את צודקת, מי שזה חשוב לו ימצא כמה דקות להתקשר.
אבל כנראה שלבן שלך זה לא חשוב.
וזה לא אומר כלום עליך כאמא, או עליו כבן, או על הקשר ביניכם!
זה רק אומר שהוא עסוק בטירוף, ושהוא אדם שחושב שזה לא חשוב לדבר בטלפון עם הוריו באמצע השבוע.
יש הרבה אנשים כאלה, וזה בסדר גמור. אל תיקחי את זה כאישי נגדך. כמו שאומרים - זו לא את, זה הוא.
אני בטוחה שהוא לא טיפוס שאוהב ונוהג לדבר בטלפון עם אף אחד.
יש הרבה אנשים כאלה.
ורציתי גם להגיד לך שיפה שאת מגיבה פה לאנשים, ועוד בסבלנות ובהבנה כאלה. כל הכבוד. זה מראה הרבה דברים טובים עליך, ונותן תקווה בקשר ליחסים שלך עם בנך וכלתך. כי את ההבנה ואיפוק והתחשבות ורצון טוב לראות את החיובי שאת מראה פה, את כנראה מביאה גם לקשר איתם.
לדעתי תהיי חמה נפלאה ונעימה לכלתך והיחסים ביניכם יתפתחו בטבעיות לאורך השנים להערכה ואהבה רבים, אם רק תשתחררי מהפנטזיות הלא מציאותיות על איך שהקשר צריך להיראות, איך שהבן צריך להתנהג, איך שאישתו צריכה להתנהג. כל מיני מוסכמות שאני לא יודעת מה מקורן, אבל ממה שאני רואה סביבי - היו גורמות לך להתאכזב מרוב הבנים ומרוב הכלות בעולם.