yael just married
New member
שלום לכולן! ../images/Emo6.gif
אני כלה מזה חודשיים וחצי. חמותי (איזה מוזר, עוד לא התרגלתי לביטוי הזה...) היא אישה מאד נחמדה וטובת לב שכל אחד שרואה אותה נורא מתרשם ממנה. היא גם מאד צעירה יחסית. לפי מה שבעלי אומר לי היא מאד אוהבת אותי. גם אני אוהבת אותה ומרגישה איתה בנוח לפעמים אפילו יותר מאשר עם אמא שלי, אבל הבעיה היא שאני די ביישנית וסגורה ומרגישה לא נעים ממנה משום מה. למשל לפני שבועיים בחנוכה היה לי יום נורא מבאס ובכיתי כל היום. בערב היתה איזו מסיבה של המשפחה שלו וישבתי כל הערב עם פרצוף מבואס. היא ישבה מולי וכשהיא קלטה שבעלי קם ונשארתי לבד (בלי להכיר אף אחד כמעט מאלה שהיו שם) היא באה לשבת לידי ולדבר איתי אפילו שהיא ראתה שאני לא מגיבה (פחדתי לדבר כי פחדתי שברגע שאני אפתח את הפה אני אתחיל לבכות שוב...) והיחס שלה אלי באמת עודד אותי קצת. היא לא חיטטה והכריחה אותי לגלות לה מה מציק לי. אבל יכול להיות אולי שכן הפריע לה היחס שלי אליה אפילו שהיא לא הראתה את זה. או למשל היתה פעם אחת שבאנו לאכול אצלם בערב שבת. אני צמחונית והיא הכינה במיוחד ארוחה חלבית, אבל יצא שהייתי נורא מצוננת ולא הייתי מסוגלת לאכול כמעט והרגשתי נורא לא נעים. בגלל שאני ביישנית גם בקושי הודיתי לה למרות שהתנצלתי אבל עדיין... אני מרגישה שאני רוצה להתקרב אליה יותר כי באמת שהיא אישה נפלאה, ולא לוחצת ומחטטת ודוחפת את האף, והייתי רוצה שהיא תהיה לי כמו אמא שאפשר להתייעץ איתה ולשתף אותה בחוויות. נראה לי שגם היא היתה שמחה אם הייתי קצת יותר פתוחה איתה, רק שהיא משתדלת לא ליזום שיחות על נושאים אישיים שאולי כן הייתי רוצה לשתף אותה, כדי לא להלחיץ אותי כנראה. מממ... זה מה שיש לי להגיד בתור התחלה... יום נעים לכולן!...
אני כלה מזה חודשיים וחצי. חמותי (איזה מוזר, עוד לא התרגלתי לביטוי הזה...) היא אישה מאד נחמדה וטובת לב שכל אחד שרואה אותה נורא מתרשם ממנה. היא גם מאד צעירה יחסית. לפי מה שבעלי אומר לי היא מאד אוהבת אותי. גם אני אוהבת אותה ומרגישה איתה בנוח לפעמים אפילו יותר מאשר עם אמא שלי, אבל הבעיה היא שאני די ביישנית וסגורה ומרגישה לא נעים ממנה משום מה. למשל לפני שבועיים בחנוכה היה לי יום נורא מבאס ובכיתי כל היום. בערב היתה איזו מסיבה של המשפחה שלו וישבתי כל הערב עם פרצוף מבואס. היא ישבה מולי וכשהיא קלטה שבעלי קם ונשארתי לבד (בלי להכיר אף אחד כמעט מאלה שהיו שם) היא באה לשבת לידי ולדבר איתי אפילו שהיא ראתה שאני לא מגיבה (פחדתי לדבר כי פחדתי שברגע שאני אפתח את הפה אני אתחיל לבכות שוב...) והיחס שלה אלי באמת עודד אותי קצת. היא לא חיטטה והכריחה אותי לגלות לה מה מציק לי. אבל יכול להיות אולי שכן הפריע לה היחס שלי אליה אפילו שהיא לא הראתה את זה. או למשל היתה פעם אחת שבאנו לאכול אצלם בערב שבת. אני צמחונית והיא הכינה במיוחד ארוחה חלבית, אבל יצא שהייתי נורא מצוננת ולא הייתי מסוגלת לאכול כמעט והרגשתי נורא לא נעים. בגלל שאני ביישנית גם בקושי הודיתי לה למרות שהתנצלתי אבל עדיין... אני מרגישה שאני רוצה להתקרב אליה יותר כי באמת שהיא אישה נפלאה, ולא לוחצת ומחטטת ודוחפת את האף, והייתי רוצה שהיא תהיה לי כמו אמא שאפשר להתייעץ איתה ולשתף אותה בחוויות. נראה לי שגם היא היתה שמחה אם הייתי קצת יותר פתוחה איתה, רק שהיא משתדלת לא ליזום שיחות על נושאים אישיים שאולי כן הייתי רוצה לשתף אותה, כדי לא להלחיץ אותי כנראה. מממ... זה מה שיש לי להגיד בתור התחלה... יום נעים לכולן!...
