אז מה אם הם "מרגישים"?
אוי ואבוי אם בנאדם שעובר לידי "ירגיש" שאני לא מסמפטת אותו וירשה לעצמו להתנפל עליי.
היא לא חייבת לאהוב אותם. וגם הם לא חייבים לאהוב אותה.
כדאי להם רק לזכור שלא נהוג להכנס לבנאדם הביתה ולהתחיל להפוך לו את הבית ועוד להעביר ביקורת בוטה בקולי קולות.
אחרי כזו התנהגות הם מצפים שיאהבו אותם?
תסלחי לי, היא התחתנה עם בעלה, לא איתם.
הבית שלה הוא שלה ושל בעלה.
לא שלהם.
הבעל שלה אכן לא בסדר (מי מביא הביתה אורחים אחרי ברית? מילא לא שם על אשתו, אבל מה עם התינוק? גם עליו אין לו רחמים? )
בקיצור, בחברות מתורבתות, כל אחד נוהג לשמור את הרגשות שלו (מיוחד השליליים) לעצמו, ויודע איך להתנהג עם הזולת.
אצל מי שהתרבות לא כל כך קשורה אליו, עלולה להיות פליאה על שלא מחבבים אותו, ותחושה של קוזק נגזל..
מה לעשות, כל אחד לומד באיזשהו שלב בחיים שחוץ מאמא שלו, לא כולם חייבים להתלהב ממנו 24X7.