך להתגבר על זה. אין לי מצב להתגרש כי יש לי ילד ואשה שאוהבת אותי מאוד וחושבת שאני גם אותה. אני חושב שהפתרון זה למצוא חבר דומה ולקיים איתו יחסי מין . עזרו לי

 

[ריק בש]

קישור שפעם נתתי על בחור דומה

 

[מתי גולני]

עצה טובה

תתקשר ל 054-6409929 ונדבר באופן דיסקרטי

 

[נח 1]

פתרון אמיתי

בקשר לתגובות השונות בעניין הגירושין אני חולק עליהן באופן יסודי ביותר. גירושין ועוד בציבור הדתי ויותר מכך בציבור החרדי הם אינם פתרון קסם ולפעמים הנזק הנפשי, שעלול להיגרם כתוצאה מכך, יהיה כבד מנשוא. מה הפתרון? אין פתרון קסם. אינני מתיימר להיות מומחה לפתרון בעיות. עם זאת בשיחה אישית (גם באמצעות הטלפון) יקל לנסות למצוא את הכיוון לפתרון הבעייה. רק היזהר והישמר לך מכל מיני "מומחים" למיניהם, שעצתם יכולה להיות "עצת אחיתופל". יש לנסות לפתור את הבעייה בזהירות וברגישות רבה ביותר.

 

[dkey]

הפתרון היחידי הוא להתגרש!

 

[dkey]

ובאותו ענין

 

[סבבב]

ואווו...

אחת הכתבות המדהימות... זה ממחיש שמספר דקות את כל ההתקדמות שנעשתה פה בשנים האחרונות. זה מעמיד בפניך את כל ההתלבטויות לגבי אם להתחתן ולגבי משפחה - בצורה שונה לגמרי...

 

[סבבב]

קטונתי...

אין לי ספק שהמצב אותו אתה מתאר הוא קשה מנשוא... להיות נשוי וכבול למערכת משפחתית, דתית, ערכית, ועם זאת לחפוץ במגע גברי בו אתה חושק. אין ממש פתרון קסם לדבר זה. הייתי מאוד שמח אם היית משתף אותנו ומספר לנו מאיזו סיבה התחתנת? (לחץ חברתי / חשבת שאתה נמשך וכו'...). וכיום בראייה לאחור, האם היית עושה זאת שוב? שבוע טוב וחורף בריא...

 

[חרדי נשוי 25]

הנה סיפור חיי העצוב

ובכן.. נולדתי הומו! אני זוכר מגיל 8 אותי נמשך לגברים. מעולם לא נמשכתי לנשים. משך כל חיי אוננתי הרבה.בגיל 16 הלכתי ללמוד בישיבה חרדית עם פנימיה. שם חוויתי התנסות ראשונה עם בחור שהתחיל איתי וזה היה מדהים סוף סוף הבנתי את הייעוד שלי בחיים. לאחר מכן התבגרתי וחוויתי עוד מין עם אחרים, עברתי ישיבה למקום יותר גדול. שם שמו אותי בחדר יחד עם בחור שלא נמשכתי איליו אבל הוא היה נחמד והיינו מדברים המון,לאחר כ3 חדשים התחלתי להמשך איליו מינית והוא לא היה בקטע. פה הייתה הטעות הגדולה שלי שחשבתי מזה שאפשר להתאהב בכל אדם גם אם מהתחלה לא נמשכים כמובן שצריך שלא ידחה אותך משהו בו. לא רציתי להתחתן! אבל כל החברים התחתנו והמשפחה לחצה. התחלתי להפגש עם בנות ונגעלתי. עד שהגיעה הבחורה של היום והיא לא משכה אותי אבל גם לא הגעילה אותי וחשבתי שזה יגיע עם הזמן- וזה לא הגיע! אני נשוי כבר יותר מ3 שנים וזה סיוט. היא מאוד יפה וחתיכה, חברים שלי דלוקים עליה רצח ואני לא . כשאני שוכב איתה אני עוצם עיניים ומפנטז על גברים. כשהיא נוגעת בי למטה אני חושב רק על גברים שמושכים אותי וכך זה נמשך. אני לא יכול להתגרש. אני אוהב אותה בטרוף אבל כמו שאני אוהב את הילד שלי זה אהבה אחרת,רגשית לא מינית. יש לנו הכל בחיים היא מאושרת אני שוכב איתה המון (במקום לאונן) והיא בטוחה שאני אוהב אותה מאוד אני גם אומר לה את זה הרבה. וכשאני לבד אני בוכה המון וחושב מה לעשות קיבלתי את העונש הכי חמור בחיים לחיות עם אדם שאתה לא אוהב אותו .היו לי כמה ``בגידות`` עם בנים . וכשאני בוגד זה נותן לי אוויר לפחות לשבוע ואני חוזר ומנשק אותה וחושב כמה היא גם מסכנה שלא מגיע לה בעל כמוני, ואחרי שבוע זה שוב מתעורר ואני מרגיש דחף מיני לגברים. אני אובד עצות. מיואש מהחיים והם חולפים ללא פתרון. זה עצוב כי חרדי הומו זה דבר ללא קיום בחיים. רק מה, אני יודע שיש רבים כמוני כי הרי יש הרבה הומואים חרדים ורובם התחתנו ויתחתנו אז אולי דרך הבמה המדהימה שנתתם לי לכתוב כאן (אני נשבע לכם המקלדת רטובה מדמעות..) אולי אחד שבאותה צרה יקרא את זה ויחשוב על פתרון הדדי. תודה לכם ושתזכו לאהוב. אני לא זכיתי...

 

[סבבב]

יש לי שאלה...

אשמח מאוד אם תענה בכנות רבה, ובתשובת כן / לא. ידוע שבנוסף ללחץ החברתי הגדול הניטל עלינו להתחתן, יש לכל אחד את הרצון להמשכיות, ילדים, משפחה. אתה מימשת את הרצון הזה. יש לך משפחה. יש לך ילד משלך. ילד שלך מאשתך. לא מאומץ, לא מפונדקאית ולא משהו דומה. ילד שלך, המשכיותך, בשר מבשרך. היום בראייה לאחור, ותנסה לענות על השאלה הזו בראש צלול וכנות מלאה. האם היית מעדיף שלא להתחתן ולחיות במקום זאת כאשר אתה יודע שלא יהיו לך ילדים משלך? האם היית ממליץ לכל המתלבטים פה - המלצה חד משמעית - אל תתחתנו, ילדים ומשפחה הם לא מטרות מספיק מקודשות בשביל לפגוע ברצון המיני שלך? בקיצור - לא היית היום יכול לחזור 3 שנים לאחור - היית מתחתן בכל זאת, או שמא מעדיף להיות רווק בודד בחברה החרדית?

 

[חרדי נשוי 25]

התשובה היא:

כן. ולכן אני חושב שהפתרון זה להיות עם גברים בשביל פורקן מיני. אבל זה קשה להשלים עם זה. למרות שכל הרווקים ההומואים שדיברתי איתם מרגישים באיזה שהוא מקום ריקנות. לא פשוט...

 

[סבבב]

אתה אומר משהו נורא...

אתה אומר בעצם - אורח החיים שלי הולך להתבסס על בגידות באשתי...

 

[חרדי נשוי 25]

נשמע קשה.

אבל כל עוד אתן לה כל מה שאוכל והיא לא תדע מזה. אין מה לעשות הלוואי ואמצא פתרון אחר

 

[dkey]

תירוצים, תירוצים ועוד תירוצים

מתנצל מראש על טון הדברים החריף להלן. אתה לדעתי משחק כאן משחק של כאילו מסכן כשבפועל כל מה שקרה לך ולמשפחתך, הבאת על עצמך ועליהם באופן קר ומחושב. אני לא חש כל חמלה כלפיך (אבל כן כלפי אשתך) משום שאתה ידעת שאתה הומו ומתוך אנוכיות גמורה התחתנת. גם עכשיו כל שמעניין אותך זה לא היא או שמירת ציווי הדת שלך. מעניינת אותך רק הבושה שלך וחוסר עמוד השדרה שלך להתמודד עם מי שאתה ולחיות בהתאם. לא ברור לי מה הטעם להמשיך בפארסה הזאת. שומר דת אתה לא. לפגוע באחרים ובך אתה פוגע אלא אם מטרתך בחיים היא הריקנות שבמה שיחשבו עליך וזה חזות הכל. לא כתבתי דברים שקל לך אני מניח לקרוא אבל תאמין לי, אני כותב את הדברים כי איכפת לי ממך.

 

[ריק בש]

אולי תרסן כבר את גסות הרוח שלך

לא בכל דבר צריך לחפש אשמים, ולפעמים אדם הוא גיבור בעל כורחו בטרגדיה שגדולה על מידותיו.

 

[dkey]

גמדה, כמה לא יפתיע אם את מאחורי

הדמות הזאת גם כן.

 

[ריק בש]

תהיה בריא

 

[חרדי נשוי 25]

אין לך זכות דיבור

כי אתה לא חרדי! לא גדלת כחרדי ולעולם לא תדע מה זה. תנסה פעם להבין את העולם החרדי בלי לשפוט אותו ואח``כ תבין למה יש כאלה מסכנים. אני לא אשם שנולדתי חרדי והומו! להתחתן הייתי חייב. אתה כבר מבוגר ואני לא יודע מה הרקע שלך בחיים אבל אני מבטיח לך שאם הייתה לי אפשרות לא הייתי מתחתן לפחות כל כך מוקדם. אבל זכותך לחשוב ככה אם זה מה שמרגיע אותך.מעניין מה אתה עושה בחיים אולי תיתן טיפים בדרך שלך.

 

[wicusb]

היי שוב

קראתי עכשיו את הסיפור שלך והדברים כל כך מוכרים. כתבתי כאן בפורום לפני כחודש על הסיפור שלי ועל ההתלבטויות שלי. אני סיפרתי לאשתי והייתי בטוח שהיא תזרוק אותי אבל קרה דבר הפוך. לצערי כמו שכבר כתבתי פה, אין פתרונות ברורים למה כדאי לעשות. גם אני סבור שאם אתה יודע שאתה הומו - אל תתחתן. אם כבר התחתנת - הסיפור שונה לחלוטין. אני כרגע בוחן את חיי ומה לעשות עם עצמי. היו רגעים שאמרתי לעצמי שעדיף להתגרש, אבל זה לא פשוט כי אשתי לא רוצה וגם אני לא בטוח לחלוטין שאני מוכן לוותר על משפחתי למען חיים שאני לא יודע את טיבם (ועל זה אף אחד עד היום לא נתן לי תשובה ברורה האם ניתן לחיות חיים מאושרים כהומו דתי...). היום אני עדיין מבולבל ולא יודע אם אוכל להמשיך לחיות ככה ומצד שני קשה לי לוותר על משפחה שלי. אני היום בוחן כל מיני אופציות כשכרגע ישנו משהו על הפרק אבל אני לא רוצה להעלותו כאן "פן יסקלוני" חברי הפורום הנכבד

הייתי שמח לשוחח איתך אם כי אני לא בטוח שזה מה שאתה רוצה. אם אתה מעוניין, השארתי לך את כתובת המייל שלי למעלה, אתה מוזמן לכתוב. אשמח מאד לענות לך על מה שתרצה. שלך, בכאב והבנה. wicus

 

[SmartToyBoy]

היי wic

אני אכן זוכר את סיפורך. מקווה שגם אתה תזכה לאושר האמיתי במהרה. לגבי מה שאמרת, רק רציתי להעיר: אתה יכול לעלות ולכתוב כל מה שתרצה בפורום (כל עוד זה לא גס, או פוגע במישהו). הביקורת (הנוקבת משהו) שניתנת כאן לפעמים ע"י חלק מחבריי הפורום היא בסה"כ בסדר, כי באמת יש כאן אנשים שרוצים לעזור ולתרום מניסיונם. אז אני לא חושב שתהיה שום בעיה אם תעלה את הנושא (